בקנדה נרשמים לקייטנה חצי שנה מראש
הקייטנות הפרטיות יקרות אבל יש חלופות זולות, ובכל סוף שבוע יש בעיר פסטיבל המציע פעילויות לילדים, מזרקות בגנים הציבוריים ומגלשות מים בחינם. משפחת משאל נסעה לשנתיים בעקבות תת-התמחות ברפואה של האב, וכך נראה החופש של הבנות
משפחת משאל - ההורים רם וגלית והילדות עלמה (5.5) ותמר (3). גרים בוונקובר שבקנדה מקיץ 2016.
רם הוא רופא ילדים וגלית היא צלמת. הם נסעו לשנתיים בשל תת-התמחות של רם בהתפתחות הילד ובחרו להגיע דווקא לכאן כי אחותה של גלית גרה כאן עם משפחתה.
"החופש הגדול נמשך כאן עשרה שבועות, מסוף יוני ועד השבוע הראשון של ספטמבר", מספרת גלית. "יש כאן קייטנות פרטיות בלבד. קייטנה במרכז הקהילתי היא זולה, אבל יכולה להיות גם שעה או שעתיים ביום, וזה לא מתאים לנו. רשמתי את הבנות לשתי קייטנות בקיץ הקרוב - הקייטנה של המרכז היהודי הקהילתי (JCC) וקייטנת אופניים לעלמה.
"הקייטנה של ה-JCC כוללת ימי פעילויות במרכז הקהילתי, בריכה ולילה אחד שבו נשארים לישון. בגילים הגדולים יותר יש מחנה שנוסעים אליו, וזה מתחיל בשבוע לגילאים הצעירים (החל מגיל תשע) וממשיך עד חודש שלם לגילאי התיכון. המרכזים הקהילתיים פה מאוד זולים, לכן אפשר ללכת לבריכה במחיר סביר. יש המון קייטנות פרטיות בכל מיני נושאים, אבל הן די יקרות. בימים גשומים אפשר ללכת למוזיאון או לאקווריום. בכל סוף שבוע יש איזשהו פסטיבל בעיר, סוגרים כמה רחובות ויש דוכנים והפעלות בחינם. יש מזרקות לילדים בגנים ציבוריים רבים בעיר, כולל מגלשות מים במקום אחד, בחינם".
"קייטנה של שבועיים ב-JCC עולה כ-1,400 שקלים (לא כולל אוכל). אפשר לרשום לקייטנה הזו לכמעט כל שבועות הקיץ. ההרשמה היא בינואר, כי בקנדה מתכננים מראש. קייטנת אופניים היא לפי גיל ויכולת. עלמה תלך לקייטנה של חמישה ימים בשעות 16:00-9:00 במחיר של כ-1,000 שקלים, לא כולל אוכל".
"בקיץ שעבר הבנות שלי עוד לא היו בגן ועוד לא הכירו ילדים, רק פגשו ילדים במקרה בגינה. בקיץ הקרוב, אחרי שנת הלימודים, אנחנו נמשיך עם המפגשים של אחרי הצהריים (פליידייט) עם ילדי הגן. גם בקייטנות הן יהיו עם כמה ילדים מוכרים. בגלל שבית הספר היהודי הוא פרטי ולא שכונתי, מגיעים אליו מכל רחבי העיר, והחברים הם לאו דווקא במרחק הליכה".
"כיוון שאני עצמאית, אני יכולה לנווט לי את ימי העבודה כך שיהיה לי חופש בקיץ. בכלל, אני עובדת פה מעט מאוד, ויש לי הרבה זמן פנוי להיות עם הבנות. למרות זאת מאוד חשוב לנו לנסות לשמור על מסגרת כלשהי - סדר יום, ארוחות מסודרות, שעת סיום היום יחסית קבועה ולא מאוחרת - כדי שהימים ימשיכו להיות פוריים. למשל, לא צופים אצלנו שעות רבות בטלוויזיה או באייפד. גם אם זה בזמן שאני מבשלת או מטפלת בעבודות הבית, הבנות צריכות להעסיק את עצמן.
"חשוב לנו גם להמשיך בפעילות לימודית - קריאה וכתיבה לעלמה, ומשחקי חשיבה למיניהם לשתיהן - כדי לא לשכוח את כל מה שנלמד בגן, ולא להתחיל את שנת הלימודים מאפס. עלמה למדה קריאה וכתיבה באנגלית בגן חובה השנה, ואנחנו מלמדים אותה עברית בעצמנו. זה משהו שחשוב לנו להמשיך לתרגל גם אחרי שנגמרת שנת הלימודים".
"היתרון העיקרי, מבחינתנו, הוא שיש פה זמן משפחתי רב יותר. סוף השבוע נמשך יומיים, ורוב האנשים לא עובדים בהם, יש הרבה זמן לפנאי ומשפחה. גם שעות העבודה של רם יותר קצרות, ואנחנו נפגשים בכל יום, מה שלא קרה בארץ. יתרון נוסף הוא הקרבה לטבע. הקנדים אוהבים לבלות, לטייל ולעשות ספורט בחוץ, גם בימי הגשם, ובקיץ בפרט".
"היתרון של ישראל הוא הקהילה הקרובה - גם פיזית. החברים של הילדים בדרך כלל גרים קרוב, ואפשר להיפגש בספונטניות אחרי הצהריים ולהמשיך לערב. פה בקנדה אין הרבה ספונטניות. וכמובן שישראל היא הבית שלנו, רוב החברים שלנו והמשפחה גרים בישראל. בני דודים באותם גילים של הילדים זה אפילו יותר מחברים".
"אנחנו מחוברים מאוד לארץ, ביקרנו בפסח האחרון בישראל ואנחנו בקשר יומיומי עם המשפחות והחברים מהארץ. אנחנו מתכוונים לחזור בסוף ההתמחות של רם, שנתיים או שלוש בסך הכול".
לפנייה לכתב/ת 
