שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אשכנזים, ספרדים וזיכרון קצר: ברוכים הבאים לאמסטרדם היהודית
    בתי כנסת עתיקים, זכרון השואה ומוזיאונים שאסור להחמיץ: מאז ימי הביניים ועד היום חיים יהודים באמסטרדם. מהרובע היהודי העתיק שבו התרכזו בעבר, נותר אתר תיירות מפואר. והיהודים? שליש מהם צאצאי ישראלים, והם מעדיפים לגור בשאר חלקי העיר

    ביקור ברובע היהודי העתיק של אמסטרדם מחייב להשאיר את הדעות הקדומות בצד. שלא כמו הגטו הראשון בוונציה המוקף בתעלות ציוריות, ה-Jodenbuurt - כפי שמכונה האיזור היהודי - נחשב למודרני למדי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמרבית הבניינים בו נהרסו במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה, לאחר שהמקומיים גזלו את הרכוש היהודי הנטוש.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק  >>  

     


     

    מיתוס נוסף שכדאי לתקן, הוא אודות נוכחותה המרכזית של הקהילה הספרדית במקום. לצד בית הכנסת הפורטוגזי העתיק שנבנה בשנת 1675, ישנם ארבעה בתי כנסת אשכנזיים – כולם במתחם אחד – המהווים את המוזיאון להיסטוריה יהודית של אמסטרדם.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    היהודים האשכנזים שהגיעו לעיר בימי הביניים, הם היום החלק הארי בקרב כשלושים אלף היהודים שחיים בהולנד, מרביתם באמסטרדם, וכמעט איש מהם לא מתגורר ברובע היהודי.

     

    התפיסה המוטעית האחרונה ואולי גם החשובה ביותר, נוגעת לסובלנות והגבורה ההולנדיות. נסו לשכוח מסיפורי ההולנדים שקיבלו את היהודים שנמלטו מהאינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית, ומיומנה של אנה פרנק המציג אותם כמי שלכאורה נלחמו בנאצים בגבורה.

     

    תשאלו את ההולנדים על "מוקום"

    לאחר האינקוויזיציה הספרדית והפורטוגזית בעיקר במאה ה-15, התקבלו היהודים בברכה באמסטרדם. ההולנדים שביקשו לבנות נמל וקשרי מסחר בינלאומיים, ראו ביהודים הספרדים נכס – על קשרי המשפחה הענפים שלהם ברחבי העולם. זה הוכח בשטח, כשהיהודים היו בחזית הסחר בקפה, סוכר, משי ותבלינים מכל קצות תבל.

     

     

    בגל המשמעותי הראשון לאמסטרדם הגיעו האנוסים שנאלצו להימלט מספרד ומפורטוגל - ונאסרה עליהם הכניסה לבירות אירופיות אחרות (במקרים רבים, גם בגלל שנדחו על ידי הקהילה היהודית המקומית).

     

    בעוד שהיהודים הספרדים היו מאורגנים בקהילות, היו גם יהודים שנמשכו לחיים חילוניים, ומהמפורסמים שבהם – הפילוסוף ברוך שפינוזה, שעליו הוטל חרם דתי בקהילה היהודית.

     

    במהלך המאה ה-18 החלה שקיעתה של הקהילה הספרדית באמסטרדם, ואילו האשכנזים החלו להוות את הגורם המשמעותי בקהילה היהודית. הם הגיעו לעיר במאסות גדולות, כשהם נמלטים מהפוגרומים של 1726 ברוסיה ובפולין.

     

    ספריית "עץ החיים" העתיקה. אמסטרדם הייתה מרכז הדפוס היהודי (צילום: הארי ד' וול)
    ספריית "עץ החיים" העתיקה. אמסטרדם הייתה מרכז הדפוס היהודי(צילום: הארי ד' וול)

     

    הרוב המוחלט של יהודי אמסטרדם – אשכנזים כספרדים – היו עניים, מאחר ונאסר עליהם להצטרף ל"גילדות" (הארגונים המקצועיים) ולעבוד במשרות ציבוריות מטעמים אנטישמיים. ועם זאת, רבים מהם הצטיינו בעסקים, ברפואה ובעסקי הדפוס. אמסטרדם של המאה ה-18 הייתה למעשה בירת הדפוס העברי והיידי.

     

    אם רוצים להבין את השפעתם של היהודים על אמסטרדם מאז ימי הביניים, צריך רק להתבונן על השפה ההולנדית, עם מילים כמו "בית", "מאה" והבולטת מכולן – "מוקום", הכינוי ההולנדי לרובע העתיק באמסטרדם.

     

    ההתכחשות ההולנדית מתחילה להשתנות

    כוחו של הממסד הדתי ירד במאות ה-18-19 בתקופת האמנציפציה, כאשר ליהודים ניתנו זכויות אזרחיות מלאות, שהביאה בד בבד להתבוללות.

     

    מבט על בית הכנסת הפורטוגזי (צילום: הארי ד' וול)
    מבט על בית הכנסת הפורטוגזי(צילום: הארי ד' וול)

     

    הכיבוש הגרמני בשנת 1940 ושיתוף הפעולה של הממשל והמשטרה ההולנדים, החריבו כליל את הקהילה היהודית. כמעט 80% ממנה – למעלה ממאה אלף יהודים – נרצחו בשואה, ככל הנראה האחוז הגבוה ביותר במערב אירופה.

     

    במשך עשורים לאחר המלחמה מיאנו ההולנדים להתייחס לרצח ההמוני של יהודי ארצם, כשהם חוסים בסיפורה מלא ההשראה של אנה פרנק, אלא שהמצב משתנה בשנים האחרונות. מוזיאון שואה חדש נפתח בשנה שעברה ב-Plantage Middenlaan וישנן תוכניות לפתוח מוזיאון שואה גם ברובע היהודי של העיר.

     

    אל תחמיצו את המוזיאון היהודי

    מרבית המבקרים בעיר מתחילים את סיורם בבית הכנסת הפורטוגזי הפעיל מאז 1672, ונחשב לאחד מבתי הכנסת היפים בעולם. ה"אסנוגה" (בית כנסת, בלאדינו) נחשב ליצירה אדריכלית עוצרת נשימה, על הכניסה רחבת הידיים שלו ועבודות העץ הייחודיות. לצדו שוכנת ספריית "עץ החיים", אחת העתיקות בעולם.

     

    הרובע היהודי העתיק (צילום: הארי ד' וול)
    הרובע היהודי העתיק(צילום: הארי ד' וול)

     

    בהמשך הרחוב נמצא המוזיאון היהודי, לצד בתי הכנסת האשכנזיים המשופצים, ומתעד את תולדות יהדות אמסטרדם למן הגעת היהודים הספרדים והאנוסים, דרך הגירת היהודים האשכנזים וכלה בשואה וביהדות בעיר בימינו.

     

    בין התצוגות הבולטות במוזיאון – תערוכה המציגה את עבודות הדפוס היהודיות. המוזיאון אוצר חפצים יהודיים היסטוריים דתיים וחילוניים, ואין להחמיץ את האגף העוסק במשפט שפינוזה.

     

    כשליש - צאצאי ישראלים

    החיים היהודיים באמסטרדם כיום מתנהלים כאמור מחוץ לרובע היהודי העתיק. רק 5% מכלל היהודים – כ-800 איש – משתייכים לקהילה הספרדית. כשליש מהיהודים הם צאצאי ישראלים שהגיעו לעיר אחרי מלחמות ששת הימים ויום כיפור.

     

    רוני נפתניאל (צילום: הארי ד' וול)
    רוני נפתניאל(צילום: הארי ד' וול)

     

    ראשי הקהילה היום מודאגים למדי מהעלייה באנטישמיות ובמעשי איבה נגד מהגרים. רוני נפתניאל, לשער ראש ה-CIDI (הארגון היהודי נגד השמצה בהולנד), מדגיש כי לא היו פעולות אלימות נגד יהודים בעיר. "אנו מרגישים בנוח באמסטרדם, אך פוקחים עיניים לנוכח כל סימן של שנאה או חוסר סובלנות", הוא אומר.

     

     

    תרגום: לירון נגלר-כהן

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אשכנזים, ספרדים וזיכרון קצר: ברוכים הבאים לאמסטרדם היהודית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ותן חלקנו
    מומלצים