שחקן הפוקר שהפך את הטראש-טוק לאמנות

אח, טראש-טוק. אחד הצדדים הכי פחות פוליטקלי קורקט בספורט. כל עוד זה לא גולש לפסים קיצוניים מדי (כמו במקרה גיא פניני ויהונתן שולדבראנד), מדובר בדרך לגיטימית לחלוטין לשגע את היריב שלך. הרי הבן אדם מרוכז במשחק, מנסה לתפוס מסירה, לבעוט לשער, לרוץ לעבר האנדזון - והדבר האחרון שהוא צריך זה נודניק שיחפור לו כל מיני שטויות ויוציא אותו מפוקוס.

לכתבות הקודמות במדור:

• איך להתחיל לשחק?
• השחקנים שאתם חייבים להכיר
  

כמובן שיש אנשים שהפכו את העניין לאמנות. דריימונד גרין, למשל, אלוף ה-NBA הטרי מגולדן סטייט, שנהנה נורא ללכלך על שחקנים במהלך משחקים ולהיכנס להם לראש. אבל ענף הספורט לא חייב להיות פיזי כדי שהטקטיקה הזו תהיה יעילה. הרי טקסס הולדם הוא משחק בו אתה חייב להיות בשיא הריכוז כדי להוציא לפועל מהלכים ולנסות לעלות על האסטרטגיה של היריב. למעשה, יכול להיות שטראש-טוק בשולחן הפוקר הוא הסוג המוצלח ביותר בעולם הספורט. אין חוק שמונע דיבורים בשולחן, רק אם מדובר בהפרעה בוטה למשחק.

ואם יש מישהו שמתמחה בכך, הרי שמדובר בוויל קאסוף. בזמן שלשחקנים אחרים יש כינויים מגניבים שמתארים אותם, הוא מכונה בפשטות "מלך המשחק המילולי", בגלל הנטייה שלו לקשקש על השולחן במטרה להוציא שחקנים אחרים מדעתם. הבריטי הוא שחקן לא רע בכלל, וזכה בצמיד בסבב העולמי, אבל לא כישורי המשחק שלו הפכו אותו למיתוס. הנה דוגמה קטנה למה שהוא אוהב לעשות. דמיינו את עצמכם לחוצים לפני הימור עם הקלפים ביד, ואז נודניק במבטא בריטי מתחיל לומר: "פיספסת סטרייט פלאש, נכון? זה מה שיש לך? יש לך 9 ו-10 לב, נכון?" 

השיא היה בשנה שעברה במהלך הסבב העולמי. אולי בגלל שהמשחק שודר בתפוצה נרחבת הוא קיבל יותר תהודה מבדרך כלל, אבל קאסוף היה במיטבו. הוא קיבל מספר אזהרות בגלל שהפריע בבירור לשחקנית סטייסי מאטוסון לקבל החלטה, וכשהתבקש להפסיק לדבר עד לסיום היד, הוא עבר להטריל אותה בפנטומימה. בסיום היד מנהל הטורניר הרחיק את קאסוף מהשולחן לסיבוב אחד כעונש. אגב, הוא בילף לחלוטין עם 9 גבוה את מאטוסון וגרם לה להתקפל באותה יד - וכשהזמינה אותו לאחד על אחד לאחר מכן (משחק שהועבר בשידור ישיר), הוא הדפיס את החולצה את היד איתה ניצח, כשעל משקפיו רץ כיתוב ניאון: "9 גבוה כמו מלך". מאטוסון פירקה אותו באותו משחק.

ההחלטה להעניש אותו עוררה מחלוקת שנגעה בנושא רגיש בעולם הפוקר. האם מדובר במהלך לגיטימי או שקאסוף חוצה את הגבול ומפריע למשחק? דניאל נגראנו, אחד מבכירי השחקנים בעולם, צייץ באותו יום כי היה "מזועזע" מהעונש, והוסיף כי לא הייתה למנהל שום זכות להעניש אותו. גם הפרשן נורמן צ'אד זעם: "למה זה מפריע לנו כשמישהו מנסה להכניס קצת חיים למשחק? זו הלשון שלו נגד הסבלנות שלך". 

וישנו הצד השני, אלו שלא מסוגלים לסבול את העניין - בעיקר היריבים שלו. קליף ג'וזפי, למשל, חטף עליו קריזה באירוע המרכזי של הסבב בשנה שעברה, וכך נראה הדיאלוג ביניהם:

ג'וזפי: "אתה ממשיך לדבר אל אנשים שלא עונים לך. אף אחד לא עונה באף יד. תפסיק לדבר עם כולם".

קאסוף: "זכותי לדבר".

ג'וזפי: "הכל זכותך, כל השולחן סובב אותך". מאוחר יותר קאסוף עיצבן את כולם כאשר סידר את הז'יטונים שלו בזמן שהיה אמור לשחק, וג'וזפי הוסיף: "פשוט תסתכל בקלפים שלך מראש. אנחנו לא צריכים את מופע הליצנות שלך".

קאסוף: "זה לא מופע ליצנות".

ג'וזפי: "אתה ליצן".

באותה תחרות, קאסוף הצליח לעצבן את גריפין בנגר עד כדי כך שבנגר הפציץ בחזרה וכינה אותו "בריון", בין שאר המילים הקשות שהטיח בו בעצבים. באופן הולם, זו גם הייתה היד בה קאסוף הודח מהמשחק. אבל הביקורת לא תשנה את המשחק שלו, ואין מה לעשות, בענף בו האלמנט הפסיכולוגי משמעותי, יש מקום גם לחבר'ה כמוהו. הנה, קבלו כמה דוגמאות מהשנים האחרונות: