כשילד לומד בבית ספר בשכיבה על הגב
העיצוב בפינלנד מהווה חלק מהפדגוגיה ומהגישה החינוכית. ראש המרכז לחדשנות במשרד החינוך הפיני בטוחה שהישיבה סביב שולחנות בטורים חלפה מהעולם. אז מה אפשר לעשות אצלנו?
פינלנד היא אחת ממערכות החינוך בעלת ההישגים הגבוהים ביותר בעולם לפי מבחני פיז"ה, מבחנים הבודקים את יכולותיהם והישגיהם של תלמידים בכתה ט' בקרב המדינות החברות ב- OECD. פינלנד הקדישה ומקדישה מאמצים רבים לפיתוח מערכת החינוך שלה. ה'אני מאמין' שלה מבוסס על כוח ההוראה, כשהסיסמה הישראלית "הטובים לטיס" מתורגמת ל"טובים להוראה".
כמות המבחנים בבתי הספר מינימלית, והחינוך מתבסס על אוטונומיה ואמון מלא במורים ובמנהלים. ההנהלה, ההורים והמורים מודעים לעובדה כי מורה בעל תואר שני שנבחר בתהליך סינון קפדני, הוכשר במשך 6-7 שנים להוראה, יעשה הכול כדי להכין את תלמידיו להיות אזרחים תורמים ומתפקדים. איש לא ישאל את המורה או יפקח עליו כיצד הוא עושה זאת - זו הבחירה שלו. מעבר לפדגוגיה ולשיטות החינוך החדשות ניתן בפינלנד דגש רב ביותר לאופן עיצוב הסביבות החינוכיות. הסביבה הפיזית שבה לומדים תלמידים מותאמת להם ומעוצבת מתוך חשיבה ותשומת לב מרבית לפרטים גדולים וקטנים החל מארכיטקטורת בית הספר וכלה באופן ישיבת התלמידים.
הישיבה בכיתות אפשרית על גבי כיסאות רגילים, כיסאות משרדים על גלגלים הניתנים לשינוי גובה, כיסאות נדנדה, כורסאות, הדומים, ספסלים, ערסלים, כיסאות בר, שרפרפי עץ, כיסאות אוכף, כדורי פילאטיס, שטיחים, או כורסאות מפנקות ושלל סוגים של פופים וכריות. גם מגוון צורות השולחנות בפינלנד גדול. חלק מהשולחנות ניתנים לכיוונון בגובה. השולחנות נוחים להזזה כך שמכל שולחן אישי ניתן להרכיב שולחן זוגי, קבוצתי, או לשבת בצורת האות ח', מעגל ועוד. הכול מודולרי ויכול לנוע ולזרום בקלות, ללא מאמץ ובצורה שקטה. מתחמי הישיבה מחוץ לכיתה כוללים ספות המסודרות בצורת מעגל ומאפשרות ישיבה של כיתה שלמה, שרפרפים וכיסאות המסודרים בדומה למסעדה או בית קפה, וכן שולחנות מוארכים כמו בסעודת "סדר" משפחתית.
לאור מגוון אמצעי הישיבה הללו התלמיד יכול ללמוד בישיבה גבוהה (על כיסא הבר), בישיבה רגילה, והוא גם יכול ללמוד בשכיבה על הבטן או על הגב בלי שאף אחד יעיר לו. אחת התמונות שנחקקה בזכרוני היתה בכיתה ד' שבה במהלך השיעור תלמיד אחד שכב על הבטן על ספסל כשראשו כלפי הרצפה, שעליה היה מונח ספר. על החלק השני של הספסל שכב תלמיד על גבו, רגליו על הישבן של חברו, מבטו כלפי מעלה, וגם הוא קרא. שניהם היו שקועים בקריאה ובלמידה. המורה שהייתה בכיתה הסבירה באותה שעה את החומר לקבוצה קטנה של תלמידים. כשנכנסתי לכיתה להתבונן מקרוב הסתבר לי שכך מתנהלים מרבית השיעורים בכיתה זו.
העיצוב בפינלנד מהווה חלק מהפדגוגיה ומהגישה החינוכית. בשיחה עם אנלי ראטיאניאן (Rautiainen Anneli), ראש המרכז לחדשנות במשרד החינוך הפיני ויועצת למועצת החינוך הלאומית, היא הסבירה כי הם מדגישים למידה אישית בתוך 'קהילות למידה' והתלמידים יכולים לקבל החלטות כיצד ללמוד. הישיבה סביב שולחנות בטורים כשהמורה מרצה מקדימה חלפה מהעולם לדעתה. כיום צריכים התלמידים להיות מסוגלים ללמוד במקומות שונים ובקבוצות שונות.
"סביבות הלמידה צריכות לתמוך בלמידה בכל מקום והתלמיד צריך לקבל את ההחלטה לבחור היכן הוא יכול ללמוד הכי טוב. תלמיד אחד יכול ללמוד הכי טוב לבד במגרש המשחקים ותלמיד אחר עם חבר בכיתה". לדעתה, "חשוב שיהיו מספיק פעילויות גופניות גם במהלך השיעורים במקום לשבת בשקט. חלק מהילדים לומדים טוב יותר כאשר הם מסתובבים, ולשבת כל היום זה לא בריא ולא מומלץ". גם מיקו, מנהל בית ספר יסודי, הסביר כי סביבות הלמידה כיום יכולות להיות מעוצבות באופן אינדיבידואלי לתלמיד ספציפי בזכות המגוון הגדול. "הסביבה משתנה במשך היום וקשורה ליצירת תרבות של אפשרויות".
ובמבט אלינו
ישראל כמדינה חמה שבה התלמידים מבלים מחוץ לכיתה שעות רבות, והמשופעת בתלמידים קצרי סבלנות, לא נדרשה לסוגיית עידוד הילדים לתנועה רבה. עם זאת, בעידן מסכי המחשב יושבים התלמידים שעות רבות בתנוחות שלאו דווקא נכונות מבחינה בריאותית. מגוון צורות ישיבה יכול לאפשר עידוד ותמיכה בשיטות הוראה חדשות ומגוונות.
אפשרויות ישיבה מסוג של ספות יקרות או כיסאות מתכווננים אולי לא ישים בקרוב, אך ניתן להוסיף בכיתות ישיבה על כריות (אפילו שהתלמידים הביאו מהבית), מזרנים, שטיחים, פופים, כדורי פילאטיס או שרפרפים. כשיש מגוון אמצעי ישיבה לא חייבים כמויות גדולות מכל סוג, מכיוון שכל תלמיד יושב על מה שנוח לו.
מובן ש"סוד ההצלחה" של פינלנד לא יפוענח רק באמצעות שינוי עיצובי חיצוני. צורות הישיבה קשורות לפדגוגיה ושינוי קוסמטי לא ישנה דבר אלא אם יהיה מלווה בשינוי תפיסה פדגוגית. על בית הספר להקנות לתלמיד המאה ה-21 את הכלים כיצד להשתמש בחומר הרב שעומד לרשותו - ורצוי שיוכל לעשות זאת בנוחות.
המאמר נכתב בעקבות סיור לימודי בפינלנד במרס 2017.
לפנייה לכתב/ת 
