שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    עשור אחרי הפרידה: תבעה 1.7 מיליון שקל על הכתובה
    במשך כעשר שנים נותרו מחלוקות פתוחות בין בני זוג גרושים. בין השאר דחו הדיינים את דרישת האישה לכתובה, בטענה שעשתה זאת מאוחר מדי
    בית הדין הרבני האזורי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך של בני זוג הגרושים זה עשר שנים, ורק כעת ניסו לפתור סופית את המחלוקות שלהם סביב דירת הבעל וגובה המזונות לבנות. בתוך כך דחו הדיינים את תביעתה של האישה לקבל את סכום כתובתה – 1.7 מיליון שקל – לאחר השתכנעו שהיא ויתרה עליה מזמן.

     

    בני הזוג נישאו ב-1999 ונולדו להם תאומות שכיום בנות 17. האישה תבעה גירושין כבר שמונה חודשים אחרי החתונה בטענה שבעלה אלים. כשש שנים אחר כך הם התגרשו והבעל חויב לשלם לבנותיו מזונות בסך 2,200 שקל לחודש.

     

    הצדדים הסכימו שלאחר הגט ידון בית הדין בתביעת האישה למימון מגורים לבנות (מדור) והגדלת המזונות, ובית הדין הטיל עיקול על דירתו של הגרוש, ואסר על פינוי האישה והבנות עד שתתקבל החלטה בתביעתה (מה שמכונה "צו מדור ספציפי"). אך בפועל, בני הזוג לשעבר לא עשו דבר ובמשך שנים המשיכה האישה להתגורר עם הבנות בדירתו של בעלה לשעבר.

     

    רק בשנה שעברה הוא הגיש לראשונה תביעה לביטול העיקול, פינוי הדירה ולהכרעה בתביעת המזונות של הבנות, על מנת שיוכל למכור אותה ולרכוש דירה חלופית. הוא סיפר שכיום הוא ואשתו הנוכחית מטפלים בשני ילדים בעלי צרכים מיוחדים – אחד שלהם ואחד שלה מקשר קודם – דבר שמצריך הוצאות רבות ודירה מתאימה.

     

    בתגובה לכך הגישה האישה תביעה להגדלת המזונות ל-9,000 שקל לחודש, ואף תבעה את כתובתה על סך 1.7 מיליון שקל. לגבי הכתובה טען הגרוש כי אשתו לא זכאית לה מאחר שהיא זו שיזמה את הגירושים, לאחר שהשיגה ממנו כסף, רכוש ואפילו ילדים במסגרת הליך הפרייה שבוצע חודשיים בלבד לאחר הנישואים.

     

    הדיינים – הרב אברהם מאיר שלוש, הרב שמואל אברהם חזן והרב רפאל זאב גלב – הפנו לתסקיר שירותי רווחה מ-2001, שבו הוגדרה התנהלות האישה כ"חוסר יושר, מתחמנות ותחבלנות". הם קיבלו את עמדת הבעל וביטלו את העיקול על דירתו, בכפוף למציאת מקום מגורים חלופי לבנות.

     

    הדיינים השתכנעו שבסוף הליך הגירושים הסכימו הצדדים – כל אחד מטעמיו – שהאישה תמשיך לגור בדירה יחד עם הבנות במקום לתבוע הגדלת מזונות. הסדר זה הגיע כעת לתומו, עם הגשת הבקשה מטעם הגרוש.

     

    בכל הקשור למזונות, הדיינים הזכירו שמזונות ילדים מעל גיל 15 מוטלים בחלקים שווים על שני ההורים, ומתחו ביקורת האישה, שדרשה בתביעתה סכומים מופרזים מבלי להוכיח שאבי בנותיה באמת יכול לעמוד בהם. נקבע כי הסכום שהאב משלם כיום מספיק למחצית מצורכי הבנות, ויש לחייבו רק בדמי מדור, לאחר שהאישה תעבור לדירה אחרת.

     

    בהמשך פסק הדין נדונה באריכות שאלת הכתובה. בשורה התחתונה, הדיינים דחו את תביעת האישה והשתכנעו כי בפועל היא מחלה על כתובתה גם אם עשתה זאת "בלב" ולא "בפה", שהרי היא בעצמה הצהירה שאלמלא תביעת הפינוי היא לא הייתה תובעת את הכתובה. בנוסף הדיינים התחשבו בכך שמדובר בנישואים קצרים ובכך שעברו 10 שנים בהם נהנתה מזכות מגורים.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ המבקש: עו"ד ברוך וינברגר
    • ב"כ המשיבה: עו"ד טל זלץ
    • עו"ד טל פרי עוסק בדיני משפחה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עשור אחרי הפרידה: תבעה 1.7 מיליון שקל על הכתובה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים