"הישרדות": הנאיביות שלפני הסערה

החלק הכי מסוכן בצפייה מקבילה בהישרדות ישראל וארצות הברית (שנערכת לעונה 35) הוא זה שבו צריך לזנק מעל הפערים ביניהן. גם אם העונה האחרונה של האמריקנים הידרדרה קלות מבחינת מוקדי העריכה וצלעה למחוזות הסחטנות הרגשית, עדיין מבחינת ניהול המשחק, האמריקנים כבר שכחו את כל מה שהישראלים לומדים בעונה השמינית. ונכון שכשילד מצליח ללכת כמה צעדים בפעם הראשונה אין לך ברירה אלא להריע לו, גם אם הרגע עשית 20 צעדים מהסלון לשירותים? אז יוסי בובליל. אותו בובליל שעשה שימוש מושכל בשרשרת חסינות אישית ופסלון חסינות, כדי להפוך אותו ואת בר לבוסים האכזריים של ההדחה.

אז נכון שהיה לו עסק עם חבורה נאיבית במיוחד - אלון ומיכל, שהגיעו מהשבט ההוא שבו "מנסים להתרכז פחות בשיחות האלה" ולהשקיע את עצמם בניגוב עלים, ונתי וורד, שבאותה מהירות שהלב נפל להם לתחתונים בפעם הקודמת ככה השתן עלה להם הפעם לראש - ואף אחד מהם לא השתעשע ברעיון קיומו של פסלון חסינות במשחק. אבל גם אם היו, הדבר היחיד שהיו יכולים לעשות זה לחסוך מעצמם את ההפתעה ולהידרדר לקניבליזם. בר ויוסי, לפחות לערב אחד עתיר תהילה שאחריו המבול, היו חוזרים ממועצת השבט הזאת למחנה.

בפרקים הקודמים:

אסטרטגיה זה כואב

כל האמת בפרצוף

התחלה שפויה, ונקווה לטוב

אני דווקא יכולה לראות את ההיגיון בהדחה של אלון. נכון שהתבקש שיוסי ידיח את נתי, שלא רק דפק אותו פעמיים אלא גם לא הפסיק להטיח בו שיסתום תוך כדי. ומנגד אלון, האיש הכי שרירי (ושקוף וצפוי) בשבט, שליוסי עוד היה סיכוי ליצור איתו חיבור על בסיס טסטוסטרוני כזה או אחר, באמצעות מילים, מבטים או התקשורת העל-ימית החדשה שהוא פיתח מאז שהגיע לאי. מה גם שהאיש עשוי לשאת על כתפי הג'ודוקא שלו את השבט במשימת החסינות הבאה.

מועצת השבט. הידעתם? יש דבר כזה פסלון חסינות(צילום: מיכה לובטון)

מצד שני עכשיו, כשאלון איננו, אין שום דבר שמחבר את מיכל לוורד ונתי. היא תוכל בקלות ללכת עם הלב שלה, לבטל את המנוי ל"הארץ" ולהצטרף ליוסי ובר, מה שיחזיר את ורד ונתי לתחתית הטבלה. כלומר אפילו אם שתי משימות החסינות הבאות יסתיימו בהשפלה של ליגאוו והם ילכו למועצת השבט - במקרה הגרוע ורד ונתי יקוזזו. זה אומנם יקח מאתיים פרקים ופרסומות בשנות אדם, אבל סיכוי טוב שעד אז האיחוד כבר יגיע או לחילופין כל שבט ליגאוו יתפגר מהרעלת מונוסודיום גלוטומט מהול במים רותחים.

מי שאולי יפריע לתרחיש הזה להתרחש הוא כנראה מנגיסטו החמוד, שלא מתכוון לעבור בשתיקה על ההדחה של רומיאו, ושום דבר לא יעצור אותו בדרך לנקמה. אם חשבתם שנתי שבור אחרי ההדחה של אלון, חכו תראו איך מנגיסטו מפסיד את המשימה בכוונה כדי לבעוט את שגיא ומעיין החוצה, במה שנראה כמו הצד השני של המחלה האוטואימונית שתקפה את שני השבטים מאז ההצרחה. חשבתם שמעיין נעלבה משגיטבוקס? פחחחח. מכה קלה בכנף, לא יותר. מה גם שמערכת היחסים שלהם עפה בכזה פאסט פורוורד שהיא כבר שכחה מזה. לבד בצריח, יורה בנגמ"ש, ואוטוטו היא מזדכה על שגיא בטופס טיולים ואז מוצאת בעל וילדים וזהו, נגמר הסיפור.

בפרק הבא: נקמתו של מנגיסטו קטן לא ברא השטן.

שירת העשבים. בר(צילום: מיכה לובטון)

בקטנה:

שירת העשבים: אני מעדיפה ללכת ולא להיות עלה - בר מוכיחה הסתגלות מהירה לסדר העדיפויות החדש בטבע.

ממלכה: את רואה מה זה להיות בריטית? - אביסריס מעמידה רף חדש לאמירות כלליות.

שבוע הספר: כאילו עכשיו הוא סיים לקרוא את מיין קאמפ - נתי מעמיד רף חדש של עלבונות אף שאסור להשוות.

פרופשיונאל: הבחורה דוברת, היא תרצה ממני כל מיני הצהרות - ענבר נערכת להתמודדות עם מעיין וארסנל הכישורים המקצועי שלה.

מסתורין: יש פה מורכבות שאני לא רגיל אליה, יש פה אישה! - שגיא נערך לאתגר קיומו של מין אחר משלו.

הוכח מדעית: לפוליטיקאים סטרוקטורה של מוח שונה לגמרי משל בני אדם רגילים - טניטה, חכמת הגולאג.