כשהאבא טבעוני והילדים רוצים עוגת שוקולד

תזונה בריאה תמיד הייתה חשובה לי ולפני שבע שנים התחלתי להיות טבעוני. כשנולדו התאומים לפני שנתיים וחצי ידעתי שאני הולך לגדל אותם ברוח הטבעונות, לפי תפיסת העולם שלי. בהתחלה כמובן שלא הייתה לי ברירה אז הם אכלו פורמולה חלבית כי מן הסתם לא הייתה לי אפשרות להניק אותם.

כשהם היו בני חצי שנה הם התחילו להגיב פחות טוב לפורמולה החלבית אז עברנו לפורמולה המבוססת על סויה ולתפריט שכולל ירקות, פירות וקטניות. בהתחלה כמובן חששתי כי שמעתי כל הזמן מהסביבה "הם לא אוכלים עוף?", "איך יהיה להם חלבון לגדול?" ו"אולי תתן להם קצת בשר כדי שיגדלו טוב?"

לטור הקודם - אב לתאומים: "מרוסק על הספה בתשע בערב"

יש לי ידע רחב בתזונה אבל בכל זאת חפרתי באינטרנט וחיפשתי מתכונים טבעוניים לתינוקות שיכילו את כל אבות המזון. נכנסתי לכל מיני פורומים ובדקתי לגבי חלבון ו-B12 וקיבלתי אישורים שאפשר לגדל ילדים ללא בשר. כל מרכיבי המזון נמצאים בשפע בירקות, פירות, אגוזים, קטניות ועוד. היו לי חששות מה יקרה אם אכיר בן זוג שאיננו צמחוני או טבעוני כי אני חושב שהרבה יותר קל בזוגיות וגם לחנך ילדים כשהעולמות של בני הזוג דומים. למרבה שמחתי כשהכרתי את עמית התברר שהוא צמחוני.

(צילום: אלבום פרטי)

הגן של הילדים צמחוני. מעונות טבעוניים קצת קשה יותר למצוא, עם כל השיקולים שהגן גם יהיה קרוב לבית (בכל זאת מדובר בתאומים). אמנם ארוחות הבוקר בגן כוללות ביצים ומוצרי חלב מדי פעם אבל הגישה שלנו היא שהילדים לא ירגישו שונים משאר הילדים בגן בארוחות. כשהם יבינו יותר נוכל להסביר להם והם בעצמם יוותרו על ביצים ודברי חלב. הבית שלנו טבעוני לגמרי אבל כשהילדים הולכים לחברים או למשפחה ויש שם עוגת שוקולד או גבינה אז מותר להם, אנחנו לא רוצים לאסור עליהם כשהם עדיין לא מבינים לגמרי למה.

בבית אנחנו מכינים להם מאפים טבעוניים, פשטידות, שניצלים טבעוניים ואפילו גלידות טבעוניות עם ספירולינה ומורינגה. כשהם משחקים במטבח ומבשלים הם משתמשים במושגים כמו טופו, חלב סויה וקשיו וצועקים לי "אבא, רוצה קפה עם חלב סויה?" או "אבא, בא לך שאכין גלידת ספירולינה?"

אנחנו מנסים להטמיע להם ערכים של בריאות ואהבה לבעלי החיים באמצעות משחקים וזה דורש לא מעט יצירתיות. יצא לי לא מעט פעמים להוציא חלקים ממשחקים שקנינו או לזרוק ספר כי מתואר שם לדוגמה שהתפקיד של הפרה הוא לתת חלב או שמקומו של האריה בכלוב. אפילו את הספר "איה פלוטו" שהם מאוד אוהבים אני משנה את הסוף של הספר כי מתואר שם שתפקיד הפרה לתת חלב.

(צילום: אלבום פרטי)

האג'נדה של טבעונות היא תפיסת עולם רחבה, לא רק שבעלי חיים לא נכנסים לנו לצלחת אלא גם איך אנחנו תופסים בעלי חיים בכלל, לדוגמה אנחנו לא הולכים לגני חיות כי אנחנו לא רוצים שהילדים ילמדו שבעלי חיים נועדו לשעשע אותנו ולכן הם נמצאים בכלובים. אנחנו מחפשים פינות חי שאין בהן פינת ליטוף ושבעלי חיים משוחררים, כך שזה מציב בפנינו לא מעט אתגרים כי הרבה פעמים אנחנו צריכים למצוא פתרון יצירתי כשחברים או משפחה קובעים ללכת לאיזה מקום עם בעלי חיים.

גם בגן אנחנו צריכים להיות יצירתיים כי הרבה פעמים הילדים חוזרים מהגן ומספרים על איזו פעילות שהייתה או שיר חדש שלמדו כמו "האוטו שלנו גדול וירוק" שמבחינתי המסרים בשיר פחות מתאימים לנו ואנחנו משנים יחד עם הילדים את המילים "האוטו מביא לנו 'תמרים וסילן' במקום 'ביצים וחלב', והילדים נהנים מהמשחק.  

לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

לפני כמה ימים הילדים אמרו שהילדים האחרים אוכלים בשר והם לא. אני מניח שהם עדיין לא מבינים בדיוק מה זה בשר אבל הסברתי להם שכל אחד אוכל משהו אחר ואנחנו אוכלים ירקות, אורז ועוד כל מיני דברים.

האגנ'דה שמלווה אותי בתור הורה היא לחיות את מה שאתה מאמין בו, הרי הילדים לומדים דרך זה שהם מחקים אותנו ההורים, אני משתדל מאוד להנחיל להם את הערכים שאני מאמין בהם, להיות מודל החיקוי שלהם.

כרגע כשהם בני שנתיים וחצי אני עדיין יכול להחליט עבורם אבל המטרה שלי היא שכשהם יחליטו בעצמם מי להיות מה לאכול ואיך להתנהג. הערכים מהבית יהיו מבוססים וחזקים ויוכלו להנחות אותם לבחור בדרך הטובה ביותר עבורם.

רוי קוריטשונר הוא אב לתאומים בני שנתיים וחצי, מטפל הוליסטי, מנחה סדנאות ומעביר הרצאות על סיפור חייו