שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח
    ההתנהלות הבוטה בפרשת אולמרט חשפה את הפרקליטות בכל דורסנותה ומערומיה. בדרך זו ניתן לפגוע כמעט בכל מי שסומן, ולהטיל אימה // דעה
    ההתנכלות החדשה לאהוד אולמרט בעניין קיצור שליש ממאסרו מעוררת זיכרונות לא נעימים מהדרך שבה נוהלו החקירות נגדו, רבות מהן חקירות סרק. אז נוצרה התחושה שמתנהל מרדף בלתי פוסק וללא גבולות, המלווה באין ספור הדלפות ממשרד מבקר המדינה וממערכת אכיפת החוק. כל אלה יצרו אווירה עוינת נגדו, ולחץ על בתי המשפט להרשיע.

     

    מי שישווה את חקירות אולמרט, ההדלפות סביבן ואווירת הלינץ' שבה התנהלו, לשקט ולצניעות שבה מתנהלות חקירות נתניהו, יחשוב מן הסתם שמדובר בתרבות מעולם אחר.

     

    לא אפרט את שאירע במשפטיו. אומר רק שבמהלכם נשברו כל הכללים שהיו מקובלים אצלנו בדבר זכויות נאשם, וכי הרשעתו בעבירת השוחד - שבגינה נידון לשנת מאסר וחצי - היא שגויה. ניתן אולי להבינה, גם אם לא להצדיקה, על רקע האווירה הציבורית ששררה אז.

    אהוד אולמרט. תרגיל מפוקפק למנוע קיצור מאסרו (צילום: טל שחר)
    אהוד אולמרט. תרגיל מפוקפק למנוע קיצור מאסרו(צילום: טל שחר)
     

    אציין עוד שכל המעשים שיוחסו לאולמרט אירעו בתקופה שלפני בחירתו לראשות הממשלה, תפקיד שבמסגרתו הוכיח את עצמו כאחד מראשי הממשלה הטובים ביותר שהיו לישראל. במסגרת תפקיד זה נהג בהגינות ובניקיון כפיים, ואיש מעולם לא טען אחרת. לאחר סיום משפטיו נשלח אולמרט לכלא, וניתן היה לקוות שבכך בא יצר הדורסנות שהתגלה בעניינו על סיפוקו וכי המרדף הגיע לקצו. מתברר שלא.

     

    אולמרט ביקש, בתקופת שהותו בכלא, להשלים ספר על קורות חייו. בקשתו לקבל לשם כך מחשב (מנותק מהאינטרנט) נענתה בסירוב. למה? ככה. והנה כעת, כאשר הגיע הרגע לדיון בהפחתת שליש מתקופת מאסרו, פרץ מחדש המרדף חסר הרסן. אולי מחמת התחושה שמי שהיה אחד הטובים ביותר שבראשי מדינת ישראל עדיין לא נשבר לחלוטין, אולי מחמת ההבנה שהספר שהוא כותב יכלול דברים שכוכבי מערכת אכיפת החוק לא יאהבו לשמוע, ואולי סתם כך.

     

    למרות היעדר סיבה ממשית להתנגד להפחתת שליש מהעונש נפתח מחול שדים חסר רסן וחסר גבולות, שבא להוכיח שוב כיצד אולמרט מופלה לרעה בהשוואה לכל אדם אחר. להתנהגות הפסולה של מערכת אכיפת החוק בפרשה זו יש היבטים משפטיים, אך בראש ובראשונה מדובר בצד הערכי של מערכת שאיבדה כל מעצור מוסרי, הנחשפת כחסרת כל רגש אנושי, כבעלת יכולת התעמרות ללא גבול וללא מעצור. זוהי המערכת החזקה במדינה, שבידה כוח מופרז, והיא נהנית להשתמש בו כדי להשפיל ולהתעמר במי שסומן על ידה.

     

    לגופו של עניין - אין כל בסיס לחקירה שנפתחה בעניין הדפים מספרו של אולמרט. החקירה משמשת קודם כל עילה לבקשה לדחות את הדיון בקיצור שליש מתקופת המאסר. זוהי טכניקה מוכרת שהפרקליטות השתמשה בה לא פעם בעבר. כך למשל, יום לפני שרובי ריבלין, כיום נשיא המדינה, עמד להתמנות לשר המשפטים, הגיעה הודעה מהפרקליטות שנפתחה חקירה נגדו ולכן הוא פסול מלכהן בתפקיד זה. החקירה המופרכת נשארה פתוחה במשך שנים עד שנסגרה מחוסר אשמה, אבל היא מילאה את תפקידה. ריבלין נפסל.

     

    כעת חוזר התרגיל השדוף הזה. הפרקליטות מבקשת דחיית הדיון לאולמרט נוכח קיומה של "חקירה". כולנו יודעים כמה זמן נמשכות חקירות. בוודאי יותר מתקופת שליש המאסר. בקיצור, תרגיל מפוקפק למנוע את הקיצור.

     

    טוב שהשופטת דחתה את הבקשה המופרכת הזאת, ויש לקוות שוועדת השחרור תגלה אומץ כשתדחה את עמדת הפרקליטות המתנגדת לקיצור. בישראל זוהי גבורה קטנה להרשיע את אולמרט באשמות שווא או להתעמר בו. האומץ נדרש כדי לעמוד בפני פרקליטות המשתמשת לרעה בכוחה המופרז.

     

    לבסוף, הערה על ההיבט המשפטי של "החקירה" החדשה. התופעה של בכירים לשעבר המשוחחים עם עיתונאים וסופרי צללים בענייני ביטחון היא תופעה נפוצה. לא שמענו שמי מהם הועמד לדין. היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין סירב לפתוח בחקירה נגד אהוד ברק על כך ששוחח בנושאים ביטחוניים עם עיתונאים האמורים לכתוב את הביוגרפיה שלו. עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד וינשטיין בדרישה לפתוח בחקירה נגד ברק נמחקה לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון, תוך שצוין כי הוקם צוות האמור לגבש המלצות בנושא זה. עניינו של אולמרט פשוט וקל בהרבה מזה של ברק. הוא לא שוחח עם עיתונאים. הוא כתב בעצמו במגמה שהחומר כולו יועבר לצנזורה.

     

    לגבי אולמרט ניתן עוד להוסיף כי בכל תקופת כהונתו הייתה התנהגותו בענייני ביטחון למופת. הוא העדיף תמיד את האינטרס הביטחוני של המדינה על פני האינטרס האישי שלו. דבר לא דלף ממשרדו בעניינים אלה ושורה של גורמים בתחומי הביטחון גמרו עליו את ההלל.

     

    פתיחת החקירה נגד אולמרט מהווה אכיפה בררנית, הפוגעת בשוויון בפני החוק ובשלטון החוק. לכך מצטרף הביצוע הדורסני והשערורייתי של החקירה, תוך חיפוש בהוצאת הספרים, ואצל עורך הספר. לפגיעה הבוטה הזו יש יתרון אחד. היא חשפה את הפרקליטות בכל דורסנותה ומערומיה, והפעם דומה שהכול מבינים מה מתרחש.

     

    נחשפה תופעה נוספת: השיטה שהונהגה בישראל, שלפיה עבירות פליליות בכלל ובענייני ביטחון בפרט מוגדרות בצורה כה רחבה - המאפשרת לפרקליטות לפתוח בחקירה (ולא פעם גם להעמיד לדין) כמעט כלפי כל אדם המעורב בנושא ציבורי או ביטחוני. בדרך זו ניתן לפגוע כמעט בכל מי שסומן, ובמקביל להטיל אימה על ציבורים רחבים, לבל יעזו פנים נגד מי שמחזיק בידו כוח כה אדיר וחסר כל רסן. הגיע העת לבלום את התופעה ובד בבד להפסיק את ההתעמרות בראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

     

    פרופ׳ דניאל פרידמן היה שר המשפטים בממשלת אולמרט

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האומץ לעמוד מול השימוש המופרז בכוח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים