שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    האוצר: ענף הפארם יותר ריכוזי מהבנקים
    לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, שיעור הריכוזיות בענף הפארם הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים, וזאת לצד עלייה בשיעור הרווחיות הממוצע בענף, שהגיע ל-4.3% בשנת 2015

    ענף הפארם הקמעונאי חווה גידול חד בריכוזיות בשנים 2010-2015, שהגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים, וזאת לצד עלייה בשיעור הרווחיות בענף באותן השנים, בפרט בקרב החברות הגדולות, אז מה הפלא שהצרכן סופג "מחירים של בית מרקחת"?

     

    עוד בערוץ הכלכלה

     

    לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר, המתמקדת השבוע בריכוזיות וברווחיות רשתות הפארם ובתי המרקחת, שיעור הרווחיות הממוצע בענף בשנת 2015 עמד על 4.3%, גבוה כפליים משיעור הרווחיות המקובל בענפים תחבורתיים בענף המסחר. בענף המסחר הקמעונאי במזון, לשם ההשוואה, עומד שיעור זה על כ-2% בלבד.

    בית מרקחת. כשאין תחרות המחירים עולים (צילום: shutterstock)
    בית מרקחת. כשאין תחרות המחירים עולים(צילום: shutterstock)
     

    בענף הפארם היו פעילות בשנת 2015 כ-600 חברות, שסך המחזור שלהן באותה השנה עמד על כ-7 מיליארד שקל. בהשוואה לשנת 2003 מדובר בגידול ריאלי של 80%. הגידול החד בהיקף המכירות של החברות בענף חלב במקביל לגידול חריג ברמת הריכוזיות של הענף, גידול שהתרכז רובו ככולו בחמש השנים האחרונות.

     

    מדד הרפינדל הוא אחד המדדים המקובלים ביותר לבחינת ריכוזיות ענפית. מעבר לגידול החד בריכוזיות, רמתו של מדד הרפינדל בענף הפארם ניצבה בשנת 2015 על 0.58, מהגבוהות ביותר מבין כלל ענפי המשק. בענף הבנקאות, למשל, מהענפים הריכוזיים ביותר במשק הישראלי, ניצב רמתו של מדד הרפינדל על 0.22 בלבד.

     

    לפי הנחיות ה-Federal Trade Commission בארה"ב, רמת רפינדל שגבוהה מ-0.25 מעידה על ריכוזיות גבוהה מאוד.

     

    גידול בשיעור הרווחיות של הרשתות הגדולות

    מדד נוסף הבוחן את רמת הריכוזיות הוא מדד CR2, המבטא את חלקן של שתי החברות הגדולות (סופר פארם וניו פארם) בסך המחזור הענפי. לפי מדד זה, הריכוזיות בענף הגיעה בשנת 2015 לרמת שיא של 86%, אם כי יצויין שקיימת שונות גבוהה בגודלן של שתי החברות בגדולות בענף.

     

    נתוני משרד הבריאות על התפתחות הריכוזיות בענף הפארם מראים כיצד גדלה פריסת סניפי הסופר פארם לעומת סניפי בתי המרקחת הפרטיים בין 2003-2015. יצויין כי היעדרותה של ניו פארם מהמפה לא מעידה על פריסה מזערית שלה ברחבי הארץ, אלא נובעת מהיעדר נתונים של משרד הבריאות על פריסתה של רשת זו.

     

    בשנים 2010-2015, בד בבד עם הגידול החד בריכוזיות, נרשם גם גידול בשיעור הרווחיות הממוצע של החברות, וזאת לאחר שחיקה ברווחיות במחצית השנייה של העשור הקודם. הרווחיות בענף עלתה לרמה הגבוהה משמעותית מזו שמאפיינת את ענפי המסחר הקמעונאי, אם כי נמוכה מזו שנמצאה בקרב יבואני הטואלטיקה.

     

    בסקירה קודמת של האוצר לגבי יבואני הטואלטיקה עלה כי בשנים בהן נשחקה רווחיות רשתות הפארם ובתי המרקחת, נרשם גידול חד ברווחיות היבואנים.

     

    באותן השנים חלה שחיקה של רווחיות חברות הפארם שלא נמנות עם שתי רשתות הפארם הגדולות – סופר פארם וניו פארם. "שחיקה זו ברווחיות בתי המרקחת הפרטיים חלה, לפחות בחלקה, על רקע משתנים הקשורים לתנאי התחרות בענף", נכתב בסקירה.

     

    במהלך תקופה קצרה יחסית, בין 2007-2009, בה חלה ירידה בריכוזיות ענף הפארם, נשחקה גם רווחיות החברות. הנתונים מצביעים על התגברות התחרות בין שתי הרשתות הגדולות, סופר פארם וניו פארם, במהלך אותן שנים, אך מאז, עם היחלשותה של אחת מהן (כידוע, ניו פארם), הלכה וגברה הריכוזיות בענף ובמקביל הלך ועלה שיעור הרווחיות. בשנת 2015, שיעור הרווחיות הממוצע בענף, כאמור, עמד על 4.3%.

     

    בעולם: מגבלות המונעות היווצרות רשת אחת דומיננטית

    בחינה של המקטע הקמעונאי בענף הפארם בישראל בהשוואה למדינות המפותחות מראה שמבנה השוק הישראלי שונה מהותית בשל מיעוט רשתות פארם גדולות, שאינו מוסבר אך ורק בגלל גודל השוק הקטן. ברבות מהמדינות המפותחות נראית בשנים האחרונות מגמה של התכנסות בתי מרקחת אל תוך רשתות או חיבור ליצרנים, וזאת בשל שולי הרווח של התרופות המפוקחות.

     

    חלק מהמדינות שמות דגש על מניעת היווצרות ריכוזיות גבוהה בענף על ידי הגבלת מספר הסניפים שיכולים להיות לאותם הבעלים. בגרמניה עומד מספר הסניפים המקסימלי על ארבעה בלבד, מה שמונע את קיומן של רשתות פארם במדינה. מנגד, בארה"ב ובבריטניה מתאפשרת הקמתן של רשתות פארם, אך על הרגולטור מוטלת החובה לבחון מיזוגים ורכישות בענף כדי למנוע את היווצרותה של רשת אחת דומיננטית בשוק.

     

    בישראל לא מוטלת שום מגבלה על גודלן של רשתות הפארם – לא מגבלה כמותית של מספר הסניפים שבבעלותן, ולא מגבלה על נתח השוק. לעומת זאת, על הרשתות הקמעונאיות בענף המזון בישראל חלה מגבלת גודל ברמה הגיאוגרפית, שנכנסה לתוקף ב-2012 בעקבות מסקנות ועדת קדמי לבחינת התחרות בענף המזון.

     

    האוצר: "המעסיקים בענף הפארם נטלו לכיסם את החיסכון במס על עבודה"

    לא רק רמת מחירי מוצרי הפארם מושפעים מהגידול בריכוזיות, אלא יש לכך השלכה גם על רמות השכר של העובדים בענף. בין השנים 2003-2015 חלה ירידה ריאלית של השכר (ברוטו) הממוצע לעובד בענף הפארם בשיעור של 5%, בעוד השכר הממוצע ברוטו של כלל העובדים בענפי המסחר עלה ריאלית באותן שנים ב-6%.

     

    במהלך העשור האחרון הופחתו שיעורי המס על עבודה, וכאשר בוחנים עובדה זו ואת השינוי הריאלי בשכר נטו של העובדים בענף הפארם, שעלה בשיעור מתון של כ-2%, מגיעים למסקנה, כפי שטוענים באוצר, כי המעסיקים בענף הפארם "נטלו" לעצמם את החיסכון במס שהיה אמור להגיע לכיסם של העובדים.

     

    בניגוד לכלל המשק, בענף הפארם רמת השכר של בני מיעוטים דווקא גבוהה מזו של היהודים. מקרב הרוקחים 35% הם בני מיעוטים - שיעור גבוה יחסית שעשוי להסביר את פערי השכר לטובת בני המיעוטים. סברה נוספת שעשויה להסביר את הפער הוא השפעה חיובית של השיעור הגבוה של בני המיעוטים מקרב הרוקחים על יכולת המיקוח שלהם מול המעסיקים. משקלם של בני המיעוטים מקרב כלל המועסקים בענף הפארם הוא כ-25% - נתון גבוה ממשקלם בסך המועסקים במשק.

     

    הסתדרות הרוקחים בתגובה: "ענף הפארם בישראל נראה כמו ענפי המסחר השונים לפני עשרות שנים - המאופיינים בריכוזיות מוגזמת וחסרת תועלת בראש ובראשונה עבור הצרכנים. בחינה פשוטה של הנתונים מראה תמונת מצב עגומה הפוגעת בזמינות, בנגישות ובבעלי העסקים הפרטיים, אך כאמור והחמור מכל מצב זה פוגע בצרכנים שהם בבחינת 'לקוח שבוי'.

     

    "אנחנו מברכים על הבדיקה ועל הזרקור על התחום וקוראים למקבלי ההחלטות לבדוק הדברים לעומק ולהגן על הצרכן מפני המחירים וחוסר הנגישות לתרופות מרשם בבתי המרקחת. כשם שבוצעו רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כמו סלולר ודלק, הגיע הזמן שהתרופות, מוצר מציל חיים, יעמדו במרכזה של רגולציה".

     

    רשת סופר פארם מסרה בתגובה: "מסקירה ראשונה של הדו"ח עולה כי מדובר במסמך שגוי, המסתמך על נתונים חסרי שחר. בניתוח התחרות ישנה התעלמות מכל המתחרים המרכזיים של סופר פארם ובראשם שופרסל, בתי המרקחת של קופות החולים והדיוטי פרי. אלו הוגדרו בסקירה כגופים שאינם מתחרים בסופר-פארם, בניגוד גמור למציאות.

     

    "כמו כן, היקף מכירות הקוסמטיקה על ידי חנות הדיוטי פרי עומד על כ-35%. אך משום מה דו"ח האוצר אינו רואה בדיוטי פרי מתחרה במכירת קוסמטיקה.

     

    "חישובי הרווחיות אף הם שגויים מיסודם: האוצר קבע את רווחיותה של סופר פארם בישראל על פי פעילותה בחו"ל, שם רווחיותה היא גבוהה יותר מאשר בישראל. נתוני הרווחיות של סופר-פארם בישראל זהים לנתוני הרווח של הרשתות הקמעונאיות האחרות, אם לא נמוכים מהם. סופר פארם משוכנעת כי כאשר ייבחנו הנתונים האמיתיים תתקבל תמונת מצב נאמנה למציאות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "האוצר: ענף הפארם יותר ריכוזי מהבנקים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים