נגידת בנק ישראל: "לא נהסס להתערב בחוב משקי הבית"

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג זהירה, אך אופטימית. בראיון ל-ynet במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה (לשעבר פורום קיסריה) היא מפרטת על הכלים של בנק ישראל להתמודדות על הגידול באשראי הצרכני, האם מסתמן שינוי מגמה בדיור והאם הבנקים עשו נכון שהתנגדו להסדר החוב עם אליעזר פישמן. צפו בראיון.

"הגידול באשראי הצרכני הוא גבוה יחסית", אומרת פלוג ומפרטת ש"אם מסתכלים על שלוש השנים האחרונות האשראי שניתן למשקי הבית עלה ב-25% - זה קצה מהיר שמחייב ניטור ומעקב. מצד שני, אם מסתכלים על רמת המאקרו, סך כל משקי הבית ביחס לתוצר או ביחס להכנסה, העלייה הייתה מאוד מתונה, כך שבוודאי אין סכנה ברמת המאקרו.

"עם זאת, מי שלוקח אשראי צריך להיות בטוח שהוא בוחן את כושר ההחזר שלו. כמו גם, מי שמעניק אשראי צריך לבחון את כושר ההחזר של הלווה. נכון לעכשיו, אנחנו לא רואים מצב שדורש התערבות. אבל כפי שעשינו בעבר בתחום של המשכנאות - אם צריך להתערב, אנחנו מתערבים".

האם אין מקום להקשיח את עמדות ותנאי קבלת האשראי?

צריך לזכור שעכשיו זה לא רק הבנקים. יש גידול ניכר של מקורות אשראי שהם לא הבנקים, ומאוד חשוב לוודא שהפיקוח על אותם נותני אשראי יהיה בסטנדרטים הנאותים. שתהיה בחינה אמיתית של כושר ההחזר, כפי שנעשה בבנקים.

ובנושא אחר, האם יש שינוי מגמה בדיור?

"על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנחנו רואים התמתנות. התחלה של התייצבות במחירים. בהחלט רואים התקררות מסויימת.

יש המאשימים את בנק ישראל שהוא לא באמת מעוניין בירידת מחירים בנדל"ן.

"אנחנו בהחלט חושבים שיש מקום לירידת מחירים, אבל לא רוצים לראות צניחה במחירים. אנחנו עושים מבחני קיצון ורואים את עמידות הבנקים גם במצבים של ירידה חדה. הם עשו את מה שצריך ואין חשש

מה דעתך על תוכנית מחיר למשתכן?

"צריך לזכור שהמפתח לשינוי במחירי הדירות הוא היצע ובנייה מסיבית. האוצר פועל בנמרצות להגדיל את ההיצע. רואים היקפי בנייה שבהחלט יש להם פוטנציאל לגרום לאותו שינוי שמסתמן.

האם הבנקים טעו שסירבו להסדר החוב עם אליעזר פישמן?

"צריך לבחון את השאלה של כן או לא הסדרים בראייה ארוכת טווח, כפי שהסבירה המפקחת, כמו גם לקחת בחשבון את אמון הציבור".