שתף קטע נבחר

מחיר הנפט הנמוך הורס את תעשיית הנשק - ותורם מאוד לישראל

מחיר הנפט הנמוך הרסני למעצמות הנפט באזור, אך גם ליצרניות הנשק הגדולות דוגמת ארצות הברית, בריטניה וצרפת. מנגד, מדינות אחרות יוצאות נשכרות מהמגמה - וישראל היא אחת מהן

 

 טראמפ חותם על עסקת הנשק עם הסעודים:

יתכן והסיבה לכך שמדינות מפיקות נפט מחזיקות צבאות גדולים, היא שעליהן להגן על מאגרי הנפט העשירים שלהן. עובדה היא שרבות מיצואניות הנפט הן יבואניות נשק מהגדולות בעולם, המוציאות שיעורים ניכרים מהכנסותיהן על התעצמות צבאית. הצניחה החופשית של מחירי חבית נפט מרמת ה-100 דולר בממוצע, בה שייטו המחירים במהלך השנים 2011 עד אמצע 2014 לרמת ה-45 דולר לחבית בממוצע, מזה שלוש שנים, מאלצת אותן להצטמצם. במסגרת זו הן תאלצנה לקנות פחות נשק מבעבר. זה מעמיד את תעשיית הנשק העולמית בבעיה.

 

ניתן לראות את ההבדלים העצומים בהשקעה בהתעצמות צבאית ביחס לתוצר במדינות שונות מן הטבלה הבאה:

הכנסות מנפט והוצאות על ביטחון (חיסונים פיננסיים) (חיסונים פיננסיים)
הכנסות מנפט והוצאות על ביטחון(חיסונים פיננסיים)

 

הרמה הנמוכה של מחירי הנפט מזה תקופה ארוכה, מעמידה את כולן בבעיה קשה. אמנם בכל הנוגע ללוב, המדינה הזו מפורקת ומחוזות שונים שלה נתונים לשליטת שבטים יריבים ודאעש, אך סעודיה לא תוכל להערכתנו לממן את עסקת הנשק הגדולה בכל הזמנים, עם ארצות הברית. אירן, מסובכת עד מעל הראש בהרבה חזיתות החל מתמיכה בחות'ים בתימן, דרך תמיכה במשטר אסד, בחיזבאללה, במשטר השיעי בעיראק וכעת גם בקטר. התקציב הגירעוני מאוד של אירן והמיתון הכלכלי המתמשך מעמידים את שליטיה בפני מציאות קשה והם יתקשו לממן רכישות נשק מאסיביות.

 

עיראק מגבירה תפוקה ומוכרת הרבה יותר מבעבר, אך האוטונומיה הכורדית מחזיקה את המאגרים הצפונים במדינה ומשתמשת בתקבולי הנפט מבלי להעבירם לשלטון המרכזי. אם זה לא מספיק הכורדים כנראה יכריזו על עצמאות בספטמבר הקרוב.

 

הזווית הישראלית

כידוע, מחיר החבית הנמוך משרת את ישראל בשני המישורים: הכלכלי והגיאופוליטי. במישור הגיאופוליטי, קשה להמעיט בחשיבות ההשפעה העצומה שהייתה ועדיין ישנה למפיקות נפט על מדיניות החוץ של שותפות הסחר שלהן, כולל השפעה על אופן ההצבעה שלהן במוסדות האו"ם כאשר עולה סוגיית החלטה הנוגעת לישראל. ירידת עוצמתן הכלכלית תפגע ביכולת זו.

 

במישור הכלכלי, ישנן מדינות OECD שדווקא נפגעות מאד מירידת מחירי הנפט ובראשן יצואניות נפט גדולות דוגמת נורבגיה, קנדה ומקסיקו. ניתן לראות זאת בהיחלשות הניכרת של המטבעות שלהן ביחס לדולר. הכתר הנורבגי נחלש ביותר מ-30% מאז אמצע שנת 2014, כאשר מחירי הנפט החלו לצנוח. הדולר הקנדי בכ-20% והפזו המקסיקני בכ-25%. התיירים מישראל נהנים מהשקל שהתחזק מאוד מול מדינות אלו.

 

מדינות אחרות נהנות מחד ונפגעות מאידך, בעיקר ארצות הברית שהתעשייה הכבדה שלה וצרכני החשמל והתעבורה נהנים, בעוד תעשיית פצלי הנפט והגז הצעירה שלה נפגעת. בנוסף, יצוא הנשק של ארצות הברית יפגע וכך גם יצוא הנשק של מדינות נוספות דוגמת בריטניה, צרפת ואיטליה.

 

את התועלת הגדולה ביותר מירידת המחירים, מפיקות מדינות OECD בהן היבוא נטו של נפט (לאחר ניכוי יצוא נפט מזוקק) הוא גבוה ביחס לתוצר. הנהנות העיקריות הן מדינות בעלות תעשייה כבדה וללא מקורות אנרגיה עצמיים דוגמת טורקיה, יפן וצ'ילה אך לפי אומדני חיסונים פיננסים, ישראל מצויה במקום השביעי מבין הנהנות מקרב ה-OECD. בנוסף, התעשייה הצבאית של ישראל לא תפגע, מכיוון שמדינות ערב אינן נמנות על לקוחותיה.

 

הכותבים הם יו"ר פורום CFO, נגה קינן, ומנכ"ל חיסונים פיננסים ויו"ר רויטר מידן, ד"ר אדם רויטר, מחברי הספר "ישראל סיפור הצלחה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים