שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שדה הקרב העתידי
    האקר ברוסיה או בסין מסוגל ללחוץ על כפתור ולהפיל תחנת כוח אוקראינית, לשתק את מחשבי ממשלת ארצות הברית, או לפרוץ לכל בית המכיל מצלמת רשת, טלוויזיה חכמה, או מחשב. כלומר, לכל בית. איש אינו בטוח עדיין כיצד להתגונן מפני התוקפים החדשים, שיכולים להיות ילדים היושבים מול מחשביהם, או לוחמי סייבר מנוסים הפועלים בחסות מעצמות-העל

     

    מתקפת הסייבר הגדולה בחודש שעבר    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לפני שלוש שנים פרץ האקר למצלמת הרשת של קאסידי וולף, מלכת היופי הצעירה של ארצות הברית באותו הזמן, ועקב אחריה ללא הפסקה. בתחילה הוא עשה זאת בסתר, מבלי ידיעתה, אך עם הזמן החל להיות נועז יותר. הוא יצר עם וולף קשר דרך האינטרנט, וניסה לסחוט אותה על מנת שתספק לו מופעי מין פרטיים. בשלב זה התערבה המשטרה, וההאקר זוהה: צעיר שלמד בבית הספר של קאסידי, והשתמש בתוכנה זולה וזמינה להורדה באמצעותה פרץ למצלמות הרשת של יותר ממאה נשים וצפה בהן ברגעים האינטימיים ביותר שלהן. בית הדין חרץ את דינו ל-18 חודשים בכלא.

     

    לפני שנתיים חוותה ממשלת ארצות הברית את אחת ממתקפות הסייבר החמורות בתולדותיה. פרטיהם האישיים של 21.5 מיליון עובדי מדינה - כמעט עשירית מכל אזרחי ארצות הברית - נגנבו ממאגרי המידע הממשלתיים. בין היתר נגנבו גם טביעות אצבעות של 5.6 מיליון עובדים - כולל של עובדי השירות הביטחוני. כתוצאה, עובדים אלו אינם יכולים עוד לפעול בחשאיות ותחת שמות בדויים, מפני שברגע שישימו את אצבעותיהם על הסורק, יזוהו מיד. החשד למתקפה נפל מיד על סין - אך עד היום אין איש יודע בוודאות מי עמד מאחורי הפריצה.

     

     

    לפני שנה וחצי באוקראינה, צפה אחד מהמנהלים בתחנת הכוח במסך מחשבו בהלם. העכבר והמקלדת הפסיקו להגיב לו, אך למול עיניו הפעורות נע סמן העכבר על המסך, פתח חלונות שהיו אמורים להיפתח רק בשעות חירום, ולחץ על הוראה להפסיק להזרים חשמל לאלפי בתים בעיר. עוד ועוד שכונות איבדו את האור והחימום למול עיניו ההמומות של הפקח, ואז הוא נותק מהמערכת, ולא הצליח להתחבר מחדש. סיסמתו שונתה עבורו. הפורצים המשיכו לתקוף תחנות כוח נוספות, והפילו יותר מ-230,000 תושבים לעלטה מוחלטת בחורף הכבד של אוקראינה. ואם זה לא מספיק - הם גם שיתקו את מערכות החשמל החלופיות, כך שעובדי תחנות הכוח נותרו בחשיכה בעצמם. החשמל חזר לאחר פעולה קדחתנית של שש שעות, אך ההשפעות השיוריות של המתקפה המשיכו לשבש את פעולתן הסדירה של תחנות הכוח במשך חודשיים נוספים. האחראים למתקפה לא זוהו ולא נתפסו מעולם.

     

    כל המקרים האלו אינם סיפורי מדע בדיוני, ולא נשאבו מדמיונו הקודח של טום קלנסי או אחד מסופרי המתח האחרים. הם התרחשו באמת ובתמים, במציאות, ומלמדים אותנו על שדה הקרב החדש: זה שמתנהל מבלי ידיעתנו על גבי רשת האינטרנט.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

     

    בשדה הקרב הישן - זה אליו התרגלנו באלפי השנים האחרונות - הכללים היו ברורים: כל צד ניסה להגיע למוקדי הכוח של האויב ולהוציאם מכלל פעולה. אם היית משתק את מפעלי הנשק של האויב, שורף את שדותיו וממוטט את בתי אזרחיו, הרי שהניצחון היה שלך. לשם כך היו הצדדים משתמשים בטנקים, בחיילים ואפילו במטוסים כדי לחצות את המרחב הפיזי במהירות ולהגיע לערי האויב. וכמובן, כל צד ניסה לעצור את אויביו מלהגיע לעריו שלו.

     

    הנשק החדש: המחשב והעכבר

    אבל בשדה הקרב החדש, הכללים שונים לגמרי. המתקפות מתבצעות במהירות האור - מהירות העברת המידע בכבלים האופטיים - ויכולות להגיע תוך שבריר שנייה מצדו האחד של כדור-הארץ לצדו האחר. האקר ברוסיה או בסין מסוגל ללחוץ על כפתור ולהפיל תחנת כוח אוקראינית, לשתק את מחשבי ממשלת ארצות הברית, או לפרוץ לכל בית המכיל מצלמת רשת, טלוויזיה חכמה, או מחשב. כלומר, לכל בית. איש אינו בטוח עדיין כיצד להתגונן מפני התוקפים החדשים, שיכולים להיות ילדים היושבים מול מחשביהם, או לוחמי סייבר מנוסים הפועלים בחסות מעצמות-העל.

     

    במלחמת העולם הראשונה נחשפו לראשונה מדינות העולם להשפעתן של טכנולוגיות מתקדמות כמכונות ירייה, צוללות ומטוסים על שדה הקרב. הגנרלים בכל הצדדים נותרו המומים - הם לא ידעו למה לצפות, וכמעט 20 מיליון חיילים ואזרחים איבדו את חייהם. רבים מהם נקטלו כשהם מצייתים לפקודות מצד מפקדים שלא הבינו את שדה הקרב החדש והורו לפקודיהם להסתער קדימה עם כידונים, על ביצורים חמושים במכונות ירייה. אי-אפשר להאשים את אותם מפקדים: הם פשוט לא ידעו כיצד הטכנולוגיה שינתה את הלחימה, ולא יכלו לפתח באופן מיידי אסטרטגיות לחימה נבונות יותר.

     

    כיום, אנו מנסים להיות חכמים יותר מאותם גנרלים מן העבר. בכל העולם נערכים כנסי סייבר במסגרתם מעודכנים אנשי הביטחון ופקידי הממשל כאחד ביכולות המתקפה והמגננה החדשות, שמשתנות ומתעדכנות כמעט מדי שנה. אנו מנסים להבין כיצד ייראה שדה הקרב העתידי - או אולי צריך לומר, זה שאנו נמצאים בו כבר עכשיו - כדי שלא נגיע אליו מופתעים ופעורי-פה, כפי שאירע למנהלי תחנות הכוח באוקראינה כשהבינו שהשליטה עליהן נחטפה מתחת לאפיהם.

     

    החדשות הטובות עבורינו

    החדשות הטובות הן שישראל היא אחת המעצמות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם. לוחמי הסייבר הישראלים חמושים במיטב הכלים שמספקת להם הטכנולוגיה, ומפתחים מדי חודש דרכי תקיפה והגנה שמוצגות בכנסים החשובים ביותר. כנס הסייבר הבינלאומי המתקיים מדי שנה באוניברסיטת תל אביב מושך אליו קהל של אלפי מקצוענים בתחום, ומספק מקום בו יכולים לוחמי העתיד להיפגש וללמוד זה מנסיונו של זה.

     

    הכנס, אגב, מתקיים השבוע באוניברסיטת תל אביב. כך שאם אתם רוצים ללמוד איך להגן על מצלמת הרשת שלכם, להבין כיצד מעצמות-העל תוקפות כיום מדי שעה את מאגרי המידע אחת של השנייה, ולחשוב ביחד עם המומחים על צורתו של שדה הקרב העתידי - אתם מוזמנים להגיע!

     

    ד"ר רועי צזנה, חוקר במרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת תל אביב, ממארגני שבוע הסייבר הבינלאומי שמתקיים השבוע,25-29.6.17, ומחבר הספר "השולטים בעתיד"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שדה הקרב העתידי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רויטרס
    אילוסטרציה
    צילום: רויטרס
    צילום: דן עופר
    ד"ר רועי צזנה
    צילום: דן עופר
    מומלצים