שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: כך מינים פולשים חודרים לישראל
    חוקרות מאוניברסיטת תל אביב הציגו ממצאים מפתיעים באשר להימצאותם של איצטלנים - חסרי חוליות ימיים - הגורמים לנזקים כבדים, על כלי שיט צבאיים ומסחריים, בשל חוסר מודעות סביבתית. "בישראל ובמקומות נוספים בעולם אין שום תקנה רשמית המחייבת בעלים של כלי שיט בניקיון ותחזוקה שוטפת שלו"

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    המודעות לסכנות ולנזקים הכלכליים והסביבתיים שבמינים פולשים הולכת וגוברת, אולם עדיין בכל מה שקשור לבעלי החיים של ממלכת הים - אין ספק שדרושה עוד כברת דרך. זו אחת הסיבות שמחקר האיצטלנים של החוקרות ד"ר נועה שנקר והדוקטורנטית מי-טל גבינג מהמחלקה לזואלוגיה ומוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב, נחשב לפורץ דרך בתחומו.

     

    מין פולש הוא כל אורגניזם שעבר בצורה לא טבעית, כלומר על ידי האדם, מבית הגידול הטבעי שלו למקום חדש. "מאז שתעלת סואץ נפתחה החל תהליך מתמשך של הגעה של בעלי חיים ממוצא טרופי לאזור מזרח הים התיכון ולחופי ישראל באמצעות כלי שיט", מסבירה ד"ר שנקר. "חלק מהמינים האלה מצליחים די בקלות לכבוש נישות חדשות ומרגע שהם מתבססים קשה מאוד לווסת את גודל האוכלוסיה". סוג אחד של בעל-חיים ימי הוא האיצטלנים, חסרי חוליות ישיבים, שידועים כמזיקים באזורים שונים בעולם.

     

    איצטלנים (צילום: לילך רייכמן-נגר)
    איצטלנים(צילום: לילך רייכמן-נגר)

     

    "הם מגיעים ופשוט מתיישבים - מכסים כלי שיט, מרינות, חבלים, מזחים ומה לא", מסבירה גבינג. "הם יוצרים סתימות ופוגעים למשל במשאבות של תחנות כוח, ומהפן הסביבתי הם גורמים לנזק בכך שהם מתיישבים על המצע הפנוי שבו אמורים להתיישב בעלי חיים מקומיים". בעוד שקיימת סברה רווחת לפיה איצטלנים עוברים ממקום למקום באמצעות כלי שיט, ככל הידוע - מחקר שמודד את היקף התופעה ובוחן אותה לעומק - טרם נעשה.

     

    "האסטרטגיה להתמודדות עם מינים פולשים היא זיהוי מוקדם שלהם - שיגרור תגובה מהרגע שהם מגיעים ועוד לפני שהספיקו להתבסס", מסבירה גבינג. "אחד השלבים בזיהוי מוקדם הוא לבחון את דרכי ההגעה שלהם, והיתרון שלנו כחוקרים בישראל הוא שזכינו לשיתוף פעולה רחב. יצרנו קשר עם מנהלים של מספנות במרינות, עם מספנות ישראל ועם המעבדה הימית שעובדת בבסיס של חיל הים כדי לבקש להגיע בזמן שמעלים כלי שיט מהמים לצורכי תחזוקה".

     (צילום: ד"ר נועה שנקר)
    (צילום: ד"ר נועה שנקר)

     

    במסגרת המחקר נבחנו 45 כלי שיט, ואחד הממצאים המרכזיים בו נוגע למימדים של התופעה - ולפיו על כל כלי שיט שני נמצאו איצטלנים שאינם מקומיים. אלה התיישבו בפינות החבויות של כלי השיט - אליהן לרוב תהליך התחזוקה והניקיון לא מגיע כלל. ממצא מפתיע נוסף נוגע בהבדלים בין כלי שיט צבאיים לבין פרטיים.

     

    בעוד שהציפייה היא שכלי שיט צבאי יהיה נקי יותר מאיצטלנים מתוקף העובדה שהוא עובר טיפולים תחזוקתיים בתדירות תכופה יותר, המחקר הראה כי בטיפולים אשר נעשים באופן שטחי - לא ניתן לאתר את האיצטלנים ולנקות אותם. "היו פעמים שהגעתי לבחון כלי שיט והיו אומרים לי 'הוא מבריק, את יכולה ללכת הביתה', והייתי מסתכלת דווקא באזורים הנסתרים יותר ופתאום מגלה בשקע של המיסב של המדחף עשרות איצטלנים", אומרת גבינג.

     

    ד"ר נועה שנקר (צילום: עידו שנקר)
    ד"ר נועה שנקר(צילום: עידו שנקר)

     

    שנקר וגבינג מספרות כי היבט נוסף שמייחד את המחקר הוא זה של שיתוף הפעולה הלא שגרתי שנוצר בין החוקרות המשתייכות לקהילה המדעית לבין הציבור. הקהילה המדעית סופגת ביקורת במשך שנים על היותה מנותקת מהשטח, מהפעולות, התופעות והאנשים - והנה כאן נוצר קשר סימביוטי בין חוקרות סביבתיות לבין אנשי המספנות, מנהלים ובעלים של כלי שיט, שמצאו אג'נדה ושפה משותפת.

     

    "תוך כדי דו-שיח יכולנו להגיע לתוצאות הרבה יותר טובות, ולהמלצות יותר נכונות - עבור המגזר הצבאי ועבור המגזר הפרטי, וגם כלפי מדענים שמוטרדים יותר מנושאים של שמירת טבע בסביבה הימית", אומרת שנקר.

    "לקדם שמירה של הטבע ובמיוחד של הים". מי-טל גבינג (צילום: איתי גרנות)
    "לקדם שמירה של הטבע ובמיוחד של הים". מי-טל גבינג(צילום: איתי גרנות)

     

    והנה עוד עובדה מפתיעה כשלעצמה: מתברר שבמדינת ישראל ובמקומות נוספים בעולם אין שום תקנה רשמית המחייבת בעלים של כלי שיט בניקיון ותחזוקה שוטפת שלו. מדובר בתוצאה של גורמים כלכליים - שכן תחזוק של כלי שיט עולה הרבה כסף, וגם של חוסר מודעות סביבתית, בייחוד סביב הנושא של מינים פולשים מן הים. החוקרות מקוות שהמחקר הזה הוא צוהר לשינוי בתחום.

     

    "המטרה שלי זה לקדם שמירה של הטבע ובמיוחד של הים", מסבירה גבינג, "ואין מספיק מודעות לנושא הזה עדיין. ההמלצות של המחקר יכולות בהחלט להוות בסיס לתקנות בעתיד".

     

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מחקר: כך מינים פולשים חודרים לישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים