בת 14 הרגישה מחנק אצל אמה – המשמורת עברה לאב

על רקע תחושת מצוקה וניסיונות לפגוע בעצמה, החליטה נערה מיוזמתה לעבור לגור עם אביה. בית המשפט לענייני משפחה הסכים לאמץ את רצונה

עו"ד סיגל אשרפורסם: 29.06.17 , 17:56

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה למשמורת זמנית שהגיש אב לבת 14, שעזבה מרצונה את בית אמה על רקע תחושת לחץ ומחנק ועברה לגור אצלו. השופט ארז שני אימץ את רצון הנערה, שאותה הגדיר "מאוזנת, שלווה, אינה רואה את אמה בצורה דמונית".

שירותי הרווחה ראו באב כמי שמתעלה על פגיעות המוטחות בו מצד האם ושוקל את טובת הקטינה, והמליצו חד משמעית לאפשר לו משמורת קבועה. על פי תביעת המשמורת שהגיש, לפני שעברה לגור איתו חוותה בתו מצוקה קשה בחייה עם אמה, עד שהחלה לפגוע בעצמה, דבר שבא לידי ביטוי בשריטות וחתכים על גופה.

תביעה

העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים

עו"ד אופק תבור

במהלך מאבק בין בני זוג טענה האם שבעלה לשעבר תקף מינית את בתם. ביהמ"ש הגדיר את התנהלותה "הרסנית", והילדים יעברו לחזקת האב

העלילה על האב – ואיבדה משמורת על הילדים

מנגד ביקשה האם לקבל תסקיר נוסף וטענה כי מדובר במשבר זמני ובינתיים מצבה של בתה דווקא משתפר. מכל מקום, הוסיפה, את האשמה במצוקתה יש להטיל על אביה. היא לא הכחישה את העובדה שבתה מביעה רצון לחיות אצל אביה, אולם לשיטתה זהו אינו הקול של בתה אלא הליך שכנוע שיטתי ויסודי שמשבש את קולה האמיתי של הקטינה, מעין שטיפת מוח.

אולם השופט ארז שני דחה כאמור את עמדתה והורה על העברת המשמורת אל האב: "כעולה מן התסקיר, סובלת הקטינה מתופעות רגשיות ונפשיות הקוראות לעזרה ללא כוונה לפגיעה חמורה, ואולם אין בדעתי להמשיך ולהמתין או להסתכן בהחמרת המצב עד אשר, כפי שאומרת ב"כ האם, תשתכנע האם סוף סוף כי זו טובת הקטינה".

הוא התקשה להשלים עם הטיעון בדבר משבר זמני, והבהיר כי בעיניו מדובר במשבר שנמשך שנים, המצדיק התערבות כאן ועכשיו, והיחלצות לעזרתה של הקטינה, הזקוקה יותר מכל ל"ודאות ושקט". הוא החליט לכבד את רצונה של הבת לחיות עם אביה, תוך שציין כי כמובן יש לשמור על הקשר בינה לבין אמה.

"מדובר בקטינה שהיא בגיל הנחשב בוגר ומבין, ולא התרשמתי כלל ועיקר כי מדובר בקטינה מוסתת", נכתב בפסק הדין. "לצערי מימי חיינו המקצועיים שמלווים את יחידת הסיוע שנים, כבר ראינו לא מעט קטינים מוסתים, אלא שהקטינה שמצאנו נמצאה מאוזנת, שלווה, אינה רואה איש וגם לא את אימה בצורה דמונית".

בתוך כך דחה השופט שני את גישתה של האם, שלמעשה ביקשה להתעלם מהמלצות שירותי הרווחה ומרצונה "הלא אמיתי" של בתה. לפי השופט, האם פועלת במין "שיטת מצליח": תנסה את מזלה במכון נוסף שמא יהיו המלצותיו שונות משל שירותי הרווחה.

הוא הבהיר כי בתיקים מסוג זה אין מקום להשתהות, וציין כי "די לי בכך שהקטינה תיארה כאמור בתסקיר את חייה בבית האם כטראומתיים וכגורמי לחץ ומחנק כדי שאחלץ לעזרתה".

השופט שני חִייב את האם בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקל – דבר שאינו שכיח בהליכים מסוג זה – וזאת לנוכח התנהלותה לאורך ההליך.