שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום האסטרואיד: מה הסיכוי לפגיעה בכדור הארץ?
    האו"ם הכריז על ה-30 ביוני כיום האסטרואיד הבינלאומי לציון פגיעת האסטרואיד בסיביר בתאריך זה ב-1908, אבל גם בעיקר להעלות את המודעות לסכנה הנשקפת לכדור הארץ מפני "הבריונים" המשוטטים של החלל

     

    מדע בין כוכבים: פרק 14 - הסכנות לכדור הארץ    (קריינות: שירי הדר, עריכה: אסף קוזין, שי שבתאי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אם עץ נופל ביער ואיש אינו שומע, האם הוא משמיע צליל? ומה קורה כשאסטרואיד פוגע ביער נטוש - האם דרושה תוכנית הגנה עולמית? 30 ביוני 1908, השעון הראה 7:00 בבוקר, הרחק ביערות הטייגה הרוסית באגן נהר טוּנְגּוּסְקָה הסלעי בסיביר, אירע פיצוץ אדיר. העדים הקרובים ביותר לאירוע, המוכר כיום בשם אירוע טונגוסקה, חזו בו ממרחק של יותר מ-50 קילומטרים וגלי ההלם הורגשו גם במרחק של מאות קילומטרים מהמקום, הפילו אנשים וניפצו זגוגיות.

     

    עוד כתבות באתר סוכנות החלל הישראלית:

    ייצור לוויינים בקצב מסחרר ישנה את פני תעשיית החלל

    מחקר: כוכבים נולדים בזוגות – גם השמש שלנו

    האקתון החלל 2017 - בשבוע הקרוב

     

    הפיצוץ נרשם על ידי מכשירי מדידה בקצה המערבי של יבשת אירופה. במשך זמן רב לאחר האירוע, שמי הלילה ברחבי אירופה ואסיה נגהו בגוון בהיר ומוזר. כיום מקובלת ההנחה שהפיצוץ האדיר, ששיטח כ-200 קילומטרים רבועים של יער, נגרם עקב חדירת אסטרואיד לתוך האטמוספרה של כדור הארץ. הוא אמנם נשרף והתפוצץ לפני שפגע בקרקע, אך הספיק לגרום לנזק עצום לצמחייה ולבעלי חיים במקום הפגיעה.

     

    בדצמבר האחרון הכריז האו"ם על ה-30 ביוני כיום האסטרואיד הבינלאומי לזכר האירוע החשוב הזה, אבל גם בעיקר להעלות את המודעות לסכנה הנשקפת לכדור הארץ מפני "הבריונים" המשוטטים של החלל – האסטרואידים. גם כאן, בישראל, אנחנו חוגגים את המאורע עם הרצאות ופעילויות. אבל האם באמת נשקפת סכנה לכדור הארץ? ואם כן, מתי זה עלול לקרות?

     

    בין תסריט הוליוודי לחרדה קיומית

    ההערכה היא שיש כ-150 מיליון אסטרואידים במערכת השמש, שגדולים מ-100 מטרים (מובן שיש עוד הרבה קטנים יותר). עד כה נצפו וזוהו יותר מחצי מיליון אסטרואידים, רובם בחגורת האסטרואידים שבין מאדים וצדק, ורבים הם לא בדיוק הסלעים שהיינו רוצים שיתגלגלו לעברינו.

     

    הדמיה (צילום: shutterstock)
    הדמיה(צילום: shutterstock)

     

    הקוטר הממוצע של האסטרואיד הגדול ביותר, שנקרא 4 וסטה, הוא 530 ק"מ בערך. הוא גדול יותר מחלק מהירחים במערכת השמש ובהיר דיו כדי שיהיה ניתן לראותו מכדור הארץ. כיום ידוע על לפחות 150 אסטרואידים שמחזיקים גם ירח משלהם וכמה אפילו מתגאים בשני ירחים.

     

    ההגדרה הפשוטה ביותר לאסטרואיד, מילה שמקורה ביוונית ופירושה "מעין כוכב", היא שזהו גוף בינוני שנע מסביב לשמש בתוך מערכת השמש. בינוני, כלומר, לא גדול כמו פלוטו, כדי להיקרא כוכב לכת ננסי, ולא קטן מדי כדי להיכנס לקטגוריית המטאורידים. אבל מספיק גדול כדי לשמש חומר לתסריטים הוליוודיים ולהדיר שינה ממדענים שלא אוהבים לקחת צ'אנס על כדור הארץ.

     

    לפעמים מצטלבות דרכיהם של התסריטים והמדענים: בפברואר 2014 האסטרופיזיקאי בריאן מיי, שהוא במקרה גם הגיטריסט האגדי של להקת קווין, חבר להפקת הסרט "51 מעלות צפונה" על פגיעת אסטרואיד דמיונית בלונדון. וכך, בכובע הגיטריסט של קווין הוא הלחין את הפסקול, אבל בכובע האסטרופיזיקאי הוא ייסד בעקבות הסרט את יום האסטרואיד, שבו הכיר האו"ם שנתיים לאחר מכן. המטרה המוצהרת של מיי ועמיתיו בהכרזה על יום האסטרואיד, היא למנוע מהתסריט להתממש.

    יירוט אסטרואיד. הדמיה
    יירוט אסטרואיד. הדמיה

     

    מחשב מסלול מחדש

    מצד אחד, החלל הוא גדול והאסטרואידים קטנים. בכל פעם שאתם קוראים עוד ידיעה על כך ש"מומחים מזהירים מפגיעת אסטרואיד", קחו נשימה עמוקה, הכל בסדר: מדובר באסטרואיד שמסלולו ידוע והוא במרחק של מיליוני קילומטרים (הרבה יותר רחוק מהירח). יחד עם זאת, אין להקל ראש באותם אסטרואידים שמסלולם חוצה את זה של כדור הארץ.

     

    באופן כללי, ניתן למנות שני גורמים עיקריים להצטלבות המסלולים הזו. בסוג אחד של מקרים מדובר באסטרואידים שנעו להם בתמימות הרחק מאתנו, אי שם במסלול קבוע בין צדק ומאדים, עד שיום אחד התברר להם ולנו, שחגורת האסטרואידים היא לא ממש חגורת בטיחות: וכוח המשיכה של כוכבי הלכת התערב במסלול של אחד האסטרואידים ו"זרק" אותו למסלול חדש. לפעמים מסלול זה מקרב אותו למסלולו של כדור הארץ.

     

    במקרים אחרים, אסטרואיד נמצא במסלול שחורג מחגורת האסטרואידים ובעל זווית שונה ביחס למישור המילקה שבו סובבים כל כוכבי הלכת והאסטרואידים. אסטרואיד שכזה חוצה את מסלול כדור הארץ באופן קבוע והבעיה מתחילה במקרים שכדור הארץ נמצא בסביבה בדיוק כשהאסטרואיד חוצה. הבעיה היא, כאשר לא הוא ולא אנחנו נותנים זכות קדימה.

     

    עד כמה חזקים "בריוני שכונת" מערכת השמש

    פצצת הצאר של ברית המועצות היא הפצצה הכי חזקה שפוצצה אי פעם על פני כדור הארץ – פצצת מימן בעוצמה של 50 מיליון טונות TNT – פי 3,300 מפצצת האטום שהוטלה על הירושימה. זו עצמה שקשה לשער את ההרס שלה, לו היתה משתחררת בעיר גדולה. לצורך השוואה, עצמת הפיצוץ באירוע טונגוסקה ב-1908 הייתה "רק" פי אלף מהפיצוץ בהירושימה. אבל האסטרואיד ה"קטן" הזה איננו אפילו אחד מעשרת האסטרואידים הגדולים ביותר שפגעו בכדור הארץ. האסטרואיד שנחת על ראשם של הדינוזאורים המסכנים לפני 65 מיליון שנה יצר פיצוץ עוצמתי פי 2 מיליון מזו של פצצת הצאר - זה לא מפתיע כשיודעים שמדובר באסטרואיד שהיה בעל קוטר ממוצע של עשרה קילומטרים והיה גדול כמו האוורסט. אבל גם זו, ככל הנראה, פגיעה יחסית קלה בהיסטוריה האלימה של כדור הארץ.

     

    הפגיעה הכי גדולה שידועה לנו, שאירעה לפני יותר מ- 300 מיליון שנה, הייתה של אסטרואיד בקוטר של כעשרים קילומטר שהתפצל ממש לפני הפגיעה. הוא נחת ביבשת שכיום אנחנו מכנים אוסטרליה, ופגיעתו העצומה יצרה מכתש בשטח של יותר מ- 400 קמ"ר. ייתכן שהיו גם פגיעות גדולות יותר שאנחנו לא יודעים עליהם כי חלף כל כך הרבה זמן של פעילות טקטונית, עד שלא נותרו שרידים נראים לעין.

    הדמיה (המחשה: NASA)
    הדמיה(המחשה: NASA)

     

    האם אסטרואיד מספיק גדול יוכל אי פעם להרוס כליל את כדור הארץ? התשובה היא לא. יחסית לכדור הארץ אסטרואידים הם גרגיר. וזו לא רק שאלה של גודל, אלא גם מהירות: אין גוף בשכונת מערכת השמש שלנו שנע מהר יותר מ-80 ק"מ לשנייה, מהירות שאינה מספיקה כדי ליצור אנרגיה קינטית שתפרק את המסה העצומה של כדור הארץ. אבל זו כלל אינה הדאגה שלנו. אם האנושות לא תהיה ערוכה, פגיעת אסטרואיד בכדור הארץ עלולה לגרום לפגיעה קשה מאוד.

     

    מתי צפוי לפגוע אסטרואיד בכדור הארץ?

    לפני שאתם ממהרים להזמין מקום על החללית הבאה או על הטיסה הראשונה למאדים, כדאי לומר שהלו"ז של פגיעת אסטרואידים שגרמו להכחדות המוניות בהיסטוריה של כדור הארץ, הוא לו"ז די מרווח של כמה עשרות מיליוני שנים. אבל התשובה לשאלה מתי צפוי לפגוע האסטרואיד הרציני הבא היא, בפשטות, שאנחנו לא יודעים.

     

    מצד שני, ברוח המדריך לטרמפיסט בגלקסיה, בלי פאניקה! צוות מיוחד של האו"ם הוקם בשנת 2015 כדי לבחון את הדרכים למנוע מאסטרואיד תועה לפגוע בנו. התוכנית המועדפת כיום היא שימוש בגשושית - חללית קטנה ולא מאוישת - שתכוון אל האסטרואיד, תפגע בו ותסיט אותו למסלול חדש, הרחק מטווח פגיעה. אפשרות אחרת היא שהגשושית תתקרב אל הסלע המעופף ותסיט אותו באמצעות שימוש בכוח הכבידה שלה.

     

    כך או כך, מדובר בטכנולוגיה שעדיין איננה קיימת, אלא נמצאת בתהליכי מחקר פיתוח. סוכנויות החלל האמריקנית והאירופית מפתחות את AIDA, משימה לפגיעה באסטרואיד והסטתו באמצעות חץ מיוחד.

     

    על מנת לגלות אסטרואידים מסוכנים מתקיים מעקב קבוע אחר למעלה מ-19,000 גופים, שמתוכם 1,800 אף מוגדרים בטווח שעלול להוות סכנה. למזלנו יש לנו עדיין זמן כיוון שאף אסטרואיד לא מתכנן להתנגש בנו בזמן הקרוב. אך אין זה אומר שאנחנו יכולים להיות שאננים. סופר המדע-בדיוני לארי ניבר אמר פעם כי "הדינוזאורים נכחדו כי לא היתה להם תוכנית חלל, ואם אנחנו ניכחד כי גם לנו לא תהיה תוכנית חלל, זה יגיע לנו".

     

    בר חיון, עורך אתר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע

     

    הכתבה פורסמה באתר סוכנות החלל הישראלית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "יום האסטרואיד: מה הסיכוי לפגיעה בכדור הארץ?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים