שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פערי תקציב, היעדר שעות לימוד ומבנים מוזנחים: האפליה בחינוך המיוחד
    דו"ח מדאיג: התקציב עבור ילד במוסד שמפעיל משרד החינוך גבוה ב-40 אלף שקל מתקציב תלמיד במוסד שאינו רשמי. "אומרים לתלמידים שלנו 'אתם שווים פחות'", טוענים הורים וראשי ארגונים, ומבהירים: "אם צריך, לא נפתח את שנת הלימודים הקרובה". משרד החינוך: "נצמצם את הפערים"

    היום (ב') בצהריים יתקיים בוועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא האפליה המקוממת בתקצוב החינוך המיוחד במוסדות המוכרים שאינם רשמיים, במעמד מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב. מדו"ח מיוחד שהגיע לידי ynet עולה כי תקציב עבור ילד בחינוך המיוחד במוסד מוכר שאינו רשמי נמוך ב-40 אלף שקל מתקציב של ילד שלומד בחינוך המיוחד במוסד מוכר ורשמי.

     

    בישראל לומדים יותר מ-25 אלף תלמידים ותלמידות במסגרות חינוך מיוחד, שסובלים מבעיות רגשיות, התנהגותיות או נפשיות, בהן: הפרעות קשב וריכוז קשות, אוטיזם, פיגור קל עד קשה, שיתוק, עיוורון ועוד. כ-15 אלף מתוכם לומדים במוסדות מוכרים ורשמיים, שמופעלים על ידי משרד החינוך והרשות המקומית, בעוד כ-9,000 לומדים במוסדות המוכש"ר - מוכר שאינו רשמי - שמופעלים על ידי בעלויות, עמותות או חברות שמשמשות זרוע ביצועית של משרד החינוך.


    כל ילד או ילדה שהוגדרו כתלמידי החינוך המיוחד, על פי קריטריונים קבועים, עוברים ועדת השמה של משרד החינוך והרשות המקומית שבה הם מתגוררים – וזו מחליטה אם הם ישובצו במוסד רשמי, או במוסד מוכר שאינו רשמי. ההחלטה לא נתונה בידי ההורים והמוסד לא יכול לדחות אף תלמיד.

     

    על פניו, תקציב החינוך המיוחד היה אמור להיות זהה בכל המוסדות מתוקף "חוק החינוך המיוחד", לפיו המדינה תהיה אחראית למתן חינוך מיוחד חינם, אלא שדו"ח שהוכן על ידי משרד רואה החשבון אביגיל שקוביצקי והגיע לידי ynet מציג תמונה מדאיגה: בעוד שתלמיד בחינוך המיוחד הרשמי מקבל תקצוב של 102,882 שקלים, תלמיד שלומד במוסד מוכר שאינו רשמי מקבל 63,141 שקל. מדובר בפער של 40 אלף שקל לתלמיד בשנה.

    הפער הזה נובע ממספר סיבות. העיקרית שבהן היא העובדה שרפורמת "אופק חדש" לא מוחלת על מוסדות החינוך המיוחד במעמד מוכר שאינו רשמי, אלא רק באלה שבמעמד רשמי. במסגרת הרפורמה זכאים התלמידים ל-10 שעות לימוד נוספות (חמש שעות פרטניות וחמש שעות שהיה; ש.ח.) בדמות תגבורים, למידה בקבוצות קטנות ועוד, ובהתאם לכך זכאים המורים לתוספת שכר. אלא שתלמידי החינוך המיוחד במעמד מוכש"ר ומוריהם, כאמור, לא זכאים לכך.

     

    התקצוב החסר גורם גם לפגיעה בהיקף הטיפולים הפרא-רפואיים שלהם זכאים התלמידים. במוסדות החינוך המיוחד הרשמי כל תלמיד זכאי לשעה פרא-רפואית, שכוללת בין השאר טיפול בריפוי בעיסוק/באומנות, פיזיותרפיה ועוד, בעוד שתלמיד במוכש"ר זכאי ל-40 דקות בלבד. היעדר התקציב פוגע גם בהכשרות הורים ומטפלים, כמות הסייעות לתלמידים, רכישת ציוד רפואי משוכלל והחלפת הציוד הקיים. את הפער נאלצות הבעלויות להשלים, אם הן יכולות, מכיסן.

     

    מוסדות החינוך המיוחד מוגדרים על ידי משרד החינוך כבתי ספר יסודיים רב-גילאיים. המשמעות היא שהמשרד אינו מחיל על כיתות ט' ומעלה במוסדות אלה הסכמי שכר שרלוונטיים למורים בחינוך העל יסודי, לא מאפשר יישום תכניות שונות שמבוצעות בעל-יסודי, לא מספק גמול בגרות למורים ועוד.

    פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית: "תלמידינו סובלים מקיפוח מתמשך"
    פרופ' רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית: "תלמידינו סובלים מקיפוח מתמשך"

    גם בבניית המבנים קיים פער. בעוד שבחינוך הרשמי הבנייה נעשית על ידי הרשות המקומית במימון משרד החינוך, במוכש"ר לא קיימת הנחיה מחייבת לרשות להקצות מבנה ולדאוג לקיומו, ומוסדות רבים פועלים ללא מבנה מוסדר. כמו כן, עלויות הבינוי והשיפוצים מושתות על הבעלויות המפעילות, ללא מקור מימון.

     

    "מערכת החינוך מפלה במשך שנים דווקא את הנזקקים ביותר"

    בשבועות האחרונים החליטו ראשי הארגונים והחברות שמפעילים את המוסדות לחינוך מיוחד במעמד מוכר שאינו רשמי להקים קואליציה משותפת שתיאבק יחד מול משרד החינוך ותדרוש תקציב שווה. היא כוללת את ויצו, בית אקשטיין, על"ה, אלי"ן, מרכז שיקום נוער, קרן אור, בית איזי שפירא, אור שלום ועוד.

     

    "מערכת החינוך מפלה במשך שנים דווקא את תלמידיה הנזקקים ביותר ומפגינה אדישות מוחלטת למצבם", אמרה פרופסור רבקה לזובסקי, יו"ר ויצו העולמית. "לא מספיק שתלמידנו והוריהם מתמודדים עם קשיים בלתי נסבלים בשל מצבם השכלי, הפיזי או הנפשי, הם גם צריכים לסבול מקיפוח מתמשך שפוגע בסיכויי ההצלחה שלהם וביכולתם להשתלב בחברה ובתעסוקה. צוותי החינוך שלנו ושל יתר הארגונים והעמותות עושים עבודת קודש, אך לא נוכל להמשיך זאת בהיעדר התקצוב הראוי והמגיע לילדים אלו מתוקף החוק".

     

    אודי ליפשיץ, מנהל חטיבת חינוך בבית אקשטיין, הוסיף: "ללא פתרון ראוי לחוסר בתשתיות, בפערי תקציב בהוראה ובטיפול, ללא מתן תשובות לגבי מטפלים פרא רפואיים והפעלה של רפורמה בהתייחסות לילדי החינוך המיוחד - יהיה כמעט בלתי אפשרי להמשיך לספק רמת חינוך מקצועית בשם משרד החינוך ובהנחייתו. יש לנו קושי להמשיך בהפעלת הלימודים לאותם אלפי ילדים".

    סמדר פרץ ובנה אור חיים: "שאלתי למה לא מוסיפים שעות ונאמר לי שאין כסף"
    סמדר פרץ ובנה אור חיים: "שאלתי למה לא מוסיפים שעות ונאמר לי שאין כסף"

    מנהל מרכז בירושלים הוסיף: "קיבלתי 6,000 שקל עבור שיפוץ קיץ, שעלותו בפועל מיליוני שקלים. אני פשוט מסתמך על ויצו שיביאו את הכסף מתרומות מעבר לים. המורים באים אלינו מתוך שליחות, אבל רואים שמקביליהם מקבלים יותר ולא רוצים להישאר. משרד החינוך שולח אלינו את התלמידים ואסור לנו לדחות אף אחד מהם. הוא מפקח עלינו ועל תוכנית הלימודים, אבל בפועל אומר לתלמידים שלנו 'אתם שווים פחות'. אנחנו לא ננוח ולא נשקוט, ואם צריך גם לא נפתח את שנת הלימודים הקרובה".

     

    אור חיים פרץ, בן 10, לומד בבית החולים אלי"ן בירושלים. הוא סובל מתסמונת לא מאובחנת שהביאה לפגיעה רב-מערכתית. אמו סמדר מסבירה כי בעוד ש"גופו פגוע והוא מתנייד באמצעות כיסא גלגלים, הראש שלו עובד". העובדה שהוא מקבל פחות מתלמיד חינוך מיוחד במוסד רשמי מקוממת אותה: "הילד שלי בן 10 והוא עדיין לא יודע קרוא וכתוב - זה אומר דרשני".

    "הוא ילד שמסוגל, יש לו יכולת תפיסה וזיכרון, אבל הוא צריך יותר שעות פרטניות כדי שיוכל להגיע להישגים שעבור תלמידים אחרים הם כל כך טריוויאליים. שאלתי כמה וכמה פעמים למה לא מוסיפים שעות ונאמר לי שאין כסף. אם המורה צריכה לעזוב את בית הספר בשעה 13:00, היא לא תישאר יותר אם לא משלמים לה, גם אם היא מאוד רוצה. אני יודעת שעבור אור כל שעה כזו היא חיונית".

     

    עבור תלמידי החינוך המיוחד השהייה בבית קשה ביותר, לכן הם נמצאים במסגרת חינוכית עד אמצע אוגוסט. "זה יהיה מאוד קשה, אבל אם תתקבל החלטה לא לפתוח את שנת הלימודים, אני אלך איתם יד ביד. אני חושבת שמגיע לילד שלי לא פחות מכל ילד אחר בחינוך המיוחד", מבהירה סמדר.

    "לילד שלי לא מגיע פחות מכל ילד אחר בחינוך המיוחד"
    "לילד שלי לא מגיע פחות מכל ילד אחר בחינוך המיוחד"

     

    מבנים ישנים, הצפות בחורף וכיתות ללא מזגנים

    שירי, בת 20, סובלת מאוטיזם. במשך שבע שנים היא למדה בבית ספר לחינוך מיוחד במעמד רשמי ובשנה שעברה עברה למוסד לחינוך מיוחד במעמד מוכר שאינו רשמי. "החליטו לסגור את כיתת התקשורת בה היא למדה והיא הועברה לבית ספר אחר, מרכז שיקום נוער, שם אין 'אופק חדש', לא היו לה שעות פרטניות והיא מאוד נפגעה מזה", מספר אביה יגאל.

    גם שירי נפגעה מהאפליה בחינוך המיוחד
    גם שירי נפגעה מהאפליה בחינוך המיוחד

    "שירי לא יודעת לכתוב ובבית הספר הקודם אחד המורים עלה על כך שאם מלמדים אותה אחד על אחד לכתוב באמצעות מקלדת - היא מצליחה. כשהיא עברה בית ספר לא היו לה שעות פרטניות ופשוט ראינו נסיגה בהתקדמות שלה", הוסיף יגאל, שהעיד גם על מבנים מאוד ישנים, על הצפות בימי החורף ועל כיתות ללא מזגנים.

     

     

    בשנה החולפת, הוחלט להעביר את המוסד למעמד רשמי. "פתאום אנחנו מקבלים תקציבים לשפץ את בית הספר, יש 'אופק חדש'. לא להאמין מה סובלים אלפי ילדים אחרים שאין להם את זה עכשיו".

     

    ממשרד החינוך נמסר בתגובה לטענות שהועלו: "משרד החינוך מייחס חשיבות רבה למענים שיש להעניק לחינוך המיוחד ולפיכך הוא יצמצם את הפערים התקציביים בנושאי גמול חינוך מיוחד למורים, גמול למורים המכינים לבגרות, מתן שירותים לטיפולים פולשניים - תקצוב רופא, אחות ותזונאית קלינית - וכן תוספת תקנים של פסיכולוגים. אשר ל'אופק חדש', יצוין כי הרפורמה הוחלה על בתי הספר הרשמיים בלבד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פערי תקציב, היעדר שעות לימוד ומבנים מוזנחים: האפליה בחינוך המיוחד "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי מועלם
    "אם צריך, לא נפתח את שנת הלימודים"
    צילום: אבי מועלם
    מומלצים