שתף קטע נבחר

האדם הקדמון המסתורי - קדום עוד יותר

ממצאים חדשים מעלים כי האדם הדניסובי חי בסיביר עשרות אלפי שנים מוקדם ממה שחשבו עד כה, אבל תעלומות רבות עדיין אופפות את המין הזה, שהידע שלנו על קיומו מבוסס על שלוש שיניים ושבר עצם

 

 

 

האדם הדניסובי הוא המסתורי ביותר מבין המינים הקרובים אלינו. המין נכחד לפני פחות מ-50 אלף שנה, והדניסובים חיו לצד בני האדם המודרניים ואף באו איתם במגע אינטימי, שכן אוכלוסיות מסוימות נושאות עד היום בגופם גנים דניסוביים. ובכל זאת, אנחנו לא יודעים עליהם דבר כמעט. עד לאחרונה, כל הידע עליהם היה מבוסס על שלושה ממצאים: שתי שיניים ושבר עצם של אצבע שנתגלו במערת דניסובה בסיביר. רק בעזרת בדיקות DNA של הממצאים האלה גילו חוקרים שהמין הדניסובי היה שונה מקרובו, האדם הניאנדרטלי. 

 

עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:

מי מפחד מהבצל הרע?

הקערה המדליקה אש

למה הים מלוח?

הכל על מדע באפליקציה של מכון דוידסון - להורדה באייפון ובאנדרואיד

 

על הניאנדרטלים, המין הנוסף הקרוב אלינו, יש לנו מידע רב למדי. בידינו כמה וכמה גולגולות וחלקי שלד, שמהם למדנו לא רק כיצד הניאנדרטלים נראו, אלא גם שהם חיו בדרום אירופה ומרכזה, במזרח התיכון ובדרום אסיה. אנו יודעים שהם הופיעו בערך 400 אלף שנה לפני האדם המודרני ונכחדו לפני כ-40 אלף שנה, ואפילו באילו כלים השתמשו ומעט על תרבותם.

 

עדות שהאדם הדניסובי היה קיים רבבות שנים מוקדם ממה שחשבו. השן שנחקרה מזוויות שונות | מקור: Slon et al. Sci. Adv. 2017  (צילום: מתוך המחקר) (צילום: מתוך המחקר)
עדות שהאדם הדניסובי היה קיים רבבות שנים מוקדם ממה שחשבו. השן שנחקרה מזוויות שונות | מקור: Slon et al. Sci. Adv. 2017 (צילום: מתוך המחקר)

 

במחקר החדש, חוקרים ממכון מקס פלנק בגרמניה קבעו את רצף ה-DNA של מאובן נוסף - שן חלב טוחנת שנמצאה באותה מערה ב-1984 - והראו כי גם הוא שייך לאדם הדניסובי. התגלית החדשה שופכת מעט אור על הקרוב הנשכח שלנו. החוקרים סבורים שגילה של השן הוא לפחות 100 אלף שנה, והיא מוקדמת בעשרות אלפי שנים מהמאובנים הדניסובים שנמצאו לפניה.

 

הממצא מלמד שדניסובים חיו בסיביר הרבה יותר מוקדם ממה שידענו קודם לכן. למרות הפער בזמנים, השוואה בין ה-DNA של השן לזה של שאר המאובנים הראתה שאין שוני גדול ביניהם. ממידת השוני הגנטי בין פרטים של אותה אוכלוסייה בזמנים שונים אפשר להעריך את גודלה, והחוקרים הסיקו מכך שאוכלוסיית הדניסובים באזור המערה הייתה קטנה למדי. עם זאת, הם מציינים כי אי אפשר לשלול את האפשרות שאוכלוסיות גדולות יותר של אותו מין חיו במקומות אחרים, ועדיין לא מצאנו מאובנים שלהם.


 (צילום: מתוך המחקר) (צילום: מתוך המחקר)
(צילום: מתוך המחקר)

 

גם עם הממצא החדש, האדם הדניסובי נשאר ישות כמעט לא ידועה. ממש לאחרונה הוכיח צוות המדענים שהוביל את המחקר הנוכחי כי אפשר להפיק DNA של אדם קדמון מהקרקע של מערות. החוקרים מצאו DNA של אדם דניסובי באדמה ממערת דניסובה, אך מצבו לא אפשר להסיק הרבה מעבר להימצאותם של פרטים מהמין במערה.

 

שאלות רבות עדיין נותרו פתוחות לגבי האדם הדניסובי: האם נראה שונה מהאדם הניאנדרטלי, ובאיזו צורה? באילו כלים השתמש ואיזו תרבות הייתה לו? היכן חי ומה אכל? כל השאלות האלו ייענו כנראה רק אם וכאשר יימצאו מאובנים שלמים הרבה יותר של בני המין הזה.

 

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי

 

למחקר המלא: http://advances.sciencemag.org/content/3/7/e1700186

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך המחקר
המערה שבה נמצאו הממצאים
צילום: מתוך המחקר
מומלצים