ללא איפור: כך נראים האנשים הכחולים

"הבלו מן מאוד מתרגשים להגיע לישראל, זה יפתח בפניהם הרבה חוויות ותרבויות חדשות", אומר אל רושנפורט, ראש ההרכב, במהלך ריאיון בלאס וגאס.

ההרכב, שכבר ביקר בישראל לפני כשמונה שנים, יגיע לארץ לסדרת מופעים שיחלו באוגוסט. הוא הוקם ב-1991 על ידי שלושה חברים - פיל סטנטון, כריס וינק ומאט גולדמן - והחל את דרכו כמופע רחוב בניו יורק שמחה נגד מופעי תרבות מיושנים. כיום אותו מופע מחאה קטן מציין 25 שנות פעילות ברחבי העולם.

ההופעה מורכבת מחמישה מופיעים - האנשים בכחול ומוזיקאים שלבושים בתלבושות זוהרות גם כן ומשתלבים עמם היטב. "האיש הכחול הוא דמות חסרת אגו, יש לו סקרנות אינסופית לגבי העולם, הוא רק מנסה למצוא דרך לתקשר עם הקהל, אחד עם השני ועם בני אדם. המוזיקה מתחברת למופיעים על הבמה - חלק מאולתר וחלק כתוב, אנחנו תמיד מגיבים בזמן אמת למה שקורה בהופעה", מסביר המוזיקאי אנדי גומז מאחורי הקלעים. "זה הכול אינטראקציה עם הקהל, כל הופעה היא קצת מיוחדת וקצת שונה בכל מקום שאנחנו נוסעים, וזה אחד הדברים הכי טובים בבלו מן - הם יכולים להשתנות עם הזמן ולנסות דברים חדשים, אני אף פעם לא יודע מה עומד לקרות", מוסיף גם רושנפורט.

"האיש הכחול הוא דמות חסרת אגו". בלו מן במופע

באחד מרגעי השיא המוקדמים של המופע מוארים האנשים הכחולים בתאורת אולטרה סגול ומתחילים לתופף בתופים מלאים בצבעים זרחניים המשפריצים לכל עבר (זהירות בשורות הראשונות). "האנשים הכחולים הם המוקד, אבל הכוכב הוא בעצם הקהל. יש לנו אינטראקציה עם ניירות וסרטים וכל מיני דברים קורים, הם פשוט מאחדים את כולם ביחד בסוף, יש להם נקודת מבט אחרת על העולם כשהם יוצאים מהאולם, זה החלק האהוב עליי", אומר ג'ק קן, מנהל הלהקה בלאס וגאס.

והתגובות? רושנפורט מספר על חוויה ייחודית: "רוב האנשים מספרים שחשו כמו ילדים בהופעה, ושלא הרגישו כך הרבה זמן. הם לא יודעים למה לצפות והם נפתחים ומגלים דברים על עצמם".