בוטלה פשיטת רגל: "החייב ניצל אותה לרעה"
במסגרת ההליך התברר שהחייב לא דיווח על כל הנושים, הסתיר נכסים ולא הגיש דוחות במועד. בית המשפט לא אפשר לו להמשיך לחסות תחת ההליך
בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה בקשה של חייב לאפשר לו להמשיך לחסות תחת הליך פשיטת רגל, בנימוק שהוא כשל בהתנהלותו
באופן מכוון ומתמשך.
המנהל המיוחד הוסיף שהחייב לא מקיים את חיוביו בהליך, מסתיר נתונים חשובים כולל את העובדה שהוא מנהל ארבעה עסקים שונים, שהתגלו באמצעות חוקר פרטי, ופועל בחוסר תום לב.
בתחילת 2015 ניתן צו כינוס לנכסיו של החייב. במאי 2016 הורה בית המשפט על ביטול ההליך מחמת מחדלים בהתנהלותו, אולם החייב ביקש לבטל את ההחלטה. השופטת הלית סילש הפנתה לכך שבמסגרת בקשת החייב לצו כינוס הוא הצהיר שיש לו 21 נושים והיקף חובותיו עומד על כ-700 אלף שקל. אולם מעשית הוגשו 28 תביעות חוב, ובהיקף של יותר משלושה מיליון שקל. "אין המדובר בהשמטה מקרית או שולית, אלא פער עצום בין המוצהר לקיים", כתבה.
תביעה
שופט פסל העברת דירה בין פושט רגל לאשתו
עו"ד אורי מיטלר
בעל שצבר חובות של 960 אלף ש' העניק את הזכויות בבית לאשתו לשעבר. ביהמ"ש קיבל את טענת הנאמן שלפיה הדבר מהווה הברחת נכס מנושים
החייב טען מנגד שאין ממש בטענות שהועלו כלפיו, ושהוא פועל כמיטב יכולתו ובתום לב מלא. לשיטתו, המנהל המיוחד דבק בעמדתו של אחד הנושים ללא כל הצדקה או ראיות. בנוסף, הוא ביקש להתחשב במצבו הרפואי ובמצבה של משפחתו.
השופטת סילש הסבירה שהליך פשיטת הרגל הוא בגדר "הזדמנות פז לחייבים לפתוח דף חדש בחייהם, לעיתים תוך שמיטת חובות עצומים". לדבריה, המחוקק אמנם הכיר בכך שהציבור נכון למחול ליחידי הקהילה על חובות, אלא שעל החייבים לעמוד בתנאים מסוימים – לשלם את צו התשלומים כפי שנקבע, להגיש דוחות ולהתנהל בתום לב.
בדברים האלה החייב כשל לחלוטין. השופטת הפנתה, בין היתר, לכך שלאורך כל ההליך הוא לא הגיש דוחות במועד, או הגיש אותם ללא אסמכתאות, כך שקשה לגבש תמונה עובדתית-כלכלית לגביו, ומפעם לפעם אף לא עמד בתשלומיו ושילם רק בעקבות פניות או בקשות.
"בניגוד לטענות החייב, אין המדובר בהתנהלות מקרית או בכשל זמני, כי אם בהתנהלות נמשכת, אשר יש בה כדי ללמד על תפיסתו", כתבה. כך למשל, השופטת ציינה כי החייב לא גילה על נושה מסוים – וכנראה הגדול ביותר – שתבע ממנו כ-900 אלף שקל.
השופטת הוסיפה שהחייב מסתיר את העובדה שהוא מעורב בהליכים משפטיים נוספים, וכן שבחודשים האחרונים הוגשה בקשה של נושה נוסף – עיריית תל אביב – שבמסגרתה נטען כי החייב צובר חובות חדשים, לאחר מתן צו הכינוס, וזאת מכוח אחזקתו בכמה נכסים.
"לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, ועת כי הצטברותם של כל אלו מדברת בעד עצמה, יש לראות בחייב כמי שמנצל את ההליך לרעה, ואין מקום להותירו במסגרתו", כתבה השופטת והבהירה שוב כי ההליך בטל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- המנהל המיוחד: עו"ד רואי נגריס
- שם ב"כ החייב לא צוין בהחלטה
- עו"ד אריה לרנר עוסק בפשיטת רגל
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
