שתף קטע נבחר

מחפשים אי חדש? מדיירה

אתם רוצים לצאת לחופשה ביעד חדש, מתחילים לסקור ולמפות יעדים, מגרדים קצת בראש ומבינים שהכל כבר מוכר מדי? ליאור קורן חבש את כובע מגלה היעדים שלו והגיע לאי מדיירה שבפורטוגל. הצוק הגבוה באירופה, עמק נזירות מרהיב, אוכל שעושה טוב לחך ולנפש ומקומיים מקבלי פנים. כל אלו ועוד בכתבה הבאה. תהנו

יש משהו קסום בטיול על אי. אחד המקומות הפחות מוכרים לישראלים נמצא בארכיפלג איים שבאוקיינוס האטלנטי העונה לשם מדיירה. בניגוד למקום עצמו, את יליד האי המפורסם כולם מכירים: אשף הכדורגל כריסטיאנו רונאלדו.

 

 

 

זהו מחוז אוטונומי של פורטוגל ומשתייך מבחינה מדינית לאירופה, אבל מספק חוויה אחרת של אוקיינוס עם קורטוב של טעם טרופי: מדיירה נוצר מהתפרצות של הרי געש ואת חופיו מקיף זרם הגולף החמים, כך שמזג האוויר הסובטרופי מציע בכל חודשי השנה טמפרטורות בין 20-30 מעלות, גם בלילה.

 

במדיירה מגדלים פירות טרופיים והוא מפורסם גם בפרחים היפים שלו, במרכזו אף נמצא יער עתיק בשם לאוריסילבה עשוי עצי דפנה המהווה שריד נדיר עוד מתקופת הפליוקן מלפני מיליוני שנים.

האי החדש שלכם לחופשה הבאה: מדיירה (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
האי החדש שלכם לחופשה הבאה: מדיירה(צילום: ליאור קורן)
 

את מדיירה אפשר לשלב במסגרת טיול בפורטוגל, אבל לטעמי המקום שווה גם כטיול בפני עצמו עם טיסה מישראל. אנחנו טסנו לשם לטיול זוגי עם חברים למשך שבוע. אם מחפשים טיסות זולות למדיירה אז בדרך כלל מוצאים כאלו עם קונקשן אחד דרך אירופה (אין עדיין טיסות ישירות מישראל).

 

הקסם של עיר הבירה

עיר הבירה של מדיירה נקראת פונשל (Funchal) והיא שוכנת על מדרון ההר בצד הדרומי של האי. העיר העתיקה של פונשל נמצאת בסמוך לחוף ולמרינה והיא בנוייה מסמטאות ומכבישים עתיקים מרוצפי אבן. אנחנו מצאנו אותה מאוד נעימה לשיטוט, גם בשעות היום וגם בשעות הערב - אז מקבל המקום נופך רומנטי.

הבירה היפה של מדיירה: פונשל (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
הבירה היפה של מדיירה: פונשל(צילום: ליאור קורן)
 

בסמוך לתחנת הרכבל המקומי (Monte Cable Car), יש סמטה ארוכה שמקבילה לקו החוף והיא מלאה במסעדות דגים – Rua de Santa Maria. בעיר יש את מוזיאון "יין מדיירה", את שוק הדגים והירקות, ברים, אינספור מסעדות ובתי קפה וכמובן גם את מוזיאון רונלאדו.

 

הגנים הבוטניים והטרופיים שנמצאים בחלק הגבוה של העיר, מהווים פנינה טרופית ירוקה בה אפשר לבלות כמה שעות יפות של הליכה בינות לשרכי ענק, בין נחלי מים, פינה של גן יפני מסוגנן ואינספור סוגי צמחים – כולל פרחים יפים.

הגנים הטרופיים בפונשל (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
הגנים הטרופיים בפונשל(צילום: ליאור קורן)
  

את הדרך חזרה למטה אפשר לעשות עם מזחלות כביש מסורתיות של בני מדיירה (Toboggan). מרגע שמתחילים לגלוש במורד אתם מגלים שזוג המפעילים עומד על המחליקים האחוריים של המזחלה והוא מזיז אותה ימינה ושמאלה בעזרת משיכת חבל.

המזחלות Toboggan בפונשל (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
המזחלות Toboggan בפונשל(צילום: ליאור קורן)

זוהי חוויה מהנה בהחלט, מהירה ומסחררת לפרקים, ואורך המסלול עומד על כשני קילומטרים. בסוף אפשר לרכוש תמונה יפה שלכם מתוך הגלישה, אותה צילמו בדרך. משם עוד ארוכה הדרך למטה אל העיר ואפשר לעשות אותה עם אחת מהמוניות שממתינות במקום.

 

 

מספר אזורי אקלים בנסיעה אחת

כמעט כל הכבישים באי הם עם עליות וירידות תלולות, אינספור סיבובים והמון גשרים ומנהרות. מומלץ מאוד לשכור רכב כדי לתור את האי. המרחקים לא ענקיים ואפשר לעבור מצד אחד של האי למשנהו בכשעה וחצי (אורכו 57 ק"מ). לפעמים עוברים מספר אזורי אקלים בנסיעה אחת: נוסעים על הכביש תחת שמיים כחולים, נכנסים למנהרה ארוכה וכאשר יוצאים בצידו השני של ההר הכל אפור וערפילי.

 

באופן כללי, היחס לתיירים השאיר רושם חיובי מאוד. בכל המסעדות בהן אכלנו, השירותים היו נקיים יחסית והמארחים נחמדים ומסבירי פנים. לקרנבל הסמבה השנתי אמנם לא הספקנו והגענו יום לאחר שהסתיים, אבל זכינו להינות מספיחי הקרנבל (מתקיים כל שנה בסוף פברואר): באחד הערבים פגשנו בשדרה המוארת של פונשל חבורה גדולה של רקדניות ורקדנים לבושים במיטב התלבושות והרגשנו למשך שעה ויותר כאילו אנחנו בברזיל עם מוזיקת רחוב שמחה בקצב הסמבה.

 

ואז הגיע האוכל

אז מה אוכלים כאן? קודם כל, המון דגים ופירות ים בכל צורה ואופן עשייה. הדגים כאן תמיד טריים אבל ההמלצה היא על הדג המקומי המיוחד שנראה כמו צלופח שחור ארוך (אבל זהו דג) שנמשה מעומק של 1,200 מטרים בים.

לא צלופח: הדג המקומי שנמשה עמוק מתוך המצולות (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
לא צלופח: הדג המקומי שנמשה עמוק מתוך המצולות(צילום: ליאור קורן)
 

אוהבי הבשר ימצאו כאן סטייקים טובים וגם את ה"שישליק" המקומי – נתחי בשר על שיפודי ברזל ענק שניצב על מתקן בצורה מאונכת על השולחן. מלבד זה, יש תפוח אדמה צהוב מתוק (מעין בטטה אבל צהובה), צ'יפס טוב מתפוחי אדמה רגילים, Mixed Salad מפרוסות עגבניה, מלפפון, גזר, חסות, תירס ועוד. כל אלו מוגשים עם בקבוק חומץ ושמן זית.

פירות טרופיים בשפע (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
פירות טרופיים בשפע(צילום: ליאור קורן)
  

יש מגוון פירות טרופיים, כולל אננס והמון פסיפלורה ("פרי התאווה"), כמו גם אבוקדו שהמליצו לנו לשים עליו מעט סוכר. העוגה המקומית המסורתית טעמה כעוגת דבש. האי מפורסם ביקבים שלו: יין מדיירה חזק באלכוהול ביחס ליין רגיל – עם 19%.

 

יעד מומלץ לטיולי הליכה

מדיירה משמשת כר נרחב לטיולי הליכה קצרים או טרקים ארוכים יותר. את מדיירה חוצה רשת של לבדות (Levada). אלו הן תעלות ואמות מים שנחפרו בידי המקומיים לשם הובלת מים מההרים אל בתים ושדות לשם השקייה, כאשר המסלולים של חלק מהן נמתחים לאורך קילומטרים רבים וניתן לצעוד לצידן.

 

במהלך הטיולים הרגליים הגענו לכמה מקומות שהזכירו לנו את המשחק Temple Run, כמו למשל שביל המדרגות הזה מול נוף מרהיב:

כמו מתוך אגדה: שביל המדרגות (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
כמו מתוך אגדה: שביל המדרגות(צילום: ליאור קורן)

אחד ממסלולי ההליכה הקצרים (2 ק"מ) והיפים באי מתחיל מהעיירה Ribeiro Frio ממנה יש הליכה רגלית דרך יער אל מרפסת נוף מרהיב - Mirador de Balcões שצופה מצד אחד אל ההר הגבוה ביותר באי (Pico Ruivo) ומצד שני אל הים.

מעל העננים בהר הגבוה באי (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
מעל העננים בהר הגבוה באי(צילום: ליאור קורן)

בצד הצפוני של האי נמצא כפר Santana הסמוך לים, בו ניתן לראות בתים מסורתיים עם גגות גדולים מקש שמשתפלים בחדות בשני הצדדים. מסנטנה, יוצא כביש מפותל שעולה אל מעלה ההר, מגיעים אל נקודה בשם Achada do Teixeira, משם תוכלו להמשיך בטרק של כשלוש שעות עד פסגת האי שניצבת בגובה 1,862 מטרים מעל פני הים.

גגות הקש בסנטנה (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
גגות הקש בסנטנה(צילום: ליאור קורן)
 

המסלול מרוצף בחלקו באבנים טבעיות וכולל גם כמה עליות תלולות. בראש ההר, יש תצפית מגודרת, עם נוף פתוח ל-360 מעלות ואפשר אף לראות את האוקיינוס בשני צדדי האי.

 

ההתפרצויות הגעשיות במדיירה יצרו את מערות הלבה Grutas São Vicente Sa. בסיור המערות אפשר לצפות בלבה הקפואה שהפכה לבזלת ובבריכות קטנות עם מים שקופים וזכים. לאחר הסיור הרגלי, יש סרט שמסביר על התהליכים הגעשיים שיצרו את מדיירה ולבסוף גם סרטון תלת מימד.

מערות הלבה ובריכות המים השקופים (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
מערות הלבה ובריכות המים השקופים(צילום: ליאור קורן)
 

גם בכפר Porto Moniz נשפכה לפני המון שנים לבה לוהטת אל מי האוקיינוס והמפגש יצר צורות סלע ובריכות טבעיות שלוכדות בתוכן את מי הים בצבעי ירוק כחול. הפינות היפות האלו גם מגנות על הרוחצים מפני הגלים החזקים.

 

עמק הנזירות והצוק הגבוה באירופה

עמק הנזירות - Valley of the Nuns או בשמו המקומי Curral das Freiras, נמצא קרוב יחסית לבירה פונשל. הדרך אליו עולה בסיבובים חדים. מיד לפני הכניסה לעמק יש מנהרה בת מספר קילומטרים, לפני המנהרה יש כביש שעולה שמאלה אל תצפית מדהימה הצופה ישירות אל עמק מוקף הרים. במרכז העמק ישנו כפר בשם Curral Das Freiras בו נזירות החביאו עוד בשנת 1566 אנשים שברחו מפני התקפות פיראטים.

מרהיב ועוצמתי: עמק הנזירות (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
מרהיב ועוצמתי: עמק הנזירות(צילום: ליאור קורן)
 

Cabo Girao הוא הצוק הגבוה ביותר באי ובכל אירופה ושני בגובהו בכל העולם. כמה גבוה? 600 מטרים של סלע מעל פני הים. מי שאמיץ מספיק להגיע למעלה יראה את מרפסת הזכוכית העגולה עם הרצפה השקופה, דרכה אפשר להסתכל מאות מטרים מטה אל קו החוף. התמונות מלמעלה מרשימות בהחלט. באתר סמוך (דורש נסיעה ברכב) יש רכבל שיורד לחוף בזווית תלולה.

הצוק הגבוה באי ובכל אירופה: Cabo Girao (צילום: ליאור קורן) (צילום: ליאור קורן)
הצוק הגבוה באי ובכל אירופה: Cabo Girao(צילום: ליאור קורן)

זה כמובן לא הצוק היחידי באי, במערב האי, יש עוד כמה תצפיות מעל הים, כמו למשל ב-Ponta do Pargo עם מסלול הליכה וגם מגדלור שמשקיף אל החוף. בצד השני המזרחי של מדיירה נמצא כפר Caniçal ממנו יוצאת לשון יבשה צרה בצוקים נישאים וכמובן עם מסלול הליכה יפה ותצפיות כמו Ponta das Gaivotas אל מפרצים דרמתיים.

 

אל ישראל, חזרנו עם זכרונות של ים כחול, טבע דרמתי, אנשים חייכניים ואוכל טוב.

 

 

לפרטים נוספים ולטיסות זולות הכנסו לאתר.

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
Xplorer
צילום: ליאור קורן
הכירו את מדיירה: האי הקסום בפורטוגל
צילום: ליאור קורן
מומלצים