"א יידישיע מאמע": כבוד ל"אלכס חולה אהבה"

"א יידישיע מאמע" היא ההצגה השלישית שיוצר הבמאי והשחקן הצעיר יוני אילת עם קבוצת הצעירים של תיאטרון היידישפיל. בהצגות קודמות טיפל בנושאים כמו האוכל היהודי (ב"מונולוגים מהקישקע") ומוזיקת הנשמה היהודית וקשריה למוזיקה הצוענית (בהצגה "נשמה צוענית"). כעת הוא החליט לתקוף את אחד הסטריאוטיפים הגדולים של התרבות היהודית העממית, האימא היהודייה. הוא עושה זאת באמצעות אוסף שירים ומערכונים הלקוחים לא רק מתרבות היידיש, אלא גם מיוצרים ישראלים מוכרים כמו חווה אלברשטיין וחנוך לוין. הוא אף כולל בקולאז' הדרמטי־מוזיקלי שבנה הצדעות לכמה מסרטי הפולחן הגדולים של הקולנוע הישראלי, כמו "אסקימו לימון" ו"אלכס חולה אהבה", שבהם האימא הפולנייה מככבת. הפעם הקטעים המוכרים מושמעים ביידיש, וזה בהחלט מוסיף פלפל לסיטואציות המצחיקות המוכרות.

"א יידישיע מאמע". צעירי היידישפיל מנציחים את השפה(צילום: ז'ראר אלון)

המופע שבנה אילת, ביחד עם המנהל המוזיקלי המוכשר ליאור רונן, מציג תמונה מלאת הומור, לעיתים אפילו סאטירה, אך גם טבולה בניחוח של געגוע עמוק. לצד קטעים המעבירים ביקורת מצחיקה על האם השתלטנית והמעורבת מדי בחיי ילדיה, יש גם שורת מונולוגים (שכתב אורן יעקבי) המספרים על האהבה והנתינה המוחלטת של האמהות של פעם.

ששת השחקנים מגישים ביצוע מלוטש ומהוקצע. מירי רגנדורפר, רונית אשרי־סנדלר ויעל יקל מציגות בחן את דמויות האמהות (והבנות), ואילו את הבנים (והבעלים) המושפלים מגלמים אילת, יונתן רוזן וניב שפיר. כמו בעבודות קודמות של אילת, ההצגה אינה רק ביידיש, כי חלק מהשירים מושרים בעברית. זה בהחלט מקרב את החומר לקהל הרחב ומוציא את ההצגה מהגטו של דוברי היידיש. בסגנונה הצעיר ובשימוש שהיא עושה בחומרים הלקוחים מהתרבות הישראלית הפופולרית מנסה ההצגה הקלילה הזו לבנות גשר של אהבה שיקרב את הקהל הישראלי הצעיר לשירים הישנים, שיש בהם משהו קצת מיושן וסנטימנטלי, אך הם עדיין מצליחים לרגש ולבדר.

ההצגה תעלה היום ב־20:00 באולם עינן בקניון עזריאלי במודיעין.