שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    אבי גבאי טוב לירוקים? דרכו הסביבתית של יו"ר העבודה
    מנהיג העבודה שהחל את צעדיו בפוליטיקה כשר להגנת הסביבה תמך בשריפה של פסולת, פרץ בסערה עם תוכנית להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה - אך התמקד בעיקר בתחבורה והתפטר דווקא בנסיבות שלא קשורות לסביבה. כיצד הוא יוכל כעת לקדם סדר יום ירוק בישראל?

    אבי גבאי, שכבש את ראשות מפלגת העבודה , עשה את דרכו הפוליטית במהופך. הוא החל את צעדיו בפוליטיקה הישראלית בשנת 2014, כשחבר למשה כחלון להקמת מפלגת כולנו, ומונה במהרה על ידי כחלון לשר להגנת הסביבה, שר שאינו חבר כנסת, אירוע חריג למדי בממשלות ישראל לדורותיהן.

     

    לא חלפה שנה וגבאי התפטר מהממשלה ועזב את מפלגת כולנו, ומשם דהר להתפקד למפלגת העבודה, הכריז שיתמודד על תפקיד היו"ר ולקח את כל הקופה. זה בהחלט מסע יפה וייחודי, ובחירתו של גבאי כמו גם אישיותו מעוררים סקרנות רבה. אולם מסקרנת אפילו שבעתיים עמדתו ותפיסתו של אבי גבאי, השר להגנת הסביבה לשעבר, בנושאי איכות הסביבה? ודווקא פה רב הנסתר על הגלוי.

     

    גבאי, שהיה מנהל מטאור במשק, נכנס למשרד להגנת הסביבה מבלי שהיה לו כל ניסיון או ידע משמעותיים בתחום איכות הסביבה. אומנם התמונה הזאת לא שונה משרים אחרים להגנת הסביבה או שרים אחרים שנכנסים למשרד זה או אחר, אבל היא בלטה במיוחד מפני שההחלטה למנות שר חיצוני העלתה את הציפיה שאם כבר מדובר במינוי לא פוליטי - שיהיה מינוי מקצועי.

    אבי גבאי בפריימריז (צילום: AFP)
    אבי גבאי בפריימריז(צילום: AFP)

    דרך אגב, היה זה אבי גבאי, שבתחילת המסע שלו לראשות העבודה העלה את החשיבות של מינוי שרים חיצוניים ומקצועיים, כמו המודל של עמנואל מקרון בצרפת, אף שהמודל הזה, על היתרונות והחסרונות הפוליטיים שלו, מנוגד למינוי שגבאי עצמו הסכים לקבל.

     

    עם כניסתו למשרד להגנת הסביבה טען גבאי שתפקידו של השר הוא להיות מנהל ולא מומחה בתחום המשרד עליו הוא ממונה. ואומנם נראה היה שגבאי באמת בא ללמוד ונתן הרבה כוח לאנשי המקצוע במשרד. גבאי, כמנהל, בא בגישה פרגמטית שיש לקדם דברים, גם אם לא מגיעים לפתרון הכי טוב ואפילו לא מבחינה סביבתית.

     

    אבל בסופו של דבר הוא חתך את מרבית ההחלטות בעיניים כלכליות ולא סביבתיות. למשל, הוא החליט לבטל את תהליך הפרדת הפסולת בבתים, תהליך שהתחיל השר גלעד ארדן והמשיך אחריו השר עמיר פרץ, בטענה שאינו כלכלי וגם לא יעיל, והחל לקדם שריפה של פסולת, שהיא הפתרון הסביבתי הנחות ביותר לטיפול בפסולת.

     

    גבאי גם פרץ בסערה עם התוכנית להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה, אבל התוכנית שהוביל לא היתה מהפכנית באמת ולא ביקשה לשנות את הכללים במפרץ. היא התמקדה בעיקר בזיהום אוויר מתחבורה, נושא חשוב מאוד בפני עצמו, אך נמנעה כמעט להיכנס למתחם התעשייתי במפרץ. שלא נדבר על כך שגבאי לא התנגד נחרצות להמשך קידום התוכניות להרחבת התעשייה במפרץ חיפה עד שהמצב בשטח יתברר ואיכות האוויר תשתפר.

     

    גם במתווה הגז, שהיה אחד הנושאים המרכזים בו גבאי נלחם ובקול רם וברור נגד שאר חברי הממשלה, המאבק היה בעיקר כלכלי, נגד המונופול, המחיר הגבוה ויצוא הגז, ופחות סביבתי, כלומר על האפשרות להפחית פליטות או לקדם דלקים לתחבורה המבוססים על גז טבעי.

     

    ומעל לכל, בסופו של דבר אבי גבאי, השר הלא פוליטי, התפטר מהמשרד להגנת הסביבה בנסיבות פוליטיות ולא סביבתיות, עקב הדחתו של שר הביטחון לשעבר חבר הכנסת משה בוגי יעלון. אני בטוח שאפשר היה למצוא כמה סיבות סביבתיות לעזוב את המשרד, מה עוד שהתפטרותו גם השאירה בספק את התוכניות שכן החל לקדם.

     

    צדק סביבתי וצדק חברתי אחד הם 

    מאז שהחל את הדרך במפלגת העבודה, גבאי לא התראיין או התייחס כמעט לנושא איכות הסביבה. גם בראיונות הרבים שנתן לאחר שנבחר הוא היה עסוק בעניינים ש"מפלגים את העם", כדבריו: בשאלות של ימין ושמאל, ביטחון ושלום, כלכלה וחברה, ואפילו דת או הדתה, אבל לא בשאלות סביבתיות.

     

    אולם דווקא העובדה שלאיכות הסביבה אין גבולות והיא לא מבדילה בין דת, צבע או מין, ושצדק סביבתי וצדק חברתי אחד הם, יש לגבאי, כיו"ר מפלגת העבודה וכמי שרואה את עצמו מועמד ראוי להחליף את ראש הממשלה בעתיד הקרוב, אפשרויות רבות לקדם סדר יום סביבתי חדש בישראל. למשל, הוא יכול להתמקד בנושא התחבורה הציבורית, בהפחתת פליטות גזי חממה, בפיתוח שכונות מקיימות ובחיבור בין איכות הסביבה לבריאות הציבור.

     

    מגזר התחבורה הוא הגורם המרכזי לזיהום האוויר בערי ישראל, זיהום שהוא מגורמי התמותה העיקרים בארץ. פיתוח של תחבורה ציבורית, במגוון אמצעים, יוביל להפחתת הפליטות של כלל המזהמים, אבל גם יוביל לצדק חברתי ויגביר את הנגישות והזמינות של קהלים מרחוקים ואוכלוסיות מוחלשות אל העיר.

     

    תחבורה ציבורית יעילה תאפשר גם חיסכון בזמן, פחות עצבים בדרך וחלוקה אחרת של שימושי הקרקע בעיר. בהקשר זה, חשוב להתייחס גם לצורך בתחבורה ציבורית בשבת, שעולה שוב ושוב לכותרות ועדין לא קיבל מענה. זו הזדמנות אמיתי לחבר בין שאלות של דת ומדינה ואיכות הסביבה.

     

    מגזר התחבורה גם תורם לפליטות גזי חממה ואיתו גם מגזר האנרגיה. אבי גבאי, שהיה מהשותפים להסכם פריז להפחתת פליטות גזי חממה, יודע שמדינת ישראל לא הציבה יעד הפחתה שאפתני ולא פועלת מספיק בתחום. הוא גם יודע שמעבר להיבט הסביבתי, יש כאן התחייבות בינלאומית חשובה, ואני בטוח שהוא לא מצדד בתפיסתו של דונלד טראמפ, ושבעתיד נצטרך לשלם כסף רב על פליטות גזי חממה.

     

    דוגמא נוספת קשורה בשכונות הרבות שהמדינה בונה עכשיו בכל מני מודלים, שכונות שאמורות לפתור את משבר הדיור ולהוביל לירידת מחירים. גם אבי גבאי מבין שאי אפשר שלא להתייחס לדיור בכלל, וכיו"ר מפלגה חברתית גם לדיור הציבורי. אבל מעבר לכמות צריך לדבר גם על איכות. התכנון של השכונות החדשות חייב להיות מקיים, כלומר כזה שלוקח בחשבון את פיתוח המרחב הציבורי-שטחים פתוחים, נתיבי תחבורה, שימור מים ואנרגיה ועוד. החיבור הזה בין עיר לעירוניות יכול להיות בהחלט אחד מנושאי הדגל של מפלגת העבודה.

     

    אחד הכשלים שזיהה אבי גבאי עוד כשהיה השר להגנת הסביבה הוא שבעוד שזיהום סביבתי משפיע ישירות על בריאות הציבור הרי שבהקמה של מפעלים או בקידום תוכניות בינוי שונות יש לבצע תסקיר השפעה על הסביבה אך לא תסקיר השפעה על הבריאות. תסקיר ההשפעה על הסביבה בוחן את השפעות התוכנית בעיקר בהיבטים של זיהום אוויר, קרקע ומקורות מים ובפגיעה בערכי טבע, מורשת ונוף.

     

    יחד עם זאת, כיום אין חובה לכלול בתסקיר ההשפעה על הסביבה גם היבטים של בריאות, ובטח שלא לעשות תסקיר השפעה על הבריאות - תסקיר שלוקח בחשבון מגוון של היבטים המתייחסים לבריאות כמצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית, ולא רק כהיעדר תחלואה.

     

    גבאי היה זה שהצהיר שיש לקיים תסקיר סביבתי-בריאותי משותף למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הבריאות בתוכניות לכריית פוספטים בשדה בריר, תסקיר שטרם החל, וגם מהלך משותף של מחקר סביבתי-בריאותי במפרץ חיפה, מחקר אפידמיולוגי שכרגע נפסק. לכן זו הזדמנות להעלות שוב את הצורך לחבר בין השניים.

     

    לא צריך להיות השר להגנת הסביבה כדי לקדם מדיניות סביבתית וליישם מודלים סביבתיים בישראל. אבי גבאי צריך לגבש מצע סביבתי חדש למפלגת העבודה, להכין מדיניות ותוכניות מגירה למקרה והמפלגה ברשותו תגיע לממשלה או שהוא יעשה מהפך ויחליף את ראש הממשלה בנימין נתניהו כפי שהוא מייחל, ובעיקר לשים גם את איכות הסביבה על סדר היום שלו ועל סדר היום הציבורי.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אבי גבאי טוב לירוקים? דרכו הסביבתית של יו"ר העבודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים