אחרי הלידה: הוצבה לעבוד תחת גרם מדרגות

עובדת סניף של בנק מזרחי בחולון חזרה מחופשה וזומנה לשימוע "בתקופה המוגנת". אחרי שפוטרה היא תבעה 50 אלף שקל, אבל קיבלה הרבה פחות

עו"ד חיים דויטשפורסם: 17.07.17 , 18:27

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה את רוב מרכיביה של תביעה שהגישה עובדת לשעבר בבנק מזרחי, שלדבריה פוטרה בהליך לא תקין אחרי חופשת לידה. בין השאר היא טענה שהועברה ממקומה המקורי לעבוד תחת גרם מדרגות בסניף, אולם השופטת קרן כהן קיבלה את עמדת הבנק הנתבע, וקבעה לה פיצוי מינמלי בלבד.

במאי 2010 החלה התובעת לעבוד באחד מסניפי הבנק בחולון במתכונות של ניסיון ל-36 חודשים. במהלך שלוש השנים שבהן עבדה בסניף היא עברה שיחות משוב ומבחנים, ומפעם לפעם מילאו מנהליה "טפסי הערכת עובד" לגביה. בארבעת הטפסים שמולאו נכתבו עליה הערכות חיוביות אך לצדן ביקורת על הישגיה ועל אי עמידה ביעדים שנקבעו לה. בסוף אוקטובר 2012 יצאה העובדת לחופשת לידה, ועם שובה בפברואר 2013 קיבלה זימון לשימוע לפני פיטורים.

תביעה

עובד בעל מוגבלות נשדד בדרך לבנק - ופוטר

עו"ד עמית לויתן

מחסנאי בחנות משקאות בת"א הותקף בדרכו לסניף עם הפדיון היומי. המעסיק טען שהעובד גנב את הסכום. המחלוקת ביניהם הסתיימה בבית המשפט

עובד בעל מוגבלות נשדד בדרך לבנק - ופוטר

השימוע התקיים כחודש לאחר מכן ובנוכחות עורך דינה של העובדת. היא טענה שלא ניתנה לה הזדמנות אמיתית להוכיח את עצמה בשובה מחופשת הלידה, אולם למרות זאת פוטרה בראשית מאי.

בתביעה שהגישה נגד הבנק בעקבות זאת טענה שזומנה לשימוע ב"תקופה המוגנת" (60 הימים הראשונים לחזרתה מחופשת הלידה, שבהם החוק אוסר על פיטורים), ושפיטוריה נבעו רק בשל הפיכתה לאם. היא הוסיפה שהבנק נהג בניגוד לחוק כשבחר להשאיר את ממלאת המקום שלה בעמדתה הקבועה, ואילו אותה הזיזו ממקום למקום, ובשלב מסוים היא אף ישבה מתחת לגרם מדרגות.

מנגד הציג הבנק את ההערכות האישיות שנכתבו בעניינה של התובעת, המוכיחות לשיטתו כי הפיטורים נבעו מהישגיה הנמוכים והתנהלות שלא תאמה את הלך הרוח במקום העבודה. כך למשל, נטען כי היא התחצפה למנהל הסניף לאחר שנתן לקרובי משפחתה הצעה להלוואה בתנאים שלטעמה לא היו מספיק טובים. בנוסף, היא הסתכסכה עם עובדים אחרים ואף עם ספקים חיצוניים של הבנק.

לעניין העמדה מתחת לגרם המדרגות נטען כי מדובר היה רק בשלושה ימים. אך השופטת קרן כהן לא קיבלה את עמדת הבנק בעניין זה וקבעה כי הוא עבר על החוק: "העובדה המהותית היא שלפני היציאה לחופשת לידה הייתה לתובעת עמדה קבועה ואילו לאחר שובה נלקחה ממנה העמדה והושארה לעובדת שהחליפה אותה, ללא הסבר ענייני".

ואולם, בכל הקשור לפיטורים עצמם העדיפה השופטת את הסברי הבנק שהצליח להוכיח כי התובעת לא פוטרה בתקופה המוגנת ושסיבת פיטוריה הייתה לגיטימית: תפקוד שאינו משביע רצון, מקצועית וחברתית.

השופטת ציינה כי כל שהוכח הוא שהתובעת קיבלה זימון לשימוע בתקופה המוגנת, אולם "האיסור הקבוע בחוק עבודת נשים הוא איסור לפטר עובדת בתקופה המוגנת. החוק אינו אוסר על זימון עובדת לשימוע במהלך 'התקופה המוגנת'".

התובעת ביקשה פיצויים בסך 50 אלף שקל בגין החזרתה לעמדה שונה בשובה מחופשת הלידה, אולם השופטת פסקה לה פיצויים בסך כ-14 אלף שקל, והוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כ-6,000 שקל.