"מתנכרים לאבא": על שלילת מזונות מילדים
כשילד מסרב להיות בקשר עם אחד מהוריו הגרושים יש לבית המשפט סמכות לשלול או להפחית את המזונות שלו. באילו מקרים הוא יעשה כן?
(צילום: Shutterstock)
חוק המזונות מ-1959 קובע שאדם זכאי לבקש מבית המשפט פטור מלא או חלקי מחובת המזונות במקרים שבהם הזכאי למזונות מתנהג כלפיו בצורה מחפירה. על פי ההלכה היהודית, מזונותיו של ילד מעל לגיל 6 הם "מדין צדקה" ואין חובה לספק מזונות לקטין המתנכר להורה, שכן בשל הניכור הוא כבר לא נחשב ל"קרוב" שיש לו עדיפות בקבלת צדקה.
עקרונית, שלילת מזונות במקרה של קטין המסרב לפגוש את אביו נעשית במטרה לכפות עליו לחדש את הקשר עמו. לפיכך, בית המשפט יפחית או ישלול מזונות רק במצבים שבהם קיימת החלטה שיפוטית המחייבת את הקטין לחדש את הקשר עם אביו, וכאשר ניתן לתלות את האשם בסרבנות הקשר רק בקטין ולא בנסיבות אחרות שעשויות להצדיק את הסרבנות.
באילו מצבים סרבנות תוביל לשלילת המזונות?
כאשר בית המשפט דן בשאלה האם מרדנות של קטין מצדיקה שלילה או הפחתה של המזונות הוא בוחן את מכלול הנסיבות. השיקולים העיקריים שיילקחו בחשבון הם:
- האם סרבנות הקשר נובעת אך ורק מרצונו האמיתי והעצמאי של הקטין או שקיימת אשמה מצד אחד ההורים – האם או האב עצמו – שהובילה למצב.
- האם האב נקט את כל הפעולות והמאמצים הנדרשים לצורך חידוש הקשר עם הילד, לרבות בפן הכלכלי, כגון מימון טיפול רגשי בקשיים של הקטין.
- האם ביטול המזונות עלול לגרום לסיכול הסיכוי לחידוש הקשר.
- מה תהיה השפעת ביטול המזונות על מצבו הכלכלי של הקטין והאם עדיין תתאפשר לו רמת חיים סבירה.
- האם קיימת חלופה מתונה יותר משלילת המזונות כגון הקטנת הסכום. ככלל, ביטול מזונות יעשה במקרים קיצוניים ונדירים ובית המשפט יעדיף להפחיתם.
תביעה
בת 17 החלה לעבוד, אביה קיבל פטור ממזונות
מערכת PsakDin
גבר גרוש, ששילם מדי חודש 1,200 שקל, גילה שבתו עובדת בחנות במשרה חלקית. בבית הדין הרבני נקבע כי היא יכולה לממן לבדה את צרכיה השוטפים
הסנקציה של שלילה או הפחתת מזונות ננקטת ומיושמת במשורה, וככלל, שלילת מזונות מילד בטרם הגיע למצוות היא נדירה ביותר.
עוד עולה מהפסיקה כי מזונות קטין מרדן וסרבן לא יבוטלו או יופחתו אם הדבר יביא אותו לחרפת רעב או פת לחם ויהפוך אותו למעמסה על רשויות המדינה.
לא "כספומט"
מכל האמור עולה כי על מנת שאב יוכל לתבוע שלילה או הפחתה של מזונות ילדיו, עליו להתאמץ ולפעול לחידוש הקשר עמם, ובכל מקרה בית המשפט לא יבצע מהלך שיש בו כדי להביא את הקטינים לחרפת רעב או שיש בו כדי לפגוע בסיכוי לחידוש הקשר בשלב מאוחר יותר.
שאלה טעונה שנשאלת פעמים רבות היא כיצד יפסוק בית המשפט בתביעה להפחתת או ביטול מזונות כאשר האב מבצע מאמצים כנים וממושכים לפגוש את הקטין, אך זה מסרב לפגוש אותו באופן נחרץ בשל הסתה מצד האם.
ברוב המקרים פסקו בתי המשפט פסקו שאין להטיל על הקטין את האשם במצב הנפשי והרגשי שאליו נקלע בשל גירושי ההורים ושלילה או הפחתה של המזונות תתכן רק במקרים של מרדנות קיצונית בעלת ביטויים בולטים, גסים ועולבים.
בתי המשפט לוקחים בחשבון שהפחתה או ביטול המזונות בשל מרדנות לא תביא, קרוב לוודאי, לשיפור במערכת היחסים בין הקטין המרדן והורהו אלא להיפך, תיצור משקע נוסף אשר יקשה על חידוש הקשר עם התבגרותו.
מצד שני, על פי ההלכה היהודית מוטל עול כלכלתו של בן מרדן על מי שמחזיק בו, כל עוד מסוגל המחזיק לפרנסו, ורק אם המחזיק אינו מסוגל לפרנסו, על ההורה השני להשלים את מחסורו על-פי דיני הצדקה.
במילים אחרות: כל עוד הקטינים אינם מגיעים לחרפת רעב וחוסר כל, ויש בנמצא מקור הכנסה חלופי ואפילו בדוחק, בהחלט ניתן לשלול או להקטין את המזונות במקרים של סרבנות קשר קשה.
ביטוי להשקפה זו ניתן למצוא באחד מפסקי הדין שעסקו בנושא בו נכתב כי: "אב איננו 'כספומט' וכאשר ילדים בגילאים 15-14 מסרבים לכל קשר עם האב ולכל טיפול שמטרתו ליצור קשר ופועלים כלפי האב בעלבון והשפלה, הם אינם יכולים לצפות ממנו לרווחה כלכלית".
מפסקי הדין ניתן לראות ששלילה או הפחתה של מזונות לקטין היא צעד קיצוני שבתי המשפט נוקטים בו במשורה. עם זאת, בתי המשפט שללו או הפחיתו מזונות לקטין מרדן גם במקרים שבהם הניכור ההורי נגרם כתוצאה מהסתה מצד האם. הפסיקה אף עשתה צעד נוסף וקבעה שחוסר שיתוף פעולה מצד האם לחידוש הקשר בין הקטינים ואביהם יהווה עילה להפחתת המזונות.
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- עו"ד ליאור לב
עוסק בדיני משפחה
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
