שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    שלום, הסכם. הקפריסאים בחרו בסטטוס קוו
    קפריסין היוונית וקפריסין הטורקית היו קרובות מאוד להסכם היסטורי לאיחוד האי, אבל שיחות המו"מ שוב כשלו. בינתיים המצב בשטח משתנה ולא ייטיב בעתיד עם הצדדים, שהדבר האחרון שהם רוצים זה חזרה לאלימות

     

    ראש ממשלת יוון על כישלון השיחות בקפריסין    (רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קפריסין יפה כרגיל. הים הוא אותו הים, כחול-שקוף ומנצנץ, והקפריסאים הם אותם הקפריסאים: רגועים, מסבירי פנים למופת ואוהבים לילות מאוחרים של אלכוהול, גיטרות ושירים מסורתיים. בבית הקפה בצפון עיר הבירה המחולקת ניקוסיה משמיעים שירים טורקיים ואילו בטברנה שנמצאת במרחק שלוש דקות הליכה משם, אחרי מעבר גבול מאולתר שבו בקושי פותחים את הדרכון, משמיעים שירים מסורתיים ביוונית.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    לא נראה שמישהו מתרגש מהכישלון הדרמטי של משא ומתן ליישוב סכסוך בן יותר מארבעים שנה. לא ברור כמה בכלל שמו לב. ולמה להם פוליטיקה עכשיו? רבים משוכנעים שהבעיה לא תיפתר לעולם ושזה לא הדבר הכי נורא.

     

    "מלאו את הבטחתם". מפגינה צעירה בעד איחוד קפריסין (צילום: AP)
    "מלאו את הבטחתם". מפגינה צעירה בעד איחוד קפריסין(צילום: AP)
    מבחינת מלחמה ואלימות, המצב בקפריסין די יציב מאז שנת 1974. אז היה ניסיון הפיכה (כושל) ביוזמת לאומנים יוונים נגד ממשלה קפריסאית-יוונית בשאיפה לספח את האי ליוון בכוח. טורקיה פלשה לאי על מנת לסכל את הסיפוח ולהגן על הטורקים-קפריסאים שחיים שם. אבל טורקיה התלהבה וכבשה שליש משטח האי והשאירה את הצבא שלה במקום עד היום. מאז האי מחולק בין "הדרום" היווני, כשני שליש מהשטח, לבין "הצפון", שבו גרים בעיקר טורקים-קפריסאים, בנוסף למספר הולך וגדל של טורקים מטורקיה, או לפי הדיבור המקומי "מתנחלים". ואפשר אולי להגיד שההפרדה בין העמים הגיונית יותר מאשר איחוד ביניהם.

     

    עוד סבב שיחות כושל

    בכל זאת, המנהיגים וצוותי המשא ומתן הביעו כל השנים את רצונם באיחוד האי. אך ב-7 ביולי, ב-2:30 לפנות בוקר, לאחר שנתיים של עבודת פרך של מתווכים מסורים מהאו"ם, התייצב המזכ"ל אנטוניו גוטרש בעצמו ובישר על "סגירת" פסגת השלום בלי הסכם. אפילו לא מתווה להסכם עתידי. בזאת מצטרף סבב השיחות האחרון לשורה ארוכה של סבבים כושלים, שהראשון בהם החל כבר ב-1968. סבב ההאשמות על כישלון השיחות כבר התחיל לפי הטקס המוכר.

     

    נגד המנהיג היווני-קפריסאי ניקוס אנסטסיאדיס אומרים שנצמד לעמדה קשוחה של "אפס כוחות" של הצבא הטורקי באי הטיעון שמדובר במדינה ריבונית. אבל נושא הביטחון בוער לטורקים: הם זוכרים את ניסיון הסיפוח ליוון ב-1974 ואירועים קודמים אחרים. עבור הטורקים בקפריסין התחיל הסכסוך ב-1963 כשהיוונים-קפריסאים זרקו את הטורקים-קפריסאים מהממשלה הייצוגית שהוקמה שלוש שנים לפני כן במועד עצמאות קפריסין מהבריטים. לאחר סבב אלימות קצר דחקו היוונים את הטורקים למובלעות והם חיו במצור 11 שנים.

     

    מזכ"ל האו"ם גוטרש בישר על "סגירת" פסגת השלום בלי הסכם (צילום: EPA)
    מזכ"ל האו"ם גוטרש בישר על "סגירת" פסגת השלום בלי הסכם(צילום: EPA)
    מהצד השני, לעומת זאת, אומרים שהמנהיג הטורקי-קפריסאי מוסטפה אקינג'י נתן לטורקיה להוביל קו נוקשה בנושא הביטחון. אבל רשימת החשודים עוד ארוכה: "הכוחות הערבים" (Guarantor powers), יוון וטורקיה, השתתפו אף הם במשא ומתן ביחד עם בריטניה, ואולי הם שסיכלו הגעה להסדר. באוויר מרחף חשש שאפילו לרוסיה היה אינטרס לחבל במאמצים לאיחול קפריסין. וכנראה שני מנהיגים קפריסאים נחמדים, שמוכרים כתומכי שלום, הם בסך הכול שחקנים קטנים במשחק כוחות שגדול מהם בכמה מידות.

     

    היוונים-קפריסאים לא מוכנים לשמוע על כוחות טורקיים באי

    ואולי כל צד פשוט לא השלים עם פשרות בתחומי הליבה שדרושות על מנת לחיות יחד. הטורקים הציעו לצמצם את כוחותיהם בצפון האי מ-30 עד 40 אלף חיילים כיום (משוער) לכ-650 חיילים עם נשק קל בלבד - מספר "סמלי". אבל האקדמאי הטורקי-קפריסאי אחמט סוזן מזכיר שמסקרים אחרונים עלה ש"היוונים-קפריסאים לא יקבלו אף הסדר שכולל כוחות צבאיים טורקיים באי". כוחות אלה יאיימו עליהם בפלישה חוזרת כמו ב-1974. סעיף אחר שהיה שנוי במחלוקת במהלך המשא ומתן לאיחוד קפריסין התייחס לרוטציה בין שתי הקהילות בתפקיד הנשיא על מנת לעגן את הייצוג הטורקי. לפי העמדה היוונית-קפריסאית (הניצית), הטורקים הם מיעוט ובכלל הגיעו לאי רק במאה ה-16 ולא מגיע להם ייצוג יתר - או זכויות קולקטיביות - בממשלה.

     

    הוברט פאוסטמן, פרופסור גרמני שהשתקע באי ומלמד באוניברסיטה של ניקוסיה בדרום, אמר כי ללא התקדמות בנושאי ליבה כה עמוקים, הצדדים פשוט "מעדיפים את הסטטוס קוו". החיים רגועים, בדרום מתאוששים מהמשבר הכלכלי של 2013, בצפון נראה שהכלכלה תוססת (הרבה בזכות טורקיה ובתי ההימורים) והכי חשוב - אין אלימות כתוצאה מהסכסוך. "יש לקפריסאים רתיעה עמוקה מאלימות", אמר פאוסטמן. לדבריו, הקפריסאים עוד חיים בחרדה מזיכרונות 1974 ו-1963 ולכן הסלמה לא נראית באופק הקרוב. אז למה בעצם לקלקל? אבל עתיד בלי הסדר נוצץ כמו הזיה במדבר שמתמוססת ככל שהיא מתקרבת.

     

    התיירות פורחת ואין אלימות. קפריסין היוונית (צילום: דני שדה)
    התיירות פורחת ואין אלימות. קפריסין היוונית(צילום: דני שדה)
    שיחות עם אקדמאים ועיתונאים קפריסאים, וכן הכרזות של קומץ קטנטן של פעילי שלום שמפגינים במחסום בניקוסיה מקלקלים את האשליה הזוהרת של סטטוס קוו. הם אומרים שאם המשא ומתן אכן מת מוות אמיתי ולא רק קליני, הרי שהעתיד מתחיל לתפוס צורה. בקצה אחת נמצאת תוכנית חלוקה פוטנציאלית שתוביל למדינה מוכרת עצמאית בצפון. הקהילה הבינלאומית לא אוהבת לפרק מדינות והיוונים יתנגדו לכך בתוקף. אבל יש סיכוי שזה עדיף על התרחיש שנמצא בקצה השני של הסקאלה: סיפוח טורקי של הצפון בסגנון רוסיה בחצי האי האוקראיני קרים. פעם זה נראה כאפשרות מופרכת. היום יש יותר ויותר התייחסות בטורקיה אל צפון קפריסין כאל חלק מהמחוז הטורקי הים-תיכוני מרסין, ולא כאל מדינה נפרדת.

     

    שחקנים קטנים במשחק כוחות שגדול עליהם בכמה מידות? מנהיג קפריסין היוונית ניקוס אנסטיאדיס (משמאל), מזכ"ל האו"ם גוטרש ומנהיג קפריסין הטורקית מוסטפה אקינג'י (צילום: AFP)
    שחקנים קטנים במשחק כוחות שגדול עליהם בכמה מידות? מנהיג קפריסין היוונית ניקוס אנסטיאדיס (משמאל), מזכ"ל האו"ם גוטרש ומנהיג קפריסין הטורקית מוסטפה אקינג'י(צילום: AFP)

    מטוס קרב טורקי בצפון קפריסין (ארכיון) (צילום: EPA)
    מטוס קרב טורקי בצפון קפריסין (ארכיון)(צילום: EPA)
    מעבר הגבול בניקוסיה המחולקת (צילום: Gettyimages)
    מעבר הגבול בניקוסיה המחולקת(צילום: Gettyimages)

    בין הקצוות, קיים גם תרחיש העמקת המגמות של היום. התקשורת מדווחת שמספר המהגרים מטורקיה לצפון קפריסין מצוי בקו עלייה. יש דיווחים על חלוקת אזרחות קפריסאית מואצת למהגרים. מדברים על שינויים דמוגרפיים שאינם רצויים על ידי אף לא אחת מהאוכלוסיות, כפי שמוכר לנו מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. מקומיים מדווחים שחברות טורקיות משתלטות אט-אט על החיים המסחריים בצפון. נבנו בצפון גם מסגדים ענקיים שבולטים בבדידותם בנוף השטוח.

     

    "אני שונא את ארדואן" מגחך נהג טורקי-קפריסאי בן 25 בזעם מפתיע כשעברנו בנסיעה את אחד המסגדים בקפריסין הטורקית. אם כך הוא מרגיש, אני תוהה מה מרגיש הקפריסאי-יווני הטיפוסי שעמד להצביע נגד הסדר במשאל עם בגלל נוכחותם של 650 חיילים טורקים, ומעדיף את הסטטוס קוו (כביכול) שבו נמצאים כיום כ-40 אלף חיילים טורקים. איך הוא ירגיש כשיבין שטורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן אורבת לו מעבר לקו הירוק המאולתר שחוצה את עיר הבירה שלו? פרופ' פאוסטמן הזכיר את הצפרדע במים שמתחממים לאט ושאינה מרגישה בסכנה עד שהמים רותחים. שאלתי אנשים בדרום ובצפון על הדימוי, והם לא התנגדו. מסתבר שגם עם הפגמים, עדיף בכל זאת להגיע להסכם.

     

    ד"ר דליה שיינדלין היא עמיתת מדיניות במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית , שם היא עוסקת בחקר השוואתי של סכסוכים ותהליכי שלום

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שלום, הסכם. הקפריסאים בחרו בסטטוס קוו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים