שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה
    לרבים במגזר הבדואי אין אינטרנט פעיל, ובודדים נרשמים לפקולטות למדעי המחשב בשל החשש שלא ימצאו תעסוקה בתחום אחרי לימודיהם. אך בית תכנה חדש שהוקם על ידי אנשי הייטק ואקדמיה מהדרום ומבוסס על מהנדסי תכנה בדואים, מנסה ליצור מציאות חדשה

    יוצרים אלטרנטיבה: מעטים הצעירים הבדואים שפונים כיום לפקולטות למדעי המחשב בשל החשש שלא ימצאו תעסוקה לאחר סיום לימודיהם. הרוב בוחרים בתחומים כגון רפואה, משפטים וביולוגיה. ד"ר גיורא ירון (68), מאבות תעשיית ההיי-טק בישראל, ואיש האקדמיה הבדואי וראש החוג למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' ג'יהאד אל-סאנע (47), חברו לשני יזמים נוספים במטרה לשנות את המצב הזה והקימו את בית התכנה הבדואי הראשון - סיראג'.

     

    כנס לשילוב בדואים במגזר העסקי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     עוד בערוץ הקריירה

     

    כמה בדואים מועסקים היום בפארק ההיי טק בבאר שבע? כמה בוגרי אוניברסיטה בדואים מועסקים בהיי טק? לאיש אין מספר מוחלט, אבל כולם, החל ממשרד החקלאות ועד לראש החוג למדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' ג'יאהד אל-סאנע, אומרים כי מדובר בבודדים. אז מדוע הבדואים בנגב לא משתלבים בקטר של הכלכלה הישראלית?

    פארק ההיי טק גב ים בבאר שבע (צילום: להב דקל)
    פארק ההיי טק גב ים בבאר שבע(צילום: להב דקל)
     

    הפער הדיגיטלי המובנה שקיים בחברה הבדואית, היעדר תשתיות וגם סיבות חברתיות-תרבותיות הם חלק מהגורמים. הבדואים לא תופסים את ההיי טק כמקום תעסוקה רווחי. כולם יודעים שברפואה יש פרנסה, וכך גם בהוראה ועריכת דין. אבל מהנדס מחשבים? לא ממש.

     

    החברה הבדואית נשארה במקרים רבים מחוץ לשיח ומחוץ לליבת התעסוקה בישראל בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט. בנוסף לסיבות הנ"ל, הבדואים הבודדים שמצליחים לרכוש השכלה גבוהה במקצועות טכנולוגיים מוצאים עצמם במקרים רבים מחוץ למקצוע בגלל דעות קדומות ושיטות גיוס של חברות טכנולוגיה. אלה שכן מצליחים להשתלב בד"כ נדרשים לנדוד לתל אביב, שם שפע האפשרויות רחב יותר.

     

    "למה לי להמר וללמוד מדעי המחשב?"

    בעקבות היוזמה הזו הוקם סיראג' – בית התוכנה הראשון שמבוסס על מהנדסי תוכנה בדואים. כאשר המטרה היא ליצור קבוצת עילית בדואית בתחום פיתוח התוכנה שתאפשר עבודה מכובדת באזור המגורים (פארק תעשיית ההיי-טק בב"ש) ותהווה אלטרנטיבה שיוויונית לתל אביב, עבור המתאימים מהחברה הבדואית, הן מבחינת הזדמנות תעסוקתית והן מבחינת תנאי השכר.

     

    בית התוכנה פועל ללא כוונות רווח והוא נותן שירותי פיתוח תוכנה ברמה הגבוהה ביותר לגורמים חיצוניים. הלקוח הראשון של סיראג' הוא קונצרן הענק ג'נרל אלקטריק שמפתח בעזרת ששת המפתחים הבדואים המועסקים בו כרגע, מערכת סימולציה לפלטפורמת הענן האסטרטגית של ג'נרל אלקטריק.

     

    פרופסור אל סאנע מסביר כי לבדואים בנגב חסר מודל. "הם רואים רופא, קבלן, מורה. גם הנשים. הטובים יעדיפו ללמוד רפואה וגם ההורים לא כל כך רואים את התחום. יודעים מה זה רופא, אבל מה זה מדעי המחשב? תוכנה? הם לא יודעים שיש בזה פרנסה. בנוסף, הייתה תחושה שהם לא יוכלו למצוא עבודה בשנות ה-80 וה-90. היום זה לא המצב אבל קשה למחוק את זה מהזיכרון של האנשים. תלמיד מצטיין אומר לעצמו למה לי ללכת להמר וללמוד מדעי המחשב? אולי לא אמצא עבודה".

     

    מייסדי סיראג': פרופ' ג'יהאד אל סאנע, ד"ר גיורא ירון, חדר אלשייך, סמדר נהב וד"ר סארה אבו-כף (יח"צ)
    מייסדי סיראג': פרופ' ג'יהאד אל סאנע, ד"ר גיורא ירון, חדר אלשייך, סמדר נהב וד"ר סארה אבו-כף(יח"צ)
     

    "לפני 10 שנים פגשתי סטודנט שהתקבל למדעי המחשב והלך ללמוד גיאוגרפיה. כששאלתי אותו למה הוא אמר במילא אני אלך להיות מורה. למה שאלך ללימודים קשים? ישנו מחסום כלכלי בתודעה. אנחנו מציגים מודל שאומר תראו, אתם יכולים לעבוד בחברת הייטק. זה כבוד. חלק מהעבודה של העובדים בסיראג' זה ללכת לתיכונים ולספר על מקום העבודה שלהם. אותם תלמידים יאמרו לעצמם גם אני רוצה ללמוד מדעי המחשב".

     

    "את החברה הבדואית הכרתי בגיל 18. כולנו ישנו ואכלנו באותם אוהלים ואכלנו מאותו מסטינג. עם השנים אני מצאתי את עצמי בקיסריה. וחלק לא קטן מהחברה הבדואית מצא עצמו בפחונים ליד באר שבע", אומר ד"ר ירון. "כשראיתי את המספרים זה היה שוק. יש בקרב הבדואים המון אנשים מוכשרים. ג'יאהד הוא החלוץ בפני המחנה".

     

    "ההייטק קם על תעשיות בטחוניות ובעבר לא קיבלו לא יהודים בתעשייה. בהדרגה התעשייה התפתחה וכבר לא תלויה במערכת הביטחון. אבל הסיטואציה התקבעה. זה יצר מעין מעגל קסמים. לא מקבלים אותם לעבודה אז הם לא לומדים. הם לא הולכים למדעים המדוייקים ולמקצועות ההנדסה ואט אט נפערו פערים קשים. ההייטק זה הקטר שמזיז את המשק. הוא מביא כסף זר, רמת ההכנסה של העובדים גבוהה יותר. העובדים כאן מוכיחים את עצמם. אבל בשנים הראשונות צריך עזרה".

     

    "בהיי טק אין הנחות. אם אתה מוכיח את עצמך אין הבדל"

    חאלד אל-עוקבי (29), תושב כפר לא מוכר סמוך לחורה, עובד כיום בסיראג'. הוא למד הנדסת חשמל ומחשבים בבן גוריון. "כשהחלטתי ללמוד היה דיון מאוד רחב במשפחה שלנו. כמה ניסו לשכנע אותי שזה לא תחום בטוח, שאין בו ביטחון כלכלי אבל התעקשתי". חאלד התחיל לעבוד בחברה קטנה ובהמשך, באמצעות עמותת IT Works שסייעה לו בשליחת קורות חיים וחיפוש עבודה, התקבל ל- NESS.

     

    "שיטת הקבלה זה חבר מביא חבר. אם יש לך את הנטוורקינג בתחום סביר להניח שהם יקדמו את הקו"ח שלך. במקרה שלי לא היה לי את החבר הזה". טרם עבודתו בהיי טק אף עבד כמורה. "בהיי טק אין הנחות. אם אתה מוכיח את עצמך אין הבדל. אנחנו אחוז מאוד קטן בשוק אבל לא נתקלתי בסטיגמות".

    חאלד אל-עוקבי במהלך האקתון בברלין (יח"צ)
    חאלד אל-עוקבי במהלך האקתון בברלין(יח"צ)
     

    דווקא העובדה שסיראג' הוא מקום ובו רק מהנדסי תוכנה בדואים מרים לא מעט גבות. האם זו הדרך לקדם את הבדואים בנגב לתחום? "זו שאלה שאנחנו מתחבטים בה", אומרת סמדר נהב, חברת הוועד המנהל ומנכ"לית סיראג'.

     

    "הנראות של חברה שהיא כולה בדואית, ולא שבדואי מוכשר אחד נמצא בחברות בודדות בהן זה לא אישיו שהוא בדואי, היא אחרת. זו חברה בדואית שהיא בטופ הטכנולוגי. בצד החברתי זה משמעותי יותר. בשלב מאוחר יותר כשיהיו מאות בדואים בתעשייה זה יהיה פחות אישיו. אנחנו לקחנו את המעט המדהימים האלה כדי ליצור משהו שימריץ צעירים להיכנס לתחום". חאלד ציין כי "זה שאתה מצליח כיחיד מוכיח את הכישורים שלך. אבל לא משנה דעה של חברה שלמה".

     

    בסיראג' קוראים למדינה לתמוך במיזם הייחודי, שהתרומם בין היתר בזכות תרומה של ד"ר גיורא ואשתו. הפרויקט שהחברה מבצעת כיום הוא אסטרטגי עבור GE וכולל פיתוח של מערכת סימולציה עבור Predix - פלטפורמת הענן של GE ליישומי אינטרנט תעשייתי. מערכת הסימולציה המפותחת בסיראג' צפויה לעזור לGE ולשותפיה לאסוף מידע מחיישני ציוד הקצה (IIoT), להעבירו באופן נכון ומאובטח, ולצפות בו על גבי פלטפורמת Predix, כמו גם להבין את התועלות שהפלטפורמה מאפשרת למשתמשים, ביניהן הארכת חיי הציוד, חיזוי וצמצום תקלות, הגברת תפוקה וכיו"ב.

     

    החשיפה לטכנולוגיה מצומצמת בגלל נגישות נמוכה

    בכל הנוגע לממשלה, הרי שגם כאן נעשים צעדים בכיוון הנכון. משרד החקלאות והרשות לפיתוח הבדואים בנגב מטפחים במשך 3 שנים מובילים מיזם משותף עם עמותת "תפוח" לצמצום הפער הדיגיטלי לצד חשיפה ליתרונות וליכולות של הלימוד בכיתות. בנוסף הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ומשרד החקלאות תומכים בילדים, נוער ונשים ומכינים אותם להתמודדות עם הסייבר והרשת במקביל מכשירים ילדים ונוער לעשות 5 יחידות במתמטיקה, מדעים ובאנגלית, במטרה שישתלבו בתחומי ההייטק.

     

    כך לדוגמא פועלת תכנית דור טכנולוגי המנגישה את עולם הטכנולוגיה כחוויה לימודית לילדים מכיתות ג׳-ד׳. תוכנית "חורה דיגיטלית" פועלת לשיפור בכלל תחומי החיים ביישוב באמצעות הטמעה ושימוש יעיל בכלים דיגיטאליים ובטכנולוגיות מתקדמות באמצאות הכשרת וליווי מורים, פעילות לבני נוער וקיום אירועים קהילתיים בחברה הבדואית בישראל.

     

    החשיפה לטכנולוגיה מצומצמת עקב נגישות נמוכה מחד, ורמת אוריינות דיגיטלית נמוכה מאידך. לאי השוויון הטכנולוגי תרומה מוכחת להגדלת הפערים הסוציו-אקונומיים, ולכן קיימת חשיבות מכרעת לתוכניות לאוריינות דיגיטלית כבר בגיל הרך.

     

    "רק בודדים בחברה הבדואית משולבים בחברות ההיי טק בדרום", אומר יריב מן, מנהל אגף פיתוח כלכלי חברתי במשרד החקלאות והרשות לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב, "באר שבע היא עיר הסייבר ואנחנו שואלים איפה הבדואים בכל זה? אנחנו מכינים נערים ונערות למבחני בגרות של 5 מתמטיקה מדעים ואנגלית כדי שישתלבו בקריית הסייבר. רק 2% מהילדים הבדואים מסיימים 5 יחידות מתמטיקה. באוכלוסיה הכללית המספר עומד על כ- 11 אחוזים. כיום, אנחנו עובדים עם 180 ילדים בשנה, ומקווים שהם יהיו הקאדר העתידי של תעשיית ההיי טק".

     

    נוהאד אבו אלקיעאן. "תמיד רציתי סטארט אם משלי"
    נוהאד אבו אלקיעאן. "תמיד רציתי סטארט אם משלי"

    לאחרונה יצא לדרך פיילוט ראשוני בנגב, שצפוי להתרחב לכלל הארץ, של חללי עבודה ליזמים, NETGEV. ההאבים, ברמה טכנולוגית גבוהה, נפתחו בדימונה, ערד וחורה. כל הסניפים של NETGEV מעוצבים, עם חדרי ישיבות, אינטרנט סיב אופטי מהיר ומערכת V.C מתקדמת שמאפשרת שיחות וידאו עם כל מקום בארץ ובעולם. מדובר במודל עבודה מרחוק. באמצעות ההאבים ניתן לגור בדימונה או חורה ולעבוד בתל אביב באמצעות הטכנולוגיה. חוץ מלהיות חלל עבודה ב-NETGEV יש קורסים מסובסדים מטעם סיסקו, כמו אבטחת סייבר ובניית אתרים. במיזם שותפים אשכול נגב מזרחי, המשרד לשיוויון חברתי, Cisco Systems, מרכז לאודר לתעסוקה, עמותת ארץ עיר (תור המדבר לשעבר), JNF, והרשויות המקומיות דימונה, ערד וחורה.

     

    נוהאד אבו אלקיעאן(27), רווק, עובד על פיתוח האפליקציה שלו בחורה: "תמיד רציתי להקים סטארט אפ משלי. כשהפכתי לעצמאי חסכתי כסף והתחלתי להשקיע ולפתח את אפליקציית הסים-קום שלי, מדריך עסקים מקומי לכל יישוב עם מרכז קניות. רוב הצעירים והסטודנטים שמסיימים את התיכון פונים לרפואה כאופציה ראשונה. יש מלא שסיימו לימודים והצליחו. אבל בהיי טק אין דוגמא לבדואי שהצליח בגדול. אם יש, אלה בודדים. חושבים שזה תחום שקשה להיכנס אליו. גם אין הכוונה של הצעירים לתחום ההיי טק. הפרוייקט הזה נותן לצעירים הזדמנות לבוא וללמוד ולהכיר מה זה היי טק. זו הזדמנות להוביל שינוי".

     

    מקומות כמו סיראג' לא עתיד לפתור את בעיית התעסוקה בחברה הבדואית אך מקימיו מעוניינים לאפשר לטובים ביותר הזדמנות אמתית. היעדים של המיזם הם להגיע לכמה עשרות מפתחים בתוך שנה וחצי עד שנתיים ולאחר מכן לצמוח לסדר גודל של מאות מפתחים. בכדי להצליח לעמוד ביעדים לטווח הרחוק מקווים בסיראג' לעודד יותר ויותר צעירים כשרוניים מהחברה הבדואית לפנות לתחום של מדעי המחשב, משימה לא פשוטה בהתחשב שלרבים אין אפילו חיבור אינטרנט פעיל באזור המגורים. במקביל מקווים בסיראג' לקבל תמיכה מן הממשלה שתנצל את הפרצה שיצרו במטרה לעזור למיזם לצמוח ולשלב עוד ועוד בדואים בתעשיית ההיי-טק.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עושים הייטק בדואי: הצעירים ששוברים את מחסום התודעה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים