שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    לקוח הבנק גילה: 50 אלף שקל שלו עברו לחברה שהוא לא מכיר
    מזרחי-טפחות תבע לקוח בסניף ירושלים בגלל יתרת חובה. אולם כשהתברר בביהמ"ש לאן עבר הכסף, העלה השופט חשד שמדובר במעילה
    בית משפט השלום בכפר סבא דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק מזרחי טפחות נגד לקוח שצבר יתרת חובה של 50 אלף שקל, אחרי שהתברר שהסכום הועבר מהחשבון – ללא ידיעתו של הלקוח – לחברה אלמונית. הרשם צוריאל לרנר קיבל את טענת הלקוח, שלפיה ההעברה בוצעה על סמך מסמך מזויף, וציין שייתכן שמדובר במעילה פנימית בבנק.

     

    לפני כשלוש שנים הגיש הבנק תביעה כספית בהוצאה לפועל נגד לקוח שחשבונו בסניף ירושלים צבר יתרת חובה של כ-50 אלף שקל. על פניה נראתה התביעה פשוטה: הבנק הגיש תדפיס שלפיו החשבון נמצא ביתרת חובה של 36 אלף שקל, וכן שקיימת בו הלוואה בסך 12 אלף שקל. אלא שההתנגדות שהגיש הלקוח גוללה סיפור מורכב.

     

    הוא טען שהייתה לו הלוואת משכנתה שנטל מסניף בני ברק של הבנק. ביולי 2012 הוא פנה לשם במטרה ליטול הלוואת משכנתה נוספת ולמחזר את ההלוואה הקיימת, אך מאחר שהיו עיכובים בתהליך הציע לו הפקיד לקחת הלוואת גישור של 70 אלף שקל מסניף ירושלים, והוא נענה להצעה.

     

    חודשיים לאחר מכן אושרה הלוואת המשכנתה הממחזרת בסך 100 אלף שקל. מתוך סכום זה הוא העביר 50 אלף שקל לחשבון בסניף ירושלים לשם כיסוי רוב הלוואת הגישור. בנוסף, הוא העביר כ-20 אלף שקל מכספו הפרטי וסבר שבכך סילק את הלוואת הגישור.

     

    אלא שביוני 2013 פנה אליו פקיד מסניף ירושלים ואמר לו שהחשבון נמצא ביתרת חובה של 50 אלף שקל. מעיון בדף החשבון התברר לו שבסמוך לתאריך שבו העביר לחשבון את הכספים לסגירת ההלוואה, העביר הבנק מחשבונו 50 אלף שקל לחברה בשם "ויזרע יצחק" שאינה מוכרת לו ושמנהלה הוא חייב מוגבל באמצעים. העברה זו, שאותה לא אישר, היא מקור החוב שנוצר בחשבון.

     

    בתגובה הגיש הבנק מסמך ללא כותרת או תאריך, ואף לא את שמו או פרטיו של הנתבע, חלקו מודפס וחלקו בכתב יד צפוף ומשורבט. במסמך נכתבה ההוראה להעביר 50 אלף שקל לחשבון "ויזרע יצחק" ובסופו מופיעה חתימת הנתבע. הנתבע השיב שהמסמך מבוסס על מכתב שהוא שלח בפקס לסניף בני ברק במטרה לאשר את העברת 50 אלף השקלים לסניף ירושלים, והוא כנראה זויף על ידי מי מהפקידים על ידי מחיקת נתונים והוספת שמה של החברה.

     

    הרשם צוריאל לרנר ציין בפסק הדין שבאופן אישי הוא מעולם לא נתקל במסמך כה מחשיד. לדבריו, לא ברור כיצד פקידת הבנק שטיפלה בחשבון אמרה בעדותה שהוא "נראה תקין", ומצופה מפקיד שמגיע לידיו מסמך שכזה לבחון אותו בשבע עיניים ולכל הפחות להתקשר לבעלי החשבון ולוודא עמו שברצונו לבצע את הפעולה.

     

    הוא הדגיש שניכר שמדובר במסמך שהתגלגל לידי אדם כלשהו והוא ניסה לשנות אותו בלי לפגוע בחתימת הלקוח. אף שגרסת הלקוח לא הייתה נקייה מתהיות, הרשם שוכנע שלא הייתה לו מעורבות במסמך השנוי במחלוקת, בעיקר לנוכח אופיו החריג של המסמך.

     

    "אפשרות העולה מבין השיטין", כתב הרשם לרנר, "היא שדווקא מאן דהוא מטעם התובע (הבנק) היה זה האחראי ליצירת המסמך הקלוקל, אם לפני ההעברה, כפעולה שיש בה גם מעילה, ולא רק שליחת יד בכספו של אחר, ואם לאחר מכן, כפעולה שנועדה להצדיק מחדל".

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובע: עו"ד יהודה שנייויס
    • ב"כ הנתבעים: עו"ד שרה פלס
    • עו"ד מאיה לביא עוסקת בבנקים
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לקוח הבנק גילה: 50 אלף שקל שלו עברו לחברה שהוא לא מכיר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים