שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעניקים הגנה לחיטה
    במטרה לשמר את מגוון מיני הבר ממשפחת הדגניים שמקורם בישראל הוקם לפני כ-50 שנה המכון לחקר הדגנים באוניברסיטת תל אביב. היום המכון חתום בין היתר על מחקרים וממצאים פורצי דרך לאיתור גנים המעניקים הגנה לחיטה מפני מחלות ויצירת חיטה מחוסנת מפני אסונות טבע

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    המכון לחקר הדגנים הוקם לפני כחמישים שנים על ידי פרופ' יצחק וואהל בתמיכתה של משפחת ליברמן ממינסוטה, במטרה לשמר את מגוון מיני הבר ממשפחת הדגניים שמקורם בישראל. במהלך השנים מאז הקמת המכון, נאספו באופן שיטתי צמחים של מיני בר, שהם ההורים הקדמונים של צמחי התרבות - החיטה, שעורה ושבולת שועל, ונשמרו זרעים שלהם בבנק הגנים של המכון. כיום האוסף כולל למעלה מ-15,000 פרטים, שנאספו ברחבי ישראל, כולל אתרים רבים שהצמחים אינם גדלים בהם יותר בגלל בניה של ערים, כבישים וכדומה.

     

    במכון מתבצעים מגוון מחקרים, שמטרתם העיקרית איתור והעברה של תכונות מצמחי הבר לחיטה. עיקר המאמץ הוא לאתר גנים שמקנים לצמחים חיסון כנגד מחלות, ולהעביר אותם לצמחי חיטה על מנת להגן עליהם מפני מחלות שיכולות לגרום להשמדת היבולים. המחקרים מבוססים על ניצול האוסף הייחודי, ומשלבים עבודת מחקר בסיסית ברמה הגבוהה ביותר עם כיוונים יישומיים. למכון הצלחות רבות בתחום, למשל פיענוח גנום חיטת הבר שנעשה לאחרונה על ידי צוות מחקר בראשותו של ד"ר אסף דיסטלפלד, ויצירת זני חיטה עמידים למחלות על ידי העברה של גנים, שמקנים חיסון כנגד פתוגנים הרסניים מצמחי בר לצמחי חיטה.

     

    יצאנו לראות איך זה נראה מקרוב. צפו בכתבה

     

    צילום: יוגב אטיאס, עריכה: אורי סתו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "חיטה היא הצמח החשוב ביותר מבחינת מזון לאדם. יש לנו פה את החומר הגנטי, הידע והכלים לשיפור צמחי חיטה, ואם אנחנו יכולים להוביל את זה לטובת ישראל וגם לטובת העולם אז זה מעשה מאוד חשוב ואתגר מאוד גדול", אומר פרופ' עמיר שרון, ראש המכון לחקר הדגנים, באוניברסיטת תל אביב. היום המכון חתום בין היתר על מחקרים וממצאים פורצי דרך לאיתור גנים המעניקים הגנה לחיטה מפני מחלות ויצירת חיטה מחוסנת.

    חיטת הבר (צילום: אוניברסיטת תל אביב)
    חיטת הבר(צילום: אוניברסיטת תל אביב)

    "אחד המחקרים שאני עוסק בו היום זה מחקר שמשתמש בחיטת הבר", מספר ד"ר חנן סלע, אוצר בנק הגנים של המכון וחוקר במכון לחקר הדגנים. "אנחנו בודקים את עמידות הפרטים השונים של החיטה הקיימים באוסף של המכון למחלות כמו חילדון צהוב שזו מחלה שהיא מאוד מאוד בעייתית בעולם. ברגע שמחלה זו מגיעה לשדה היא יכולה במהירות רבה לגרום לאובדן יבול שלם". ד"ר סלע מציין שהמחלה בדומה לשפעת מפתחת זנים חדשים כל העת.

     

    "חיטה מספקת כעשרים אחוז מהקלוריות שבני האדם צורכים ומכאן חשיבותה הגדולה, והמחלות יכולות להשמיד את כל היבול אם לא מטפלים בהן". מוסיף פרופ' שרון.

     

    במכון מבצעים החוקרים ריבוי של הזרעים. |הצורה שבה אנחנו עושים את זה היא לגדל אותם בחוץ, בתוך השקיות האלה אנחנו יכולים לראות שיבוליות, חלקים של השיבולת של חיטת הבר, מה שנקרא בשפה העממית אם החיטה", מספר ד"ר סלע.

     

    חיטה ישראלית שעמידה בפני מחלות

    "אנחנו פונים למיני בר מאחר והם מכילים גנים לעמידות שאינם קיימים בחיטה התרבותית", מציין ד"ר איתן מלאת, חוקר במכון לחקר הדגנים. "מין הבר הקרוב ביותר לחיטה הוא בן חיטה". הסוג הזה כולל 23 מינים - שמהם עשרה גדלים בישראל. מצאנו שבן חיטה שרוני, שהוא מין אנדמי שגדל אך ורק בארץ, נושא עמידות למגוון מחלות כולל כנגד גזע אלים במיוחד של חילדון קנה, שמהווה איום על 80 אחוז מזני החיטה בעולם".

     

    אז מה בעצם אתם עושים במכון?

    "מה שאנחנו מנסים לעשות פה זה למצוא גנים לעמידות נגד מחלות, שיוכלו לעזור גם לחקלאים באירופה ובמקומות אחרים בעולם", אומר ד"ר סלע. אחד הגנים שכבר נמצאו הוא גן שבודד במכון וולקני על ידי זאב גרכטר-אמיתי לפני 30 שנה. לדבריו, הגן הזה הוא כיום בין הגנים היחידים שמקנים עמידות טובה נגד חלדון צהוב ומקורו בחיטת הבר הישראלית.

     

    לגדל חיטה בלי לרסס

    במכון מציינים כי אחת המטרות העיקריות של המחקרים, היא לאפשר לחקלאים להימנע מריסוסים. "הריסוסים, עולים הרבה כסף והם מחייבים ניטור קבוע בשדה. במדינות פחות מפותחות לא קיימת אפילו הפריבילגיה להשתמש בריסוסים מכיוון שאין להם את המשאבים, ולכן חקלאי פרטי שיש לו כמה דונמים באפריקה למשל, לא יכול לגדל חיטה שאינה חסינה בפני מחלות והוא נידון למחסור", קובע ד"ר מלאת.

     (צילום: דיויד הנסן)
    (צילום: דיויד הנסן)

    כשנכנסים לחדר הזרעים מתגלות מאות אריזות ובהן מעל ל-15 אלף דוגמאות של דגני בר. הצמחים נאספו בארץ במשך כ-40 שנה, בעיקר על ידי חוקרי המכון פרופ' יהושע אניקסטר וד"ר יעקב מניסטרסקי. "בכל שנה אנחנו מרבים כ-2000 דוגמאות שונות לצורך שימור ועבודה שוטפת". "אנחנו מייחסים חשיבות רבה לאוסף שלנו המשמר את המינים שהם קרובי הבר של החיטה".

     

    "בשנתיים-שלוש האחרונות התפתחו טכנולוגיות שמאפשרות לנו היום בפעם הראשונה לאסוף מספר גדול של גנים בצורה מהירה, ולהעביר אותם בצורה יעילה לצמחי התרבות", אומר פרופ' שרון לסיום. "אלו דברים שלא היו קודם והם מתאפשרים היום בזכות ההתפתחויות המדעיות".

     

    בשיתוף אוניברסיטת תל אביב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מעניקים הגנה לחיטה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים