הקוסם הראשון ב-NBA / על המורשת של דוקטור ג'יי

ישנן פעמים שבהן הכינוי שמוצמד לספורטאי מצליח לתפוס את מהותו המלאה. מייקל ג'ורדן כונה באופן הפשוט ביותר: אם.ג'יי (MJ) - כמו אומר שאין אפשרות לתאר או להקיף במילים את מכלול תכונותיו, לכן מספיק לציין את ראשי התיבות של שמו בכדי שכולם ידעו במי מדובר. התייחסויות נוספות לג'ורדן משתמשות בתיאורים שמוציאים אותו מהספירות של בני האדם (מלך, קיסר וכו') ומעלות אותו לדרגה אלוהית. גם כאן, כמו במקרה של האֵל, הכינוי MJ נמצא כמתאים במיוחד עבור מי שלעולם לא מבטאים את שמו המלא.

אם מייקל ג'ורדן הוא אלוהים של הכדורסל, אז מיהו דוקטור ג'יי?

דוקטור ג'יי (ג'וליוס ארווינג), לא נכלל ברשימת 25 הספורטאים הגדולים בסקר שנערך ב-ynet ספורט, שבו נבחר מייקל ג'ורדן לספורטאי הגדול בהיסטוריה. על אף שהרשימה כללה שלושה כדורסלנים נוספים: מג'יק ג'ונסון, לברון ג'יימס וקארים עבדול-ג'באר, הד"ר נותר בחוץ. סקרים דומים שנעשו במקורות אחרים, מראים כי רבים נוספים סבורים שהוא אינו ראוי להיכלל ברשימה שכזו.

לא ברור מדוע הוא לא נספר כאחד הגדולים(צילום: AP)

נראה שהגורם המרכזי שמוציא אותו שוב ושוב מהדיון, הוא רשימת התארים הדלה שלו שכוללת תואר NBA אחד ושני תארי ABA (הנחשבים לנחותים יותר). למרות חסך בולט זה, יהיו רבים שיסכימו איתי שנעשה כאן עוול, במיוחד לאור השינוי הדרמטי שד"ר ג'יי הביא למשחק. אגדיל ואומר שאם MJ הוא אלוהים של הכדורסל, במובן של השליטה שלו בגורל האדם והדברים, הדוקטור הוא המפץ הגדול. במובן שבדומה לאותו אירוע בראשיתי, שהתרחשותו שימשה בעצם ליצירתו של כל החומר ביקום, גם ד"ר ג'יי היה היוצר הגדול.

אין עוררין שיחסית לשחקן גדול, לד"ר ג'יי אין מספיק טבעות אליפות. גם התואר היחיד שיש לו מגיע עם כוכבית קטנה-גדולה בשם מוזס מלון. למרות זאת, אם מתבוננים במידת ההשפעה שהייתה לו על הענף, אין מחלוקת שהגעתו לליגה חוללה שינוי מהפכני באופי המשחק. בנוסף, לנוכחות הכריזמטית והחיובית שלו יש חלק גדול בהתרחבות של הליגה לקהלים נוספים, מה שלמעשה קיבע את מעמדה מאז ועד היום כאחד משלושת ענפי הספורט המובילים בארה"ב.

ג'ורדן הוא אלוהים, דוקטור ג'יי הוא המפץ הגדול(צילום: גטי אימגס)

שינה את המשחק

לפני הגעתו של ד"ר ג'יי, סגנון המשחק ששלט ב NBA היה מבוסס על משחק קבוצתי, כאשר הטקטיקה כללה תרגילים ארוכים עם הרבה חסימות ומסירות, שנועדו להוציא את ההגנה מאיזון ולאפשר יצירת מצבי קליעה נוחים, ועל נוכחות של סנטר דומיננטי (ראסל, צ'יימברליין, גילמור, עבדול-ג'באר, וולטון, מלון) ששימש חוליה מרכזית בהתקפה. לאחר הגעתו של הדוקטור המשחק הפך למהיר הרבה יותר, עם דגש רב על יכולות אישיות גבוהות, שמתבטאות בשטח הפתוח וגם בצפיפות שמתחת לסלים. לפתע התגלה כי גם שחקן בגובה של 2.01 מ' יכול להיות זה שמוביל התקפה מתפרצת מחוף אל חוף.

הדוקטור לא הגיע ל-NBA דרך המסלול הרגיל של הדראפט (למרות שטכנית הוא נבחר בדראפט 72' על ידי מילווקי באקס), אלא דרך עסקה. בשנת 1976, האירוע המרכזי שתפס את הכותרות לא היה החתמתו של הדוקטור על ידי פילדלפיה, אלא הסכם המיזוג שנחתם בין הליגה הוותיקה והעשירה של ה-NBA לאחותה הצעירה והענייה יותר, ה-ABA, שהוביל להקמת ליגה אחת.

ארבע קבוצות ABA (אינדיאנה פייסרס, סן-אנטוניו ספרס, דנבר נאגטס וניו-יורק נטס) בלבד הצליחו להשלים את המעבר לליגה החדשה. כך קרה שניו-יורק (היום ברוקלין) מכרו את ד"ר ג'יי, בגיל 26 ובשיא כושרו, תמורת שלושה מיליון דולר לפילדלפיה. לכאורה נראה שמדובר בעוד עסקה רגילה בספורט, אבל מבחינה ספורטיבית ברור היה שמדובר במהלך לא הגיוני, בו קבוצה מוכרת את אחד השחקנים הטובים ביותר שדרכו על הפרקט ליריבתה הישירה. שנים אחר-כך התברר שאותו מהלך היה בעצם התשלום של הנטס עבור כרטיס הכניסה ל-NBA.

היה גם סטייליסט גדול(צילום: AP)

הקוסם

בזמן שהוחתם, ד"ר ג'יי כבר נחשב לשחקן הדומיננטי ביותר של התקופה. ההחתמה איפשרה לקהל הרחב להיחשף לגדולתו, ליהנות ממנה ולבחון אותה מקרוב. ומה שכולם ראו היה ממציא וחדשן, שלקח את סגנון המשחק הישיר והבוטה משהו של הרחוב, זה שלוקח את הכדור ישירות אל הטבעת אבל עדיין מקפיד לעשות את זה בסטייל, והכניס אותו ל-NBA.

ארווינג היה קוסם עם הכדור שיודע לדאות באוויר. הוא הפך את האלתור ואת הביטוי האישי לחלק בלתי נפרד מהמשחק. אחדים מהדברים שהוא עשה, כמו הריחופים, השהייה באוויר עם העברת הכדור בין הידיים וכמובן ההטבעות, היו משהו שמעולם לא נראה לפני כן, לא במגרשים בהארלם, ובטח שלא על הפרקט ב-NBA.

מכלול התכונות והיכולות של ארווינג והמעמד שלו ככוכב על משכו אליו את המפרסמים, ולאחר שהיה לשחור הראשון שחתם על חוזה פרסום גדול עם יצרנית נעלי הספורט קונברס, בנוסף למוצרים נוספים כמו דגני בוקר ומשחות שיניים, הוא הפך לאחת הדמויות המוכרות ביותר באמריקה. ד"ר ג'יי היה הפנים של הליגה החדשה, הפנים שאמריקה אהבה לראות ולאמץ לחיקה.

כוכב ענק. ג'יי(צילום: AP)

הדרך לטבעת רצופה אכזבות

אולם דרכו של הדוקטור אל הטבעת התבררה כארוכה וקשה מהצפוי. פעם אחר פעם הוא נתקל בתחרות עזה מצד שחקנים אדירים. בעונתו הראשונה בליגה (76/77) הוא הצעיד את הסיקסרס לסדרת הגמר מול פורטלנד טרייל-בלייזרס עם ביל וולטון (האבא של לוק, מאמנה הנוכחי של הלייקרס). הסדרה שעימתה בין הסגנון החדש של המשחק לזה הישן הייתה סוערת, רוויית קטטות ושערוריות שיפוט ובסיומה פילי והד"ר מפסידים 4:2, לאחר שכבר הוליכו 0:2.

עם זאת, באותה השנה, התרחש גם אחד האירועים המכוננים בקריירה של הד"ר, שעזר לו לבסס את מעמדו ככוכב על ב-NBA ומחוצה לו. תחרות ההטבעות הייתה מופע ראווה שהגיע מה-ABA ביחד עם המיזוג ונטמע בהצלחה רבה בליגה החדשה. את התחרות של עונת 76/77 יזכרו עוד שנים רבות בזכות הביצועים של הדוקטור, ששיאם היה באותה הטבעה מפורסמת מקו העונשין.

יריב מר של הדוקטור, מג'יק ג'ונסון(צילום: gettyimages)

אמנם יש שטוענים שהד"ר לא היה הראשון לבצע זאת, אבל לבטח הוא היה הראשון לעשות את זה בחי מול הקהל והמצלמות. בתחרות ההטבעות בשנת 1988 מייקל ג'ורדן הצעיר ועדיין נטול תארים, בעידודו של הדוקטור מהיציע, חיקה את ההטבעה המפורסמת (בתוספת הלשון), וסימן בזאת על נטילת השרביט מהווירטואוז הגדול של המשחק והעברתו אל יורשו, שלבסוף אף יתעלה עליו.

עם קצת עזרה מחברים

סדרת הגמר השנייה של פילי והד"ר, בעונת 79/80, עימתה אותם עם הלייקרס של עבדול-ג'באר ועם רוקי מבטיח בשם ארווין ג'ונסון. לאחר חמישה משחקים מעולים ומרתקים, התוצאה עמדה על 2:3 ללייקרס. לפני משחק מס' 6 בפילדלפיה, התברר כי בשל פציעה, ייאלץ עבדול-ג'באר, ששלט עד אז בסדרה, להיעדר מהמשחק.

ג'יי בעוד דאנק(צילום: AP)

הפרשנים, המומחים ובעצם כולם צפו ניצחון קל לסיקסרס, שישלח את הסדרה למשחק שביעי מכריע. כולם, מלבד מג'יק. הרוקי שיחק משחק לפנתיאון, כאשר הוא מתפקד לסירוגין בתור פוינט גארד, סמול פורוורד או סנטר. בסיום, השורה הסטטיסטית של מג'יק הראתה 42 נקודות, 15 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 3 חטיפות וחסימה אחת. הסיקסרס שוב מפסידים 4:2, תוצאה זו שבה ורדפה אותם גם כעבור שנתיים, כאשר שוב הם נשארו חסרי אונים מול השואו-טיים של הלייקרס.

בפילי הגיעו להבנה שלמרות הד"ר עדיין חסר להם הגרוש ללירה. להשלמת החסר, הם עשו מהלך ענק והחתימו את הסנטר מוזס מלון. מלון, שכמו הד"ר הגיע מה-ABA ומאז הספיק לשחק פעם אחת במדי יוסטון רוקטס בסדרת הגמר ולהיבחר פעמיים ברצף ל-MVP של הליגה, ביקש לעצמו את הטבעת החמקמקה, בדיוק כמו ארווינג.

מלון וארווינג עם גביע האליפות(צילום: AP)

בעונת 82/3, לאחר צירופו של מלון ויחד עם הגארד הנהדר מוריס צ'יקס, הקבוצה חזרה שוב לסדרת הגמר מול אותו היריב המוכר. הפעם מלון וארווינג לא הניחו לזה לברוח ובתצוגת כדורסל חזקה ואטרקטיבית מחצו את הלייקרס 0:4.

זו הייתה הטבעת הראשונה והאחרונה של הדוקטור, שהמשיך לשחק במדי הסיקסרס עוד שלוש עונות בטרם פרש. במהלך עונת הפרישה המרגשת, זכה הד"ר לכבוד נדיר מהשחקנים ומהקהל בכל אולם אליו הגיע כדי לשחק. אצל כולם ניכרה הכרת התודה לאדם ששינה את המשחק והפך אותו לגדול.

גם היום הוא מקבל הרבה כבוד(צילום: gettyimages)

כמו במגרש, גם מחוץ לו, ארווינג היה השגריר האידיאלי עבור המשחק. אדם

שחור אינטילגנטי, רהוט, אדיב וקול לגמרי. ד"ר ג'יי היה ונשאר הקלאס בהתגלמותו. לכן גם עד היום אין אף שחקן ב-NBA שהיה מכובד יותר בקרב כולם: עמיתים, מאמנים, שדרנים וכמובן גם אצל הקהל, מהגארדן הישן בבוסטון ועד אל.איי.

גם ממרחק של שלושים שנה ניכר שהשפעתו של ד"ר ג'יי על המשחק ממשיכה להדהד, והסגנון שהנחיל עדיין נוכח בליגה. אם נסתכל על הכוכבים הגדולים של ימינו: לברון, דוראנט, קרי, ווסטברוק או קיירי ארווינג, נמצא שמקורות ההשראה שלהם הם מייקל, מג'יק, דומיניק ווילקינס, קלייד דרקסלר ואייברסון. מאחוריהם, עומד ומטיל צל ענק בצורת אפרו – דוקטור ג'יי.