שתף קטע נבחר

 

הוועדה לבחינת ענף הביטוח: "להעניק רשת ביטחון למוצרי הפנסיה בישראל"

הקמת רשות להגנת החוסכים ובית משפט ליישוב תביעות, הקדמת גיל היציאה לשוק העבודה או תחילת הלימודים האקדמיים, והכרה בהוצאות ביטוח סיעוד פרטי: הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח הגישה את המלצותיה לשיפור המצב בענף. גדעון סער, שעמד בראש הוועדה: "ערעור רשת הביטחון הכלכלית לגיל הזקנה מקרב אותנו במהירות למשבר חברתי-כלכלי קשה"

הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח, שהוקמה על ידי סוכני הביטוח לפני כשנה, פרסמה היום (א') את המלצותיה.

 

הוועדה, בראשות השר לשעבר גדעון סער, כללה מומחים שונים בענף. הוועדה התמקדה בטיפול במשבר הפנסיה בישראל, הבטחת טיפול סיעודי הוגן, שיפור השירות של חברות הביטוח, תפקיד הממשל בעיצוב עתיד ענף הביטוח, ועתיד סוכן הביטוח. יש לציין כי חלק מההמלצות אינן חדשות והן הועלו בעבר על ידי גורמים שונים, אם כי בפועל הן לא התממשו.

 (צילום: shuttertock) (צילום: shuttertock)
(צילום: shuttertock)
  

על פי ההמלצות, המתפרסמות במסגרת מסיבת עיתונאים היום בתל אביב, קוראת הוועדה ליצור הפרדה בין הפיקוח על חברות הביטוח והשמירה על יציבותן, לבין רשות חדשה שתכליתה תהיה הגנה על החוסכים. "בענף הביטוח נקודת ההתייחסות של הרגולטור היא חברות הביטוח וסוכני הביטוח, אך ציבור הלקוחות אינו חלק מתהליכי העבודה וקבלת ההחלטות", נטען בהמלצות.

 

הוועדה גם ממליצה להקים טריבונל משפטי לבירור תביעות ביטוח שלא טופלו בדרך המלך באופן הוגן ומהיר, מבלי שיהיה על המבוטח להגיש תביעה לבתי המשפט.

 

קיצור שנות הלימוד ויציאה לעבודה

הוועדה קוראת במסגרת הדו"ח להגדיל את הקצאת אגרות החוב המסובסדות על ידי המדינה וניתנות לקרנות הפנסיה, על רקע המודל החדש שהחל לאחרונה. מדובר באיגרות חוב ממשלתיות לא סחירות, צמודות מדד אשר מהוות חלק מנכסי קרנות הפנסיה ומספקות תשואה שנתית צמודה למדד של 4.86%.

 

עוד ממליצה הוועדה לקדם מדיניות של תמיכה והענקת רשת ביטחון למוצרי הפנסיה בישראל, באמצעות הקצאת אגרות חוב מיועדות, שיהוו כ50%-60% מנכסי מוצרי הפנסיה, כדי למנוע את שחיקת הקצבאות ותכניס וודאות במערך הקצבאות.

מימין: גלית אבישי, שמואל סלבין, גדעון סער, דורון שורר ואריה אברמוביץ (אוראל כהן) (אוראל כהן)
מימין: גלית אבישי, שמואל סלבין, גדעון סער, דורון שורר ואריה אברמוביץ(אוראל כהן)

הוועדה ממליצה גם לבטל את האפליה הקיימת בהקצאת האג"ח בין המוצרים הפנסיוניים, כאשר כיום רק קרנות הפנסיה נהנות מהגנה זו של אג"ח מסובסדות. לדבריה גם בקופות הגמל וביטוחי המנהלים צריך אג"ח מסובסדות.

 

בהתייחס לגיל הפרישה לפנסיה טוענת הוועדה כי מדיניות של גיל פרישה אחיד אינה משרתת בהכרח את צורכי הפרט והכלל, ויש להתחשב באילוצים נוספים. לדוגמא – מקצועות שוחקים מצד אחד, ומצד שני – מקצועות שבהם קיים מחסור בכוח אדם מיומן או חיוני (ניסיון מתמשך וצבירת ידע).

 

מנגד הוועדה ממליצה גם לגבש מהלכים שתכליתם הקדמת היציאה לשוק העבודה ותחילת החיסכון הפנסיוני, כגון קיצור משך שנות הלימוד ל-11, תחילת הלימודים האקדמיים כבר במהלך בית הספר התיכון או מיד לאחר מכן.

 

ביטוח סיעודי ממלכתי

עוד ממליצה הוועדה לקדם את השקיפות בענף הביטוח על ידי פרסום שיעור הסכום המוחזר לציבור מתוך סך הפרמיות הנגבות מהציבור (Loss-Ratio). כלומר החברות יידרשו לפרסם כמה כסף מתוך סך הפרמיות ששילמו המבוטחים חזר ללקוחות (בצורה של תשלום תביעות). כיום החברות אינן מפרסמות זאת לציבור, אולם ניתן למצוא את הנתונים בדו"ח השנתי של הפיקוח. הוועדה ממליצה גם לקבוע בפוליסות הסיעוד שיעור מינימאלי שמעבר לו יחויב המבטח להחזיר לציבור המבוטחים כספי פרמיה.

 

פרק שלם בדו"ח עוסק בביטוח הסיעודי שקיימים בו לא מעט כשלים הפוגעים באלו שנזקקים לממש אותו. הוועדה ממליצה על יצירת רובד ביטוח סיעודי ממלכתי בחקיקה שיעניק ביטוח סיעוד בסיסי לכל אזרח בישראל בגובה 3,000-4,000 שקל בחודש. עוד מומלץ לרכז את כלל הטיפול בחולה הסיעודי בידי גורם מתכלל אחד, אשר בידו ירוכזו התקציבים, האחריות והסמכויות מכל הגורמים המטפלים בכך היום.

 

הוועדה גם קוראת לממשלה לבחון הכרה בהוצאות בגין תשלומי סיעוד ובגין פרמיית ביטוח סיעוד כהוצאה מוכרת, במסגרת תקציב שיוגדר, בדרך דומה לנעשה במקרי אבדן כושר עבודה. לדברי הוועדה, הכרה כזאת תעודד מבוטחים פרטיים ומעסיקים לרכוש ביטוחי סיעוד כחלק מן ההגנה הסוציאלית הכוללת למבוטח ולמשפחתו.

 

הוועדה קוראת גם לחזק את מעמד סוכני הביטוח ולאפשר להם למכור מוצרים נוספים כגון מוצרי אשראי, משכנתאות, קרנות נאמנות ועוד. כמו כן, ליצור מעמד המבדיל בין סוכן עצמאי לבין סוכן "קשור", כלומר עובדי סוכנות שהינה בבעלות חברת ביטוח. עוד מומלץ כי אותו סוכן "קשור" יהיה זכאי לעמלה רק מחברת הביטוח המחזיקה בבעלות על הסוכנות, ולא מכל היצרנים כפי שקיים כיום. עוד קוראת הוועדה לאפשר לחברות זרות להיכנס לשוק הביטוח, ולהקל עליהן את נטל הרגולציה.

 

הוועדה הציבורית לבחינת עתיד ענף הביטוח החלה את פעילותה ב-4 במאי 2016. בלשכת סוכני הביטוח החליטו להקים אותה ברקע השינויים והטלטלות הרבות שענף הביטוח חווה כיום, כשלדברי הסוכנים, לא נערך עד היום דיון ציבורי משמעותי בעתיד הענף ובשאלת תרומתו לרווחת הציבור בשנים הבאות.

 

"הוועדה הוקמה בין השאר כדי למלא חלל זה, וליצור זירה שבה יתנהל סיעור מוחות רחב ופתוח ובה יידונו ההתפתחויות והשינויים העוברים על הענף", נכתב. בפני הוועדה הופיעו שלל מומחים המגוון תחומים, וחבריה הם גדעון סער, שמואל סלבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר; רו"ח דורון שורר, לשעבר הממונה על שוק ההון, הביטוח וחסכון במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה ויו"ר הפניקס; גלית אבישי - מייסדת ארגון אמון הציבור ואריה אברמוביץ', נשיא לשכת סוכני הביטוח.

 

יו״ר הועדה, גדעון סער אמר במסיבת העיתונאים: ״השקענו עבודה רבה בבחינת סוגיות עומק חברתיות שנוגעות לזכות וליכולת להזדקן בכבוד. לא בכדי שני הפרקים הראשונים בדו״ח הם בעניין הפנסיה והסיעוד. מצאנו, כי הזדקנות האוכלוסייה בישראל (העלייה בתוחלת החיים) לצד ערעור רשת הביטחון הכלכלית לגיל הזקנה מקרבים אותנו במהירות למשבר חברתי-כלכלי קשה שבו החיסכון הפנסיוני הנצבר לא יספיק לקיום בכבוד בגיל הפרישה. האזרח בישראל אינו יודע כיום מה תהיה הכנסתו לעת זקנה. אם לא ינקטו מהלכי מדיניות מרחיקי ראות - הצעירים של היום יהיו הקשישים העניים של העתיד".

 

סער התייחס גם לנושא הפוליטי וחזר על כוונתו להתמודד על ראשות הליכוד. הוא ציין כי יבקש את אמון הציבור ואם יקבל אותו, ישלב בהנהגתו עקרונות מהדו"ח שפורסם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים