שתף קטע נבחר

סערת הצהרונים: "הפכו את ההורים לבני ערובה"

הורים רבים זועמים על הרפורמה שהובילה לסגירת הצהרונים של רשת ויצו: "מדובר בחוק שאמור להיטיב איתנו, אבל עושה ההפך". ח"כ שאשא-ביטון, מיוזמי החוק: "ניתן לקיים צהרון איכותי במחיר שפוי". מנהלת בוויצו: "שלא יגבו שקל מההורים, אבל שהמדינה תשלם את הפער"

 

הורים רבים זעמו בעקבות הודעת ויצו כי לא תפתח בשנת הלימודים הבאה 84 צהרונים בתל אביב ובגבעתיים. ההחלטה על הסגירה נובעת מחוק הפיקוח על הצהרונים, שקובע בין היתר את מחיר הגג שאפשר לגבות מההורים. על פי משרד החינוך, 238 רשויות מקומיות הצטרפו לתוכנית החדשה של הצהרונים ו-498,895 תלמידים נרשמו לצהרונים המסובסדים.

 

חלק מההורים שרצו להיעזר בצהרונים של ויצו פתחו עצומה באינטרנט שקוראת לרשת לחזור בה מהחלטתה. חלקם טוענים כי לא ויצו היא הבעיה, אלא החוק עצמו, שמגביל את הסכום המותר לגבייה מההורים. לדבריהם, מדובר בחוק פופוליסטי שבסופו של דבר פוגע בהם ובילדיהם.

 

אבי רפאל, תושב תל אביב ואב לשלושה ילדים, היה אמור לרשום את בנו הקטן לצהרון של ויצו, אך כעת ייאלץ לרשום אותו לצהרון של מפעיל אחר. "אנחנו בני ערובה ושבויים בדבר הזה", הוא אמר. "אין לנו ברירות, אנחנו אנשים עובדים, לא יכולים להיות בבית וזקוקים לפתרון הזה של צהרון. אבל בסופו של דבר אנחנו אלה שנופלים בין הכיסאות".

 

רפאל מתח ביקורת על משרד האוצר - אך גם על מפעילי הצהרונים: "מי שמחוקק חוק צריך לדעת גם להכניס את היד לכיס שלו, לממן את החוק שהוא מחוקק ולא להשית את התשלומים על מפעילי הצהרונים. ומן הצד השני מפעילי הצהרונים לא יכולים להודיע מהרגע להרגע שהם לא ניגשים למכרז אחרי שהם התחייבו להורים שהם פותחים את הצהרון ואחרי שהורים נרשמו".

 

צהרון. "מי שמחוקק חוק צריך לדעת גם להכניס את היד לכיס שלו" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
צהרון. "מי שמחוקק חוק צריך לדעת גם להכניס את היד לכיס שלו"(צילום: shutterstock)

הוא טען שגם העירייה צריכה לתת את הדעת בנושא: "זו ההזדמנות שלה להראות לנו את כוונותיה, שתכניס את היד לכיס ותשלם את ההפרש. בסופו של דבר מדובר בחוק פופוליסטי שאמור להיטיב איתנו, אבל עושה את ההפך. אולי היה נכון להחריג אותו, מה שמתאים לדרום הארץ לא בהכרח מתאים למרכז".

 

אם אחרת מתל אביב מבקשת להציג מה בתה, הלומדת בבית ספר יסודי ורשומה לצהרון, קיבלה בשנת הלימודים הקודמת ומה היא עתידה לקבל בשנת הלימודים הקרובה, לאחר ההגבלה. "בשנת 2017 קיבלנו מועדונית עד 17:00, מדריך בכיתה ומדריך נוסף החל מ-17 תלמידים, חמישה חוגים בשבוע, מאבטח, ניקיון, קייטרינג צהריים, ימי קייטנות בחופשות ומנהל".

 

לדבריה, במחיר המקסימלי שמתירה הרפורמה לשלם לא יתאפשר לממן את כל הדברים האלה: "כרגע הרפורמה כוללת 650 שקל, שהם חבילת הבסיס שכוללת מדריך, קייטרינג, חוג אחד, מנהל, ניקיון".

 

קטי שגיא, מנהלת אגף רווחת המשפחה בוויצו, הגיבה לטענות ההורים: "אנחנו ארגון מאוד אחראי, לא באנו ואמרנו 'קחו אותנו בכל מחיר', קיבלנו את כללי המשחק שאומרים 'אלה התנאים', ניסינו לשנותם בכל מיני דיונים, אבל ברגע שהבנו שאנחנו לא יכולים לשנות הודענו בצורה אחראית שאנחנו לא משחקים במשחק הזה, כי אנחנו לא מסוגלים לתת את המענים הראויים לילדים".

 

היא הוסיפה: "מבחינתנו שיגבו מההורים 500 שקל ואפילו שלא יגבו שקל, אבל את הפער המדינה צריכה לשלם בכל מקרה על מנת שאנחנו נוכל לתת מענה ראוי".

 

ח"כ שאשא-ביטון: "אפשר להפעיל צהרונים במחיר שפוי"

ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), שיזמה את החוק, הגיבה לטענות ויצו באולפן ynet: "הם יודעים ויכולים להפעיל צהרונים איכותיים במחירים השפויים שהגדרנו. בחנתי את הטענות של ויצו וראיתי אחד לאחד שכל דבר שהם אומרים בעצם מעוגן בחוק. יכול להיות שהם לא למדו את החוק והם ילמדו אותו וישתכנעו אחרת. אפשר בהחלט להפעיל את הצהרונים בסטנדרטים גבוהים ובמחיר שפוי".

שאשא-ביטון. "אפשר להפעיל את הצהרונים בסטנדרטים גבוהים ומחיר שפוי" (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
שאשא-ביטון. "אפשר להפעיל את הצהרונים בסטנדרטים גבוהים ומחיר שפוי"(צילום: אלעד גרשגורן)

היא הוסיפה: "החוק יוצר הסדרה בכל תחום הצהרונים, המחיר הוא אחת הנגזרות של החוק. מדובר על שטח שהיה פרוץ לחלוטין, כל אחד יכול לפתוח צהרון, להחזיק בו את מי שהוא רוצה, לעשות בו מה שהוא רוצה, ואנחנו החלטנו שגם משפרים את הסטנדרט, גם יוצרים הגדרה וגם מגדירים מחיר מקסימלי".

 

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, אמר במשדר כי "יש פתרון. עם כל הכבוד לוויצו, נסתדר גם בלי ויצו. הוצאנו מכרז, אנחנו עומדים בהוראות החוק, יש לי ביקורת על החוק, אבל הוצאנו מכרז בתנאים מחמירים".

קוניק. "עם כל הכבוד נסתדר גם בלי ויצו". (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
קוניק. "עם כל הכבוד נסתדר גם בלי ויצו".(צילום: ירון ברנר)

קוניק מתח ביקורת גם על החוק ואמר: "יש לו כל מיני בעיות, הוא גם מגביל את השכר השעתי, הסייעות ואנשי הצוות. מה לעשות, קשה להשוות בין ערים במדינת ישראל. הרוויחו 60-50 שקלים לשעה, עכשיו הן מוגבלות ב-37 שקלים לשעה, לא יודע איזה צוות יביאו בסכומים האלה".

 

בתגובה אמרה ח"כ שאשא-ביטון: "עד היום היה אפשר להעסיק כל אחד, והיום אנחנו מדברים על הכשרה ועל מי יכול לעבוד ומי לא יכול לעבוד בגנים. אנחנו גם  אמרנו לרשויות, 'תוכלו כל אחד לפי הרשות וההורים לבחור מה רוצים להכניס פנימה ומה פחות רוצים'. אני לא חושבת שהורים צעירים שגם ככה קורסים תחת הנטל צריכים לממן באמצעות תשלומי הצהרון עוד פעילויות אחרות שאינן קשורות להם".

 

קטי שגיא שבה וביקרה את משרד האוצר, שלא מממן את ההפרש: "אנחנו מברכים על זה שנדרשו לטפל בסוגיית הצהרונים, אבל מישהו צריך להשלים את הפער. המדינה חוקקה חוק, אבל היא לא מתקצבת אותו ומגלגלת את זה לרשויות, שמגלגלות למפעילים. ראש עיריית גבעתיים בישר שהוא הולך לתת מענה של 2 וחצי מיליון שקלים לטובת הצהרונים. הוא הבין שיש לקונה, לאט-לאט ראשי רשויות מבינים שזה חוק בעייתי שלא מתוקצב באופן ראוי".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ShutterStock
צהרון. אילוסטרציה
צילום: ShutterStock
מומלצים