שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לקחים ממשבר הר הבית - מודל לקבלת החלטות בקבינט
    אין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים לאלו שאירעו בחודש שעבר יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל. לשם כך, חשוב לקיים תהליך למידה ותחקור - שאיננו חקירה המחפשת אשמים - אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא

    נראה שהמשבר שפרץ סביב הר הבית ביולי 2017 מתקרב לסיומו. המאזן של המשבר בעייתי מאוד - שני פיגועי טרור פלסטיניים קשים נגד ישראלים, מתח חריף בין ישראל לירדן, המשך התדרדרות ביחסים במדינת ישראל בין הרוב היהודי למיעוט הערבי, כרסום מסוים בריבונות הישראלית בהר הבית. "תחושת החמצה", המוכרת בקרב הציבור בישראל בעקבות סבבי העימות בלבנון ובעזה התחלפה בתחושת "מצעד איוולת", עם החזרה לנקודת האפס בסיום השלב האקוטי של המשבר ללא הישג מדיני או ביטחוני.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    האומנם סדקים באמון הציבור בצה"ל?

    חשבון הנפש הלאומי

    החיבוק (החלקי) לו זוכים בני העדה הדרוזית

    מכתב לאימא של אלאור

     

    אין צורך בוועדת חקירה. המזרח התיכון לא "עלה באש". רוב תושבי האזור ומנהיגיהם עסוקים במתרחש בסוריה, בתבוסת המדינה האסלמית ובמה שיבוא אחריה, בהתמודדות עם ההתחזקות האיראנית על רקע המשבר בין מדינות המפרץ לקאטר, וכן בלחימה בתימן, בחצי-האי סיני ובבקעת הלבנון. בנוסף, לא פרצה "אינתיפאדה שלישית" בשטחי יהודה ושומרון ואף לא נראה שמבקר המדינה ימהר לכתוב דו"ח נוסף על עבודת הקבינט.

     

    עם זאת, אין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל. לשם כך, חשוב לקיים תהליך למידה ותחקור - שאיננו חקירה המחפשת אשמים - אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא.

     

    למרות, ואולי בגלל שהקבינט מתקשה לתפקד עקב יריבות פוליטית חריפה בין רכיביו, הדלפות לתקשורת, דיבורים לפרוטוקול (לקראת ועדות החקירה) וחולשת המועצה לביטחון לאומי, חשוב מאוד לקיים תחקיר שלא יתמקד בעצם עבודתו, אלא בסוגיות המהותיות, ביעדים האסטרטגיים, בדרכים לישוב מתחים ובבחירת חלופות לפעולה - על הסיכונים וההזדמנויות הגלומים בכל אחת מהן. וכל זאת, בראיה רחבה, מתכללת ומרחיקת ראות ככל שניתן.

     

    לאחר אירוע הטרור שבו נפלו על משמרתם שני שוטרים ישראלים בידי מחבלים ערבים–ישראלים, נכון היה להציב יעדים ברורים ולבחון לאורם, בכל נקודת זמן במהלך התפתחות המשבר, את ההחלטות בדבר התועלת והסיכונים האפשריים, הכרוכים במדיניותו ובפעולות הננקטות בהתאם לה.

     

    היעדים המוצעים הם:

    1. ביטחון - שמירת ביטחון המתפללים, המבקרים ואנשי כוחות הביטחון בהר הבית. במסגרת זו, יש לוודא שאין נשק נוסף במתחם ולהגביר את הפיקוח כדי למנוע הברחת נשק בעתיד.

    2. הכלת האירוע - מניעת התפשטות המתח והעימות לשטחי יהודה ושומרון והסלמה מול העולם הערבי והמוסלמי.

    3. שימור וחיזוק יחסי ישראל עם מעגל המדינות הפרגמטיות במזרח התיכון - שימור הסכמי השלום עם מצרים וירדן והמשך שיתוף הפעולה הגלוי והסמוי עם ירדן ומצרים, ערב הסעודית ומדינות המפרץ.

    4. הרתעה - שימור דימוי העוצמה הישראלית והמחשת מחיר לכל מי שיפגע בביטחון ישראל באמצעות פיגועי טרור או כל דרך אחרת.

    5. לגיטימציה לפעולה ישראלית – יש לבסס לגיטימציה בינלאומית לפעולה, בדגש על הסכמה עם הממשל האמריקני.

    6. ריבונות ישראל על הר הבית – יש לשמר את האחריות הישראלית הכוללת למתרחש במתחם ובעיקר בנושאי ביטחון, תוך הבנה שיש נושאים שהאחריות להם הופקדה ב-1967 בידי הווקף ושמעמדה של ירדן באתר ואחריותה על הווקף אוששו במסגרת הסכם השלום בינה לבין ישראל.

     

    אשר למתחים בין היעדים השונים - אסטרטגית פעולה שקולה תתחשב בהם, תתעדף אותם ותיישב במידת האפשר. כשפרץ המשבר בהר הבית, נראה היה בתחילה שנושא הביטחון הוא בעל המשקל הרב ביותר, כמעט היחידי, אך לא הוקדש דיון מספק ליעדים ולנושאים האסטרטגיים האחרים. כך הוצבו מגלי המתכות במתחם בלי הידברות עם הווקף ותיאום עם ירדן, הרשות הפלסטינית ומצרים, וכתוצאה מכך ניתנה במה לאויביה הקיצוניים של ישראל בציר האסלמי הרדיקלי  חמאס, התנועה האסלמית - הפלג הצפוני, קטאר וטורקיה - שכולם חתרו להסלמת האירוע.

     

    בשבוע השני לפרוץ המשבר, ובוודאי לאחר אירוע הטרור בחלמיש, שבו נרצחו שלושה בני משפחה אחת, נוצר מתח בין חשש מהסלמה והצורך בהכלה (יעד 2), לבין צרכי הביטחון וחשש מיצירת תקדים של כניעה תחת לחץ (יעדים 1 ו-4). באופן פרדוקסלי, התקרית במתחם שגרירות ישראל ירדן, שבה נהרגו שני אזרחים ירדניים מירי של מאבטח ישראלי, אפשרה לממשלה לקדם את היעדים של מניעת הסלמה ושימור הסכם השלום עם ירדן ומצרים (יעד 3), אך זאת תוך לקיחת סיכונים בנושא ביטחון ופגיעה מסוימת בהרתעה (יעדים 1 +4), ובמידת מה גם פגיעה בריבונות הישראלית החלקית על הר הבית.(יעד 6).

     

    לאור עקרונות אלה, יש לבחון לעומק את הסוגיות הבאות:

    1. האם לא נכון היה להסתפק בחיפוש מידי במסגדים - שם לא נמצא נשק, ולמקד את הפעולה הביטחונית במהלכים מדודים ומתואמים ככל האפשר עם הכוחות הפרגמטיים בעולם הערבי.

    2. האם היה ניתן לרתום כוחות מתונים יותר בקרב הערבים בישראל, ברשות הפלסטינית, בירדן ובמצרים, למהלכים מתונים של תגבור הביטחון, או שמא הסיכוי לכך היה נמוך ממילא ונכון היה לחפש פתרונות טכנולוגיים ומבצעיים בחתימה נמוכה יותר, שיתרמו לביטחון אך בלי השפלה מיותרת לרוב המתפללים, שאינם בהכרח קיצונים ומוסתים.

    3. האם ההערכה של גורמי השב"כ ואמ"ן בדבר התפרצות אינתיפאדה שלישית או התפרצות הר געש במזרח התיכון בעקבות נקיטת הצעדים הביטחוניים במתחם הייתה מבוססת, או הציגה מקרה קיצון. מה היו יכולים להיות צעדים מתונים יותר, שהיו גורמים להערכה זאת לא להתגשם.

    4. מהי יכולתה של מדינת ישראל לספוג הפגנות "לא אלימות" במשך זמן העולה על שבוע ימים. האם לא היה נכון לבחון גם את כושר העמידה של הצד השני לאורך זמן?

    5. האם יש צעדים מדודים אך תקיפים שהיו יכולים להפעיל לחץ פסיכולוגי ומהותי על הצד השני - שנטש את הר הבית - בפעולות שהיו מחייבות אותו לחזור להר בתנאים של מדינת ישראל. .

    6. האם לא היה נכון לערב את מצרים וירדן מוקדם באירוע מסוג זה, ולגייסן לניסיון משותף להרגעה - ללא כניעה מוחלטת לדרישות הקיצונים.

    7. יש לבחון את מידת המעורבות של ארצות הברית באירוע מסוג זה, ואת יכולתה להפעיל השפעה על המחנה הערבי הפרגאמטי.

    8. האם נכון פעלה מדינת ישראל בהתחשב באתגרים הביטחוניים הכבדים יותר (איראן, חיזבאללה) במילים אחרות, מה יכולה להיות השפעתה של התנהגות ישראל במשבר הר הבית על נושאים כבדי משקל אילו.

     

    מעבר לתחקיר חשוב זה, שהתשובות שתינתנה לו יסייעו לישראל להתמודד טוב יותר עם המשבר הבא, - שקרוב לוודאי יושפע מהשחיקה בהרתעה הישראלית, אולי גם התקפלות שבמקרה המשבר הנדון שידרה חולשה, צורך להדוף הסתה מתמשכת ואת השאיפה של הציר הרדיקלי לנצל הזדמנויות בזירה הפלסטינית להסלמה שתפגע בישראל. חשוב שהקבינט ינחה את גופי הביצוע המרכזיים לגבש מדיניות למוכנות ומניעה טובות יותר, ולהיערך בהתאם. במסגרת זו:

    1. מצרים וארצות הברית - יש לגבש עמן הבנות ומנגנונים למעורבות עתידית שלהן במשברים דומים.

    2. שיקום היחסים עם ירדן - יש לשתף את ירדן בממצאי התחקיר, ואף להביע התנצלות ולשלם פיצויים להרוג בתקרית, שבוודאות לא היה מעורב בה.

    3. יש ליצור פיתוח כלים לניהול הר הבית במשותף עם ירדן וגורמים מתונים בקרב הערבים תושבי מזרח ירושלים.

    4. יש להקדיש תשומת לב לקיצונים יהודים, שפעולת נקם שלהם תהיה נפץ משמעותי בהרבה מסוגיית גלאי המתכות.

    5. יש לגבש מענה כולל - מדיני, מודיעיני ומבצעי - ל"משולש הרדיקלי": התנועה האסלאמית בישראל-חמאס -טורקיה.

     

    במצב שהמועצה לביטחון לאומי, המופקדת על הכנת דיוני הקבינט ותיכלול המלצות הגופים, באיוש חסר וללא השפעה ממשית – חשוב ששרי הקבינט יגיעו לדיונים עתידיים מצוידים במודל חשיבה ובמסגרתו השאלות המהותיות שחובה לשאול אותן, ויותר מכך - עם תשובות שאליהם יגיעו בעקבות תחקיר אירועי הר הבית ביולי 2017.

     

    אלוף (במיל) עמוס ידלין – ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לקחים ממשבר הר הבית - מודל לקבלת החלטות בקבינט"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים