יגואר F פייס בנזין במבחן ראשון - חתול במגפי אקשן
פיתוח משותף של יצרנית מכוניות היוקרה יגואר עם האחות לשטח לנד רובר, מביא לישראל את רכב הפנאי הראשון של היצרנית הבריטית עם מנוע בנזין פופולארי, ותג-מחיר גבוה. איך הוא עומד בציפיות?
רכב הפנאי יגואר F-פייס, הראשון בהיסטוריה של היצרנית, הושק כאן כבר לפני כשנה אך עם מנועי דיזל פחות פופולאריים בקטגוריה. כעת, תחת חברת המזרח שקיבלה את זיכיון הייבוא, מצטרפת גם גרסת בנזין שתנסה להתחרות כשווה בין שווים עם מתחרים גרמנים מוכרים כמו אודי Q5 ומרצדס GLC.
מתחרים: אודי Q5, מרצדס GLC, אלפא סטלביו, וולוו XC60, פורשה מקאן
מחיר: 459 אלף שקל
טוב: עיצוב, התנהגות כביש, יכולת שטח
בסדר: ביצועים, מרווח פנים
טעון שיפור: איכות תא נוסעים, נוחות, מערכות בטיחות
ציון:
איך נראה
יגואר F-פייס מזכיר במראהו דגמים עדכניים אחרים בארסנל היצרנית, עם יחידות תאורה צרות וסבכה קדמית בולטת המקנות לו מראה מוכר, דינמי ואלגנטי. בהתאם, הוא נראה פחות כרכב פנאי מקובל ויותר כגרסת סטיישן מוגבהת ל-XF עליה הוא מתבסס, בעיקר עקב פרטי "איפור" מקובלים בקטגוריה כמו פסי הגנה וגגון שמוצנעים כאן.
במבט ראשון, תא הנוסעים מציג את השילוב המתבקש של עור ואיכות. אך בדיקה קרובה יותר תגלה פלסטיק שנראה ומרגיש זול, כמו-גם חומרי קונסולה ודיפוני דלתות פחות מעודנים מהמקובל. גם מתגי התפעול מרגישים פחות יוקרתיים מאלה של המתחרים - בעיקר אלה המותקנים בתקרה. מסך המגע מציע רזולוציה נמוכה יחסית למקובל כיום באזור החצי מיליון שקלים, וסך חלון הגג הפנוראמי אינו חוסם לחלוטין את קרני השמש. תנוחת הישיבה טובה אבל אינה גבוהה ושלטת כמצופה. המושבים מציעים תמיכה סבירה בלבד וכיוון ההגה (ידני) מסורבל ומיושן.
למרות ממדים גדולים יחסית (בסיס גלגלים של 287.5 ס"מ), מרחב המחייה לנוסעים מאחור צנוע, אם כי הם נהנים מפתחי מיזוג נפרדים ושני שקעי USB. תא המטען מציע נפח מרשים של 650 ליטר, אך הוא מאחסן גלגל חלופי זמני בלבד.
רשמית האבזור כוללת מסך מגע בגודל "8 עם מצלמת נסיעה לאחור, ריפודי עור, מושבים קדמיים מתכווננים חשמלית ומחוממים, חלון שמש פנוראמי, דלת תא מטען ומראות מופעלות בחשמל, חישוקי "18 קלים ושש כריות אוויר.
ציוד הבטיחות צנוע יחסית לקטגוריה (ולמחיר), וכולל בלימה אוטונומית במצבי חירום, התראה על סטייה מנתיב ומערכת מובילאיי. התראה על שטחים מתים כולל תנועה חוצה מאחור, בקרת שיוט אדפטיבית עם אפשרות זחילת פקקים ותאורה דינמית (מעבר אוטומטי בין אור נמוך לגבוה), הן רק אופציה בתוספת תשלום.
איך נוסע
יחידת ההנעה משלבת בין מנוע בנזין מוגדש בנפח 2.0 ליטר (250 כ"ס) המשודך לתיבת שמונה הילוכים אוטומטית (של ZF) והנעה כפולה-קבועה. הביצועים טובים יחסית (זינוק ל-100 קמ"ש ב-6.8 שניות), עם תגובה מהירה של תיבת ההילוכים בעיקר במצב ספורט. צליל המנוע בסל"ד גבוה צורמני מדי.
בנהיגה עירונית תפקדה תיבת ההילוכים באופן גס מהמקובל בתחילת נסיעה, ובמהלך שיוט נרשמו רעשי רוח גבוהים יחסית. צריכת הדלק הייתה סבירה - 8.8 ק"מ לליטר בממוצע המבחן.
צמיגים עבי בשר מאפשרים שיכוך טוב של שיבושים קלים, אך כיול מתלים נוקשה יחסית גורם לכך שה-F פייס מתקשה בספיגת שיבושים גדולים יותר. התנהגות הכביש נשכרת מכך והיכולת הדינמית של ה-F פייס היא מהגבוהות בקטגוריה. ההגה חד ומדויק עם היענות מרשימה של החרטום לשינויי כיוון חדים. מערכת ההנעה הכפולה שמעבירה את הכוח לגלגלים האחוריים כברירת מחדל דרך מצמד רב-דסקיות, דואגת לשלב את הגלגלים הקדמיים בעת הצורך ובאופן נעים ובטוח.
לנד רובר הייתה שותפה בפיתוח, ואולי לכן מציע ה-F יכולת שטח טובה מהמקובל, עם מרווח גחון ראוי (21.3 ס"מ) ומערכת הנעה ובקרת משיכה יעילות בתנאים דלי אחיזה. יש אפילו בקרת זחילה ובקרת ירידה במורד אפקטיביות.
איך בסוף
רכב הפנאי הראשון של יגואר משלב היטב בין עיצוב ייחודי ויכולת דינמית גבוהה עם יכולת שטח מרשימה. על פניו, מתכון בטוח להצלחה בעידן בו הציבור מחליף ברצון סדאן יוקרתיות בדגמים מוגבהים של היצרניות השונות. אך בישראל נמכר ה-F-פייס עם תג מחיר גבוה משמעותית ממתחריו הישירים והמבוססים, תוך שהוא מציע תא נוסעים פשוט יחסית ואבזור בטיחות צנוע מהמקובל בספרות מחיר שכאלה. משימתו לחדור לחבורת הצמרת צפויה על כן להיות קשה.
