שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אש, דיוות וגיטרות: המדריך לפסטיבל הג'אז באילת
    מייסד Earth, Wind and Fire אל מקיי ילהיט את האווירה, אלי דג'יברי, דיקלה, מירי מסיקה ומארינה מקסימיליאן ישחקו אותה דיוות בנשמה, קובי אוז יגשים חלומות מוזיקליים מפעם - וזה ממש לא הכל. קבלו את ההמלצות שלנו לפסטיבל הג'אז באילת מודל 2017, שייצא לדרך ב-27 באוגוסט

    אחרי פסטיבל חריג יחסית בשנה שעברה, שהיה כולו על טהרת הג'אז הישראלי, חוזר השנה פסטיבל הג'אז באילת לתערובת הרגילה של כוכבים מחו"ל וקצת ישראלים שיעלו לבמה הדרומית בין ה-27 ל-30 באוגוסט. מתוך האורחים השנה, חלקם כוכבים עולים בג'אז הכי עדכני וחלקם מוותיקי הז'אנר - אלו הבחירות שלנו.

     

    גם דיקלה תגיע לפסטיבל הג'אז 2017 (צילום: גבריאל בהרליה)
    גם דיקלה תגיע לפסטיבל הג'אז 2017(צילום: גבריאל בהרליה)
    .

    אל מקיי ו-Earth, Wind and Fire

    הגעתו של אל מקיי לדוגמה, אייקון מסוגו בן 69, היא מעין תעודת כבוד. מקיי היה הגיטריסט המוביל של להקת הFאנק האמריקנית Earth, Wind & Fire וקודם לכן נגן בולט בהרכבים של אייק וטינה טרנר, סמי דיוויס ואחרים. האילתור היצירתי שלו הוא פנומנלי, ולפרסום שלו תרם גם הקוריוז של היותו נגן יד שמאל (כלומר, הגיטרה שלו פונה ימינה והוא פורט על מיתריה ביד שמאל).

     

    EWF קמו ב-1970 ופעלו עד לאמצע שנות ה-80. במהלך השנים הם הטמיעו סגנונות - אר אנד בי, ג'אז, סול, Fאנק, וגם רוק ופופ - ועברו מכלים קלאסיים לאלקטרוניים. בהיסטוריה של הג'אז והפופ השחור בפרט יש להם מעמד מרכזי: זו אחת הלהקות המצליחות בעולם, היו להם שפע להיטים והם ללא ספק גורם ראשון במעלה בהפיכת המוזיקה השחורה למיין סטרים. אישית, אני מודה, אני לא ממש משתגע על הסגנון שלהם, אבל אין להכחיש שהם מרקידים וכיפיים.

     

    אל מקיי עם Earth, Wind & Fire אקספיריינס

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כעשור לאחר שחדלו לפעול החליט אל מקיי להקים להקה חדשה שתנגן מיצירות הלהקה המקורית ומוזיקה חדשה באותה רוח, במופע המכונה The Earth, Wind & Fire Experience. בלהקה של אל מקיי יש 13 נגנים וזמרים, מקצתם יוצאי להקת EWF המקורית (ובהם גם פרד וייט, האח הצעיר של מוריס ווראדין וויט, ממייסדי EWF), ואין ספק שהם שרים ברוח ובסגנון EWF. המופע המקפיץ שלהם, עם נוכחות חזקה של מחלקת כלי נשיפה דינמית, סוגר את יומו הראשון של הפסטיבל וברור שמדובר בלהיט.

     

    כריסטיאן סקוט

    אחד המופעים המעניינים ביותר בפסטיבל השנה הוא דווקא זה הפותח אותו: הופעת החצוצרן כריסטיאן סקוט, או בשמו המקורי, אטונדיי אדג'ואה. סקוט הוא נצר למשפחת מוזיקאים ממוצא אינדיאני ואפרו-אמריקני מניו אורלינס. סקוט נחשב לחדשן בכל מובן. הוא מכנה את הסגנון שלו סטרץ' מיוזיק (Stretch Music) - אולי כי הוא מותח את כל גבולות הג'אז בכל היבט: סגנונית (עירוב נרחב של מסורות ג'אז מסורתיות עם רוק והיפ הופ), הרמונית, קצבית (מג'אז נוגה ועד קצבי וסוער) ואפילו את גבולות טווח האוקטבות שהוא מנגן. "סטרץ' מיוזיק" הוא גם שם אחד מאלבומיו היותר מוצלחים של סקוט.

     

    כריסטיאן סקוט וחבורת נגנים בהופעה בבוסטון, 2015

     

    החדשנות של כריסטיאן סקוט מתבטאת גם בטכניקת הנגינה. חצוצרנים נוטים להדגיש את הוויברציה ואת חדות הצליל, וזאת על-ידי פתיחה וסגירה של פיית החצוצרה באמצעות כיווץ והרפיה של השפתיים והלשון. סקוט לעומת זאת עובד פחות עם הלשון ומתמקד בהפקת הצליל באמצעות דחיסת אוויר לפייה בנפחים שונים. בשל העניין שלו בצליל ייחודי הוא גם בונה חצוצרות מיוחדות לשם הפקת צלילים משלו, כולל חצוצרה דמוית קרנון (פלוגלהורן), שבה החלק הצינורי הרחב נמצא בתחתית הכלי.

     

    בצד הנוכחות המוזיקלית פורצת הדרך שלו, והיקפה הגדול בודאי יחסית לגילו, הוא גם פעיל חברתית, וסוגיות כמו יחס המשטרה לשחורים או יחס החברה להומואים - נוכחים בחומרים שלו. האנסמבל שמלווה את כריסטיאן סקוט כולל סקסופון, פסנתר, חליל (חלילנית מעולה במיוחד, אלנה פינדרהגס), בס ותופים.

     

    קובי אוז

    קובי אוז יגיע לאילת עם המופע "חלום עקבותיך", פרויקט מרתק של קאברים לקלאסיקות ארץ-ישראליות, שרובן בוצעו בעבר בידי אריק איינשטיין ("היא תבוא", "ערב מול גלעד"). הנוסח של אוז מקורי לגמרי - תחושה מזרח-תיכונית-יוונית, סלסול צפון-אפריקני, דרבוקה, באנדיר ועוּד בצד ויולה וגיטרות חשמליות. המופע הזה, אף שאינו חדש וכבר צבר קילומטראז' מסוים, מענג במיוחד.

     

    "היא תבוא". מתוך המופע של קובי אוז

     

    אלי דג'יברי, דיקלה, מירי מסיקה ומארינה מקסימיליאן

    אלי דג'יברי והביג בנד החדש שלו מעלה, בהפקה מיוחדת לפסטיבל, ערב מחווה לדיוות הגדולות של הג'אז העולמי, כמו אלה פיצ'ג'ראלד, בילי הולידי, ארת'ה פרנקלין ושרה ווהן. לצורך העניין הוא מעמיד בחזית הבנד שלו שלוש זמרות ישראליות - דיקלה, מירי מסיקה ומארינה מקסימיליאן - שלוש דיוות מקומיות שתעלנה, כל אחת בסיגנונה הייחודי, את הקלאסיקות הגדולות של זמרות הג'אז ההיסטוריות. זה הולך להיות ערב נוצץ וזוהר במיוחד, שישפוך על ההאנגר הפרולטרי של נמל אילת אבק של כוכבים.

     

    למי קראת דיווה? דיקלה, מארינה מקסימיליאן ומירי מסיקה (צילום: אביב אברמוב ועדי אורני)
    למי קראת דיווה? דיקלה, מארינה מקסימיליאן ומירי מסיקה(צילום: אביב אברמוב ועדי אורני)

    בריאן בלייד

    בריאן בלייד (48) הוא אחד המתופפים הבולטים ביותר בזירת הג'אז זה עשרות שנים. ברזומה שלו הופעות בהרכבים של כל כוכבי העל בני דורו, מבוב דילן ועד צ'יק קוריאה, מג'וני מיטשל ועד מריאן פיית'פול, מקני גארט ועד דנילו פרז. בשנים האחרונות הוא מוביל הרכב משלו, עם פסנתר, בס וסקסופונים, המכונה Brian Blade and The Fellowship Band. הם מנגנים תערובת מגוונת של ג'אז קלאסי וג'אז פיוז'ן ובלוז ורוק ואפילו רוק אלטרנטיבי. לחובבי התוף - מופע מומלץ מאוד.

     

    בריאן בלייד ולהקתו במופע בסנט אמיליון, צרפת

     

    יאמנדו קוסטה פסקואלה גראסו

    לחובבי ברזיל ולטינו מביא הפסטיבל השנה תשורה של ממש: יאמנדו קוסטה. קוסטה הוא סוג של עילוי גיטרה, עם טכניקה אקרובטית והרבה רגש. הוא מנגן ג'אז ברזילאי (שוֹרוּ) וסמבה וסווינג בסגנון דרום-ברזיל. יהיו לו באילת שני קונצרטים: קונצרט סולו ומופע משותף עם אמנים ישראלים שפועלים בסגנון הלטינו-אמריקני כמו הפסנתרן רועי בן סירה והחלילנית הדר נויברג.

     



     
    עוד גאון גיטרה, אף שבסגנון שונה לגמרי, יגיע לאילת: האיטלקי הצעיר פסקואלה גראסו (29). לגראסו סגנון ייחודי לגמרי שמערב טכניקת נגינת גיטרה קלאסית עם ג'אז בנוסח בִּיבּוֹפ. ניכרת אצלו ההשפעה של גיטריסט העל מהמאה שעברה צ'אק וויין. כמותו הוא פועל על טווח אקורדים נרחב – כולל אקורדים מרובעים ואקורדים מפורקים לתווים בדידים (ארפג'יו). וכל זאת על-בסיס טכניקת נגינה עילאית באמת. הוא נשמע קצת כמו פסנתרן ביבופ אלא שהוא עושה זאת על הגיטרה.
     

    פסקואלה גראסו מנגן במועדון הג'אז Mezzrow בניו יורק

     

    הודנא אורקסטרא

    הודנא אורקסטרא הוא קולקטיב דרום-תל אביבי של נגנים שפועלים בזירת האתנו ג'אז, עם דגש מובהק על אלמנטים ממזרח אפריקה. מה שהם מנגנים הוא עירוב מרתק של ג'אז מסורתי עם סגנונות מהמרחב הקרוב, אפרו-ביט ומקצבים מאתיופיה, אריתראה וניגריה, ואפרו-פאנק עם צליל מזרח תיכוני. באילת הם יופיע איתם זמר ומלחין אתיופי, דמיסו בלטה, במקורו זמר מועדונים מאדיס אבבה. זה הולך להיות ערב עם גרוב חם וקצב מקפיץ. מומלץ.

     

    ובקטנה:

    שישיית חגיגה הישראלית - מעדן של ג'אז מגוון, מסווינג ועד פאנק, מבלקני ועד לטיני. מומלץ בחום.

    קאתרין ראסל, זמרת ג'אז ניו יורקית ותיקה מגישה ערב שכולו סווינג וקלאסיקות.

    הפסנתרן המעולה מאוד צ'אנו דומינגז שמערב ג'אז ופלמנקו.

    השישייה של הסקסופוניסט הישראלי הוותיק ארז ברנוי, תערובת קולחת ומיומנת של ג'אז ופאנק וסווינג עם מוזיקה בניחוח ישראלי.

    השלישייה של הפסנתרן ג'וני א'וניל, סווינג וסול בהופעה ספונטנית, זורמת ובלתי-פורמלית.

    דורי בן זאב במופע "עברנו את פרעה", שיריו המוכרים של מאיר אריאל, בנוסח ג'אזי עם סווינג ובלוז. מבצעיםף דורי עצמו, זמרת האינדי תמר אייזמן והרכב נגני ג'אז.

    איש הג'אז הותיק עופר פורטוגלי מגיע לאילת עם הפרויקט של שירים ישראלים בוורסיה גוספלית. במופע שרים דורון טלמון (ג'יין בורדו), לאה שבת, אלון עדר וסגיב כהן.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אש, דיוות וגיטרות: המדריך לפסטיבל הג'אז באילת"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביב אברמוב ועדי אורני
    משחקות אותה דיוות בפסטיבל. מרינה ודיקלה עושות דיוו
    צילום: אביב אברמוב ועדי אורני
    7 לילות
    מומלצים