שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ילדיי לא יישנו לעולם מחוץ לבית"
    הם לא מסכימים שילדיהם יישנו אצל חברים כיוון שהם חוששים שמשהו עלול לקרות. הורים מספרים מה הסיבה להחלטה הנחרצת ולמה הם לא מתכוונים לשנות את דעתם בקרוב

      

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אחד המשפטים הכי נפוצים בימים חמים אלו, בעיצומו של החופש הגדול, הוא המשפט "אני יכול היום לישון אצל חבר?" או בגרסה הפחות מנומסת שלו - "אני ישן היום אצל חבר/ה!". חלק מההורים בוחנים כל בקשה לגופה ומחליטים אם להיענות לילד, אבל חלק מההורים פשוט עונים לילד בסירוב מוחלט. הם מצהירים כי הילד שלהם לעולם לא יישן אצל אף אחד. הילד שלהם ישן אך ורק בבית, והם מעידים על עצמם שהם פשוט מפחדים שהילד שלהם יישן אצל זרים מכל מיני סיבות.

     

     ( )

    שירלי מויאל, אימא לשלושה ילדים (12, 9.5 ו-3), מודה כי ילדיה מעולם לא ישנו מחוץ לבית: "אני חוששת שילדיי ישנו אצל זרים כי אני לא מכירה את כל המשפחות של החברים שלהם", אומרת מויאל. "לאור הסיפורים שיש על הטרדות מיניות בשנים האחרונות, כבר אין לי אמון בזרים. אני מעדיפה שילדיי יהיו בפעילות עד שעה מסוימת, שאותה אני קובעת, ולאחר מכן יישנו בבית".

     

    מה את מסבירה לילד שמבקש שוב ושוב לישון אצל חבר?

    "אין ספק כי זה אתגר לומר לבן המתבגר שלי, בכל פעם מחדש, שאני לא מסכימה שהוא יישן אצל אחרים, להסביר לו מדוע ולענות על השאלות מדוע לאחרים כן מרשים. הנושא הזה יוצר בינינו ויכוחים, שבהם אני מסבירה לו את הפחדים שלי. אני מסבירה לו שביתו הוא המקום הכי בטוח עבורו ושלא תמיד אפשר לסמוך על אחרים. הרבה פעמים אני פשוט מאפשרת, במיוחד בחופש הגדול, פעילויות חברתיות עם הרבה חברים אצלנו בבית".

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    את ישנת אצל חברות בילדותך?

    "גם אני כילדה לא ישנתי אצל חברות. תמיד אישרו לי להיות אצל חברה, לחזור מאוחר ולישון במיטתי. אני רואה היום מגמה שלפיה הורים מרשים לילדים קטנים, כבר מגיל ארבע, לישון אצל אחרים, ואחרי זה מקטרים 'איזה דור זה, איך הם מתבגרים מהר'. קחו בחשבון שהכול קורה כי אנחנו, ההורים, מאפשרים זאת. בכלל, אני חושבת שכדאי שהורים יזכרו שהילדים יגדלו ויהיה להם עוד הרבה זמן שבו הם יוכלו לישון מחוץ לבית. לכן כדאי לדעתי לנצל את הזמן הזה שבו הם עדיין ילדים ושזה בשליטתנו".

     

     ( )

    גם שרית אלבז, אימא לשלושה ילדים (6, 4 ו-4 חודשים), מצהירה כי אינה מאפשרת לילדיה לישון מחוץ לבית: "אני מפחדת שהם ירגישו לא טוב או לא נעים או תחושות כמו רעב, צמא, געגוע או אפילו שעמום - ולא יוכלו לשתף בכך את מי שהם נמצאים אצלו. בנוסף מפחידה אותי המחשבה שיקומו באמצע הלילה ויחפשו אותי. אני מסכימה שהם יישנו רק אצל סבא וסבתא".

     

    ההחלטה הזאת נובעת ממקרה ספציפי שהפחיד אותך?

    "לי אישית לא הייתה חוויה מפחידה, אבל שמעתי על לא מעט מקרים מפחידים של פגיעה בילדים. בכלל, אני חושבת שהיום אין אמון באף אחד ואין לדעת מה עבר או עובר על אדם ומה קורה בתוך הבית שלו.

     

    "כמו כן, מפחידה אותי מאוד המחשבה שמישהו יעז לגעת בהם באזורים אינטימיים והם בכלל לא ידעו שזה אסור או שמישהו שהם מכירים ינסה לפגוע בהם בדרך כלשהי. מבחינתי הדרך היחידה שלי להגן על ילדיי היא שהם יהיו קרובים אליי. הבאתי אותם לעולם כדי שהם יהיו איתי. אני לא יכולה לחשוב על מצב שהם לא בבית או שאני לא מכסה אותם בלילה או מחבקת אותם בבוקר. חשוב לי לומר להורים שאף פעם לא יעצמו עיניים, ולא משנה עם מי הם נמצאים. הילדים חשובים יותר מהכול".

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    מתי הייתה הפעם הראשונה שבה את ישנת מחוץ לבית?

    "בגיל 18. עד אז גם אני לא ישנתי אצל אף אחד".

     

    מה את מסבירה לילד שמבקש לישון אצל חברים?

    "אני מסבירה לילדיי שאני לא ישנה טוב בלילה אם הם לא ישנים בבית, ושאם הם רוצים - אשמח להביא לפה חברים, שיישנו אצלנו".

     

     ( )

    ילדיה של לנה דוידזון עדיין קטנים (שנתיים וחצי ושנה), אבל היא יודעת שלא תרשה להם לישון מחוץ לבית. "מפחיד אותי מאוד לחשוב מה יקרה אם פתאום הם לא ירגישו טוב או אם ירצו לאכול או לשתות בלילה או פתאום יחלמו על משהו רע, ובעלי ואני לא נהיה שם כדי לחבק אותם, לתת להם נשיקה ולהרגיע אותם".

     

    יכול להיות שהתחושה הזאת נובעת מכך שהם עדיין צעירים מאוד?

    "לא, ואני לא חושבת שאשנה את דעתי גם כשיגדלו. אני באמת ובתמים מאמינה שאין כמו בבית, ובבית הכי כיף, טוב, חמים ונעים. גם אני כילדה לא ישנתי מחוץ לבית. אולי ישנתי פעם אחת אצל חברה, אבל זה לא היה חלק מהשגרה.

     

    "אני זוכרת שלפני כמה שנים שמעתי מקרה של הורה שבלילה תמיד היה נכנס לכסות את הילדים שלו בשמיכה לפני השינה כדי שלא יהיה להם קר. באותו לילה ישנה אצל אחד הילדים חברה, והאבא כיסה גם את החברה. היא התעוררה בבהלה ולאחר מכן טענה שהוא הטריד אותה מינית. אני לא יודעת מה נסגר עם הנושא, אבל המקרה הגיע גם לבית משפט וזה משהו שזכור לי".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

     ( )

    "שינה מחוץ לבית היא מנהג נפוץ לאורך כל השנה, בייחוד בחברה הישראלית, שבה לרוב יש יחסי חברות קרובים בין הילדים ובין המשפחות", אומרת ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית מומחית. "יש הורים שמקובל עליהם שהילד יישן מחוץ לבית ורואים זאת כתהליך התפתחות טבעי של הילד ושל החברויות שלו, ויש הורים שלא מרשים לילדים לישון מחוץ לבית, מסיבות שונות".

     

    איך מתמודדים?

    "כאשר ההורה חרד, הדבר משפיע על כל בני המשפחה. אפשר שהמשפחה או ההורים שחוששים לאפשר לילדם לישון אצל אחרים יכירו את הילד ואת משפחתו ויזמינו קודם כול את החבר אליהם. אפשר גם שההורה יבקר בבית של הילד המארח ויתוודע למקום עצמו. ההיכרות עשויה להרגיע את ההורה והוא ירגיש בטוח יותר לאפשר לילד להתרחק ממנו ולישון במקום בטוח.

     

    "חשוב מאוד לגדל ילדים בתחושה של ביטחון. לכן, גם אם ההורה חושש וחרד, חשוב לומר לילד שהוא סומך עליו, שהפרידה היא רק ליום או לכמה ימים ושזו בטח תהיה חוויה נעימה. כדאי לזכור כי נעים לראות את הילד גדל ומתבגר, מרחיב את המעגלים החברתיים, מתנסה באתגרים, שגם אם לעיתים הם קשים, ניתן ללמוד מהם ולצמוח".

     

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""ילדיי לא יישנו לעולם מחוץ לבית""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים