מחקר מגלה: מה הורים רוצים עבור הילדים שלהם?

כל הורה לעתיד - אימא או אבא - מתחיל את תהליך ההורות שלו בידיעה שמתקיים היריון ובסופו ייוולדו ילד או ילדה. אבל מה באמת אימא רוצה בשביל בתה הבכורה או בשביל בנה הבכור? מה רוצה האב?

וויטנברג וחוקרים נוספים (2017) בדקו את הסוגיה הזו. לדבריהם, כשאימהות ואבות מתבקשים לומר מה הם מקווים ומצפים עבור ילדם העתידי, הם חייבים לחשוב על תקוות לטווח הארוך ועל מטרות שיש להם עבור הילד. 

לכל הורה שמצפה לילד יש משאלות עבור בנו או בתו העתידיים. משאלות עשויות להשפיע על אינטראקציות בין ההורה לילד וגם על מה שייצא מהילד, אך עד היום היה ידוע מעט מאוד על משאלות אלו.

ציפיות משפחתיות. מה מחכה לכם בעתיד(צילום: shutterstock)

אימא - מאחלת אושר, אבא - מקווה להישגים

מחקר משותף של אוניברסיטאות מיזורי, מילווקי, וירג'יניה וטקסס אוסטין שבארצות הברית – בחן את סוגי המשאלות של הורים לעתיד עבור בנם הבכור או עבור בתם הבכורה ובדק אם משאלות אלו משתנות לפי המגדר של ההורה או של הילד. 126 זוגות בני 50-18 (גיל ממוצע 30) נדגמו במסגרת מחקר אורך שהחל ב-1992 והמשיך במעקב אחר המשפחות עד שהילד או הילדה הבכורים הגיעו לגיל 8.

החוקרים גילו כי תסריטי ההורים לגבי עתיד ילדם הבכור התייחסו לשמונה קטגוריות מרכזיות: רווחה (כלומר אושר, הסתגלות ובריאות); יחסים בין-אישיים (כלומר יחסים חיוביים וקרובים עם משפחה וחברים); תכונות או ערכים ספציפיים; מטרות ספציפיות (בתחומי הלימודים, הקריירה, ממון); הישגים אישיים ואחריות אישית (כלומר הצלחה ועצמאות); הגשמה אישית; הגנה ותלות בהורה (דאגה להורה, הכרה בהשקעתו בילד).

נמצא כי בממוצע אימהות דיווחו על יותר ציפיות הנוגעות לאושר ולתחושת הגשמה אישית עבור ילדיהן - בהשוואה לאבות, שהתייחסו יותר למאפיינים אישיותיים, מטרות והישגים. כלומר אימהות נוטות להעריך רווחה והגשמה אישית ואבות נוטים להעריך הישגים אישיים ואחריות.

עם זאת, לא נמצא הבדל בין הציפיות של האימהות והאבות ביחס לילדם העתידי על בסיס מין - כלומר אם זה בן או בת. נראה כי ההבדל בשאיפות ההורים הושפע מהסטריאוטיפים המגדריים שהתחנכו לפיהם, אך הנתון המעניין והמעודד בהקשר זה הוא כי הממצאים מראים שאבות ואימהות גם יחד נמנעים מלכפות את הסטריאוטיפים הללו על ילדיהם העתידיים.

ומה משותף להורים וילדים מצליחים?

אז מה כדאי שנזכור?

השאיפות שלנו מעוצבות באופן בלתי נמנע לפי החינוך שקיבלנו – כגברים או כנשים. אין בזה אמירה שיפוטית, אבל מוטב שנהיה מודעים לכך כדי לזהות כשלים שהפריעו בהתפתחות האישית שלנו.

הכוונה היא בעיקר לשאיפות חוצות מגדר - טוב יהיה אם גם אבות ישימו דגש על רווחה אישית של ילדיהם, ואם גם אימהות יעודדו את ילדיהן ובייחוד את בנותיהן להישגים. אלה יהפכו אותן בבוא היום לעצמאיות ומאושרות יותר.

השאיפות שלנו לגבי תכונות, מטרות ותוכניות בחיים - הן שלנו ולפיכך לא יתאימו בהכרח לאופיו של הילד או לאופייה של הילדה שייוולדו. עבודת מודעות מתמשכת תסייע לנו להישאר קשובים לבחירותיהם של ילדינו וכך נאפשר להם לשגשג בתחומים שבהם טוב להם - ולאו דווקא לנו.

הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית (.M.S.W), מטפלת בילדים ובני נוער