מלך אירופה / בלוג ה-NBA

גם בלי שקווין דוראנט ערק לקבוצת כוכבים ויצר מפלצת כדורסל בשר ודם או לברון ג'יימס קיבל עוד "החלטה", החלק הראשון של הקיץ ב-NBA הצליח לעמוד בציפיות. גורדון הייוורד, פול ג'ורג' וכריס פול מצאו יעדים חדשים וטרפו את הקלפים בליגה מטורפת גם ככה, לפחות בזמן שהיא בפגרה (כי בפלייאוף היא קצת משעממת, מסתבר). כדי להרים עוד קצת את רף הריגוש קיירי ארווינג החליט לפרק לפי הדיווחים את החבילה עם לברון, והכניס מנה גדושה של פלפל לסלט שנוצר.

אבל היו גם כמה החתמות שחמקו מתחת לרדאר של הכותרות הראשיות: אלה של כוכבי היורוליג, שהתאפקו לא לעלות על המטוסים לסין ושמו את הכסף במקום השני במערכת השיקולים כדי להגשים את חלום ה-NBA שלהם. למרות שהיו לא מעט כאלה, כולל מילוש תאודוסיץ' שעבר לקליפרס או אקס בני השרון אקפה אודו שחתם ביוטה, השידוך המסקרן ביותר על הנייר הוא בין סקרמנטו לבוגדן בוגדנוביץ'.

בוגדנוביץ'. ראוי להגיע ל-NBA(צילום: EPA)

יותר מחודשיים לפני שהוביל את פנרבחצ'ה לזכייה היסטורית ביורוליג עם פיינל פור חלומי, האלוף הטרי כבר שמע את הקולות שהגיעו מארצות הברית. או יותר נכון, את הקולות של הג'נרל מנג'ר המיועד שלו ולאדה דיבאץ. "הדבר הטוב במצב שלנו כרגע הוא שיש לנו כמה נכסים נחמדים מאוד", אמר באופטימיות, והתייחס אל בוגדנוביץ' כאחד מהם. "יש לנו הרבה איכויות וקלעים צעירים, ונהיה יותר חזקים כשבוגדנוביץ' יגיע בקיץ".

הגארד הסרבי הדף בנימוס את הרמיזות/ציפיות של דיבאץ לגבי העונה הבאה מתוך רצון להתרכז במשימות שהונחו לפתחו עם פנר, אבל עמוק בפנים ידע כנראה שהגיע זמנו לעזוב את הקן האירופי המחבק. ברגע שהמטרות הושגו, ובצורה הכי מתוקה שאפשר עם אליפות בטורקיה וגביע יורוליג, גם הרומן עם ז'ליקו אוברדוביץ' נגמר. אחרי שכבש את הפסגה שלא הצליח לכבוש ב-2016, בוגדנוביץ' הרגיש בנוח יותר לפרוש כנפיים ולעוף. בגיל 24 הוא מגיע ל-NBA מהדלת הראשית לקבוצה שצמאה לכישורים שלו.

שופע בביטחון עצמי(צילום: ראובן שוורץ)

מתקרית החניקה ועד לטופ של אירופה

במהלך העונה החולפת קלע בוגדנוביץ' במסגרת היורוליג ב-50 אחוזים מהשדה, 43 אחוזים לשלוש ו-85.5 אחוזים מהקו. לאור העובדה שהיה חלק מקבוצה מנצחת שניצלה באופן מושלם את הרפרטואר שלו, המספרים הללו הספיקו לו כדי להיכלל בחמישייה הראשונה של המפעל (למרות פציעה בקרסול שהטרידה אותו וגרמה לו לפספס משחקים), ולזכות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר בטורקיה. בתקופה שהעביר באירופה הפך לשחקן השני בהיסטוריה של היורוליג שזוכה פעמיים בתואר הכוכב העולה של המפעל.

בניגוד לסופרסטארים שפורחים בקבוצות ונובלים במדים הלאומיים, בוגדנוביץ' מספק קבלות באופן עקבי גם בנבחרת סרביה, ובשלב התחלתי מאוד בקריירה סחב אותה על גבו למדליית כסף אולימפית בריו. גם במדליית הכסף באליפות העולם היה לו חלק משמעותי, וביורובאסקט הקרוב תהיה לו עוד הזדמנות לספק מפגן מנהיגותי. בטורניר הנוכחי, אגב, הוא עשוי לפגוש את חברו לקבוצה גאורגיוס פאפאיאניס היווני, שכבר דיבר איתו בליגת הקיץ והבטיח לו "שאנחנו הולכים לנצח אתכם".

השני בהיסטוריה שזוכה פעמיים בתואר הכוכב העולה של היורוליג(צילום: EPA)

הדרך של בוגדנוביץ' ל-NBA לא נסללה השנה. כדי להבין איך הכל התחיל צריך לחזור ל-2014, אז נבחר בסיבוב הראשון של הדראפט על ידי פיניקס במקום ה-27. עונה נהדרת בפרטיזן בלגרד (14.8 נקודות, 3.7 אסיסטים ו-3.7 ריבאונדים ביורוליג) פיתתה את הסאנס לקחת אותו, אבל בסופו של דבר הוא נשאר באירופה לעוד שלוש עונות. בקיץ שעבר פיניקס החליטה להשתמש בו כדי להתחזק בבחירה השמינית מרקיז כריס, והזכויות על הנכס הועברו לסקרמנטו בטרייד שכלל גם את הבחירה ה-13 גאורגיוס פאפאיאניס והבחירה ה-28 סקאל לביסייר.

אבל עוד לפני המעבר לפנרבחצ'ה וההתעניינות המחמיאה מעבר לים, בוגדנוביץ' גם אכל לא מעט חצץ. עם המאמן-רס"ר המאיים של פרטיזן דושקו וויושביץ' ניהל מערכת יחסים מוזרה של אהבה-שנאה: מצד אחד קיבל ממנו את כל הבמה להראות מה הוא שווה (31.4 דקות ב-23 משחקי יורוליג הן ההוכחה הקלאסית לכך), מצד שני הושפל על ידו בפומבי.

במהלך הניצחון על ז'לזניק בלגרד, שהגיע בעזרת קאמבק שמחק פיגור 19 נקודות, בוגדנוביץ' נפל קורבן לאמוציות הבלתי נשלטות של וויושביץ' בשידור חי. אחרי שמחה על שריקה בפני השופט וחטף ממנו עבירה טכנית (וחמישית סך הכל), הוא ראה את המאמן שלו מתקרב אליו במהירות וחונק אותו בדרך לספסל ברגע של אובדן שליטה טוטאלי.

בשביל שחקן צעיר כמו בוגדנוביץ' זה היה כמעט יותר מדי. לימים יספר שחשב ברצינות לקום ולעזוב: "ברגע הראשון רציתי ללכת הביתה ולסיים את הסיפור עם פרטיזן. לא משנה כמה אני אוהב את המועדון. הקהל החזיר אותי... לכל האירוע הזה אין שום קשר אליי, זה לא היה באשמתי. הוא התנצל בחדר ההלבשה אחרי המשחק".

לא רק קלעי מצטיין

אבל בסטטוס הנוכחי שלו, כשחקן קלאץ' שהיה שם בשביל פנר בכל הצמתים הכי חשובים שלה העונה, זה כבר לא ממש מפתיע שהחוזה הנוצץ עליו חתם הקיץ מדבר בעד עצמו: 27 מיליון דולר לשלוש שנים, הגבוה אי פעם עבור רוקי ב-NBA. הוא ירוויח העונה כשני מיליון דולר וחצי יותר מהבחירה הראשונה בדראפט מרקל פולץ, ויהיה המשתכר השלישי בסגל הקינגס - שני רק לבכיר המרוויחים ג'ורג' היל ולשועל הוותיק זאק רנדולף (שבינתיים הספיק להסתבך בפרשה מפוקפקת). זה אומר הכל על המעמד הייחודי איתו הוא מגיע לסקרמנטו, ובמידה מסוימת גם על הציפיות ממנו לטרוף את הפרקט מהרגע שיעלה עליו.

קשה להתחייב לגבי העובדה שיציג יכולת דומה: הרוטציה של הקינגס בעמדות הגארד כוללת בין השאר כישרון לא פחות מלהיב כמו באדי הילד, את הבחירה החמישית בדראפט דיארון פוקס ושחקנים מנוסים ומשופשפים כמו וינס קרטר, ג'ורג' היל וגארט טמפל. בוגדנוביץ' יצטרך לעשות את ההתאמות לקו השלוש הרחוק יותר ולהגנות המשופרות, אבל הוא לא דואג.

פולץ. ירוויח פחות מבוגדנוביץ'(צילום: AFP)

דיברנו על הקליעה שקנתה לו את השם וסידרה לו חוזה חלומות, אבל בראיון הצהרתי משהו ומלא בביטחון עצמי שהעניק ל'ספורט-קלאב' הסרבי הוא סיפק פרשנות מעניינת לגבי עצמו ואלמנטים נוספים במשחק שלו. אם אתם שואלים אותו, מנעד היכולות שבו הוא מחזיק לא מסתכם בקליעה בלבד. הוא לא מתכוון לחכות בסטטיות לכדורים על קשת השלוש, אלא לקחת יוזמה. "הוא מאמין שהוא יותר סקורר מאשר קלעי, ושראיית המשחק שלו תאפשר לו גם ליצור עבור אחרים", הסבירה איילין וויסין מה"סקרמנטו בי" ששוחחה איתו לאחרונה. הידיים הגדולות והארוכות יוכלו לעזור לו להטביע גם חותם הגנתי.

"אני עדיין לא יודע בדיוק באיזו עמדה אשחק. אין לסקרמנטו מספיק שחקנים שמשחקים עם הכדור ויוצרים עבור אחרים", ניתח בראיון, "לדוגמה, באדי הילד הוא קלעי, יצרן נקודות מעולה שמספק פתרונות פשוטים ודריבל או שניים, וצריך למצוא אותו ולשחק עליו כדי שיהפוך למכונה. מצד שני דיארון פוקס הוא אחד היוצרים הנדירים ומסוג השחקנים שחודרים ומחזיקים את הכדור, אבל הוא צעיר מאוד. זה דומה לג'ורג' היל, שהוא יותר מנוסה, אבל אין עוד שחקנים שיוצרים איתם. אני רוצה לתפקד כקומבו גארד בעמדות 1 ו-2 - לשחק בציוותים עם הילד והיל או פוקס".

סטויאקוביץ'. שימש דוגמא לבוגדנוביץ'(צילום: MCT)

והיו עוד כמה התבטאויות לא שגרתיות. בין היתר אמר בפתיחות ש"הייתה לי בעיה כשהגעתי לפנר - נתתי יותר מדי כבוד לחבריי לקבוצה, במובן של 'אני צעיר יותר, זה לא הזמן שלי'. וזה לא נכון. אתה צריך לקחת מיד אחריות, להוכיח את עצמך ולהראות את כל התכונות שיש לך. למדתי את זה בפנר ואני איישם את זה".

לחיבור הטרי עם סקרמנטו יש גם קשר סרבי-רגשי. כשהיה ילד, צמד המגדלים דיבאץ ופג'ה סטויאקוביץ' היו חלק בלתי נפרד מהקינגס. בוגדנוביץ' הפך לאוהד בזכותם, וקם מוקדם בבוקר עם אביו כדי לצפות בהם בפעולה. מהשיחה שקיים עם וויסין התברר שאת אוצר המילים שלו באנגלית הוא חייב למשחק הפופולרי "World of Warcraft", וכנראה שההרפתקה החדשה שמחכה לו תהפוך את השפה למלוטשת הרבה יותר. יש גם את ה"קשר" לבוגדנוביץ' אירופי אחר – בויאן הקרואטי - שהוצג על המסכים בטעות כאשר אדם סילבר הכריז ב-2014 על הבחירה של פיניקס בבוגדן בדראפט.

כששחקן אלוף כמו בוגדנוביץ' מגיע לקבוצה מוכה כמו סקרמנטו, צריך לקוות בשבילו שהבתוליות שלו ב-NBA לא תגרום לו להידבק במנטליות הבעייתית של המערכת. הוא בכל מקרה משדר ביטחון גם במישור הזה. "אני לא מפחד מזה", הוא אומר, "אני צריך לקחת את הרוח התחרותית שיש לי לכיוון חדש - למקום של תחרות עם עצמי, להוכיח לעצמי שאני יכול להיות שחקן רציני ב-NBA. איפה אהיה בתוך חמש שנים? מקווה לחתום על חוזה מקסימום בסקרמנטו".