שתף קטע נבחר

"אני חושבת על התינוק שלי המון ובוכה". עדות מתחקיר הסחר בתינוקות

אסתר, אם חד-הורית שנכנסה להיריון לא רצוי, מעידה על דרך הייסורים שהובילה אותה למסור את תינוקה לאימוץ, על העסקן ששכנע אותה לעשות כן ואף הבטיח לשלם לה - אבל לא עמד במילתו. "אני רואה את עצמי כקורבן הכי גדול בסיפור הזה. יש לי סיוטים". האזינו לחלק השלישי בתחקיר "ידיעות אחרונות" ו-ynet

 

 

כשאסתר (שם בדוי), אם חד-הורית, נכנסה להיריון לא רצוי, הבטיח לה העסקן החרדי חיים אהרון יוספי סכום עתק עבור התינוק שברחמה. היא הסכימה, ועד היום היא מתחרטת. "אני חושבת על התינוק שלי המון ובוכה", אמרה בעדותה, שמחזקת את הקשר לכאורה של יוספי לרשת הסחר בתינוקות.  

 

אסתר, בשנות ה-30 לחייה, היא ישראלית שמתגוררת בבריטניה, לאחר שנישאה. לאחר פרסום התחקירים הקודמים בדבר סחר לכאורה בתינוקות יצרה קשר וגוללה במשך שעות ארוכות מסכת של ייסורים מעברה. שיאה במכירתו של בנה התינוק מייד עם לידתו בארצות הברית למשפחה חרדית מקומית. האיש שעומד במרכז הפרשה שלה, לטענתה, הוא חיים אהרון יוספי. הוא לא הכחיש את מעורבותו כשנשאל על כך ורק התריע: "תיזהרי ממנה!". 

 

לדבריה, "הייתי חיית המחמד שלו. הוא ניצל אותי מינית, שכלית, הכול. הייתי השפחה שלו". היא סיפרה כי נוצרה ביניהם תלות בשל מצוקתה הכלכלית, כאם חד-הורית לשלושה ילדים, עולה חדשה בודדה, שנאלצה לישון עם ילדיה על הרצפה. "מה שקרה זה שנכנסתי להיריון ממישהו ולא ידעתי מה לעשות. גם התנדבתי בעבר באגודת אפרת, ולכן לא רציתי לעשות הפלה".

 

היא החלה בתהליך שעליו העידו גם אחרות שפגשו ביוספי: ארגון טיסה לחו"ל, אירוח, לידה ומסירת התינוק. "יוספי הבטיח לי מאות אלפי שקלים, כי זו משפחה של עשירים מאוד", היא אומרת. "אבל אחרי חודש זה התבטל כי הזוג החליט להתגרש, ואחר כך הייתה משפחה אחרת שאמרו שהם שולחים 100 אלף. יוספי אמר לי שיש לו את הכסף, אבל שהוא בעל הבית והוא מחליט מה כן ומה לא. השתגעתי. בכיתי, אמרתי לו, 'תקשיב, אתה רשע מרושע, איפה הכסף?'"

היא סיפרה כי הוא אמר לה: "חשוב לוודא שהילד טהור, לבן, אשכנזי".

 

לדבריה, בדרך לארצות הברית התבקשה אסתר לעצור אצל דיינים-רבנים חרדים לצורך תחקיר קצר - נוהל שחזר על עצמו גם בסיפורים קודמים. "הייתי צריכה להעיד מי האבא, אם הוא יהודי, אם זה היה אונס או מרצון, אם הלכתי למקווה. היה חשוב להם לדעת שהילד 'טהור', כמו שאומרים. גם מאוד רצו לדעת שהאבא לבן, אשכנזי".

 

הלידה עצמה, שחזרה, הייתה קשה. בליל שבת ישבו סביבה יוספי וההורים המאמצים ושרו לה, ומייד לאחר שילדה אסרו על הצוות להביא לה את התינוק. "בכיתי", היא אומרת, "אבל הם טענו שאי אפשר, כי הוא בלע יותר מדי מים. ידעתי שזה לא נכון. למחרת, כשכולם הלכו לבית הכנסת, ביקשתי מאחות כלשהי לראות אותו והיא הסכימה. החזקתי אותו במשך חמש דקות, ואז הגיעה אחות אחרת ואמרה: 'את יודעת שאסור לך להיות פה, הבאת אותו לאימוץ'. אז חזרתי עם כיסא הגלגלים, שבורה לגמרי".

אסתר לא מכחישה שחתמה על מסמכי האימוץ, אך לטענתה הדבר נעשה מתוך מצוקה ומבלי שהבינה את המשמעות. אחרי שהכול נגמר, היא טוענת, את הכסף שהובטח לה היא לא קיבלה. "יוספי התחיל לספר לי על כל ההוצאות שירדו", היא אומרת בכעס ומספרת שקיבלה 50-40 אלף דולר אחרי שעשתה בלגן. "ידעתי שזה בגמ"ח בארצות הברית, אז פשוט נסעתי, דפקתי בדלת ואמרתי שאני רוצה את הכסף. הוא (השם שמור במערכת) אמר שכל היתר אצל יוספי. אחר כך, כשחזרתי ללונדון, במשך תקופה קצרה הוא שלח לי 1,000 דולר, ארבע או חמש פעמים, עם מכתב כדי שתהיה לו הוכחה שהוא שילם לי".

 

את פעילותו של יוספי בתחום הכירה כשסייע לה למצוא ישיבה לבנה. "היה סיפור מזעזע של ילדה בת 14 שהלכה למכולת ומישהו שהביא לה את הדברים הביתה אנס אותה. היא נכנסה להיריון ורק בחודשים המתקדמים של ההיריון קלטה. ההורים לא ידעו מה לעשות אז יוספי נכנס לתמונה. לכיתה שלה אמרו שיש לה את 'המחלה' (סרטן) והיא צריכה להיות כמה חודשים באמריקה. כל אחת (בכיתה) אמרה תהילים כי יש לה את 'המחלה', כן? וכשהיא ילדה הביאו את הילד לאימוץ".

 

כשנשאל יוספי על אודות הסיפור, הוא אישר את הפרטים. "כן, נכון", הוא אמר. במקרה אחר, טוענת אסתר, היא סייעה לו להרגיע צעירה שנכנסה להיריון לא רצוי ותינוקה נמסר, ובסופו של דבר הסיפור שלה נמשך עד לימים אלה כשהיא הופכת את העולם כדי לחדש את הקשר איתו כפי שהובטח לה, לטענתה.

 

אך כשיוספי הבין שאסתר זו שהפנתה אותנו אליו, הוא נבהל כהוגן. "מה היא עוד אמרה לך? אילו עוד טענות היו לה נגדי?" הוא חוקר את התחקירנית, שהזדהתה בשם דבורה לאה. "אני אומר לך עליה - ואם תצטטי אותי אגיד שאת שקרנית - תכבדי אותה פעם אחת, ו-39 פעמים חשדהו".

 

בינתיים, בביתה באנגליה, אסתר חושבת על בנה שנותר מאחור, וכמו נשים רבות שהיו מעורבות בסיפורים כאלה - מתחרטת. "אני חושבת עליו המון ובוכה. אחרי גיל 18 אני לא יודעת אם הוא ירצה בכלל להסתכל עליי. אני רואה את עצמי כקורבן הכי גדול בסיפור הזה. יש לי סיוטים. היום בעלי מאוד רוצה עוד ילד, כי יש לו רק אחד, אבל אני לא מסוגלת. אני בטראומה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים