שתף קטע נבחר

משחק המחשב שיוצא נגד הטרדות מיניות

אחרי שקראה עוד כתבה על אונס קבוצתי של נערה, החליטה סטודנטית ישראלית להכין משחק מחשב דמוי טטריס שמייצר פער בין הרצון החיובי לשחק ובין הדימויים המטרידים שמציפים את המסך. "אני חושבת שלהעמיד את הצופה במקום שהוא מרגיש בו לא בנוח, יגרום לו להבין ואולי אפילו להרגיש את המשמעות של הטרדות מיניות כלפי נשים"

 

 

למיטל ברק (25), סטודנטית בחוג לתקשורת צילומית ב"מכללה האקדמית הדסה" בירושלים, הגיעו מים עד נפש. אחרי שקראה עוד כתבה על אונס קבוצתי של נערה, היא החליטה להשתמש בכלים שעומדים לרשותה כדי להצטרף למאבק נגד אונס ותקיפות מיניות. התוצאה - "אישה היא לא משחק", סימולציה של משחק טטריס שבו השחקנית או השחקן בונים כרזות שבהן נשים מוצגות כחפץ, או לחילופין - כרזות נגד הטרדות מיניות.

 (צילום: מתוך הווידאו) (צילום: מתוך הווידאו)

 (צילום: מתוך הווידאו) (צילום: מתוך הווידאו)

 (צילום: מתוך הווידאו) (צילום: מתוך הווידאו)
 

איזה מסר ניסית להעביר במשחק הזה?

"בסרטונים שלי רואים איך כל פעם חלק אחר מהכרזה יורד למטה, עד שבסופו של דבר מתאספים כל החלקים השונים ומתגלה הדימוי השלם. המסר הוא שמדובר בבת אדם, ולכן הטרדה מינית שלה היא אסורה. הרעיון הוא שבזמן המשחק השחקן חווה משהו שאמור להיות כיף, אבל בגלל שהכרזה מראה משהו שאסור לעשות, נוצר פער בין המשחק לבין הדימויים שמטרידים את הצופה.

 

"אני חושבת שלהעמיד את הצופה במקום שהוא מרגיש בו לא בנוח, יגרום לו להבין ואולי אפילו להרגיש את המשמעות של הטרדות מיניות כלפי נשים. בגלל זה הצעד הבא הוא להפוך את הווידאו למשחק אמיתי כך שהצופה יהיה חלק מהמשחק, ואז הוא לא נשאר רק בגדר הצופה שיכול לקום וללכת כשלא נוח לו. בסופו של דבר, הוא אמור להבין שהוא אומנם משחק כרגע, אבל יש גוף ואדם שהם ממש לא משחק".

 

למה בחרת להעביר את המסר הזה דרך משחק מחשב?

"אני חושבת שהעבודה שלי יכולה להיות פתרון טוב לאיך להעביר מסר בצורה שונה מהרצאה. אפשר לשלב הרצאה שמדברים בה על סטטיסטיקות יחד עם כלי שמאפשר הבנה עמוקה יותר. כך אותו אדם לא רק מקשיב, אלא הופך בעצמו להיות חלק מהמשחק".

מיטל ברק. "נוצר פער בין המשחק ובין הדימויים המטרידים" (צילום: אלישע ברודסקי) (צילום: אלישע ברודסקי)
מיטל ברק. "נוצר פער בין המשחק ובין הדימויים המטרידים"(צילום: אלישע ברודסקי)
 

למי המשחק מתאים?

"אני חושבת שאוכלוסיית היעד היא בעיקר ילדים בבתי-ספר וחיילים, כי הפערים לדעתי הם בעיקר אצל ילדים. יצא לי לקרוא מספר כתבות על ילדים בני 14 שמבצעים מעשים מגונים בילדה אחת, לפעמים לאורך תקופה ארוכה. הרבה ילדות לא מדברות ולא מספרות על מה שעובר עליהן, וכתוצאה מכך הן מתמודדות עם הדברים האלה לבד. בגלל זה לפי דעתי צריך לדבר על הנושא הזה כבר מגיל צעיר יחסית. ההסברה צריכה להיות ישירה, כי כיום ילדים חשופים ליותר תכנים למבוגרים מאשר בעבר. לעיתים התכנים האלה אפילו נותנים להם לגיטימציה להטריד ולתקוף מינית. אני באמת חושבת שהם יכולים להרוס לעצמם ולאותה בחורה את העתיד".

 

פרויקט "אישה היא לא משחק" הוא ניכוס מחדש של ההחפצה שנשים חוות דרך פרסומות, סרטים ומשחקי מחשב. במקומות האלה פעמים רבות המצלמה מתמקדת באיבר אחד בגוף שלנו - רגליים, חזה או ישבן, והצילום הזה מרדד אותנו לכדי האיבר הזה במקום לראות אותנו כאדם שלם. כשמישהי היא לא אדם שלם אלא איבר, לגיטימי להתייחס אליה כאל כלי לסיפוק הצרכים. אבל במשחק הזה הפירוק נועד להגיד דווקא את ההיפך - שאנחנו לא חתיכות, אלא בנות אדם שלמות.

 

העבודה של מיטל היא חלק מהמהפכה הפמיניסטית של השנים האחרונות, שהפכה את המאבק בתקיפות מיניות למאבק הדגל שלה. בעוד נשים רבות קמות ומספרות על מקרי תקיפה מינית שהן חוו, יש גם דרכים נוספות לקחת בו חלק. חינוך רלוונטי, קמפיינים ושיחות עם חברים לעבודה הם חשובים לא פחות ליצירה של סביבה בריאה מבחינה מינית, שבה נשים הן שוות. זאת, מכיוון שנדרש שינוי התנהגותי שורשי, ושינוי כזה לא יכול להתרחש ללא חינוך. בפעילויות כאלה כל אחת יכולה לקחת חלק, עם המשאבים שעומדים לרשותה, עם הכישורים שלה ועם המטרות הספציפיות שלה

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך הווידאו
כרזה מתוך המשחק
צילום: מתוך הווידאו
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים