שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בלי רישוי וביטוח: סכנת הכלים החשמליים
    תאונת הקורקינט הקשה של הדוגמנית שלומית מלכה ממחישה את סכנת הרכיבה הלא מוסדרת על כלים חשמליים: קרוב לאלף תאונות בחמש השנים האחרונות, היעדר חובת ביטוח ואי אכיפת החובה לחבוש קסדה. בדף הפייסבוק של עיריית ת"א התריעו: "עוד שנייה מישהו מחליק". העירייה: השדרה פעילה גם בלילה ואז עוד יותר מסוכן להשקות

     

     

     

    רוכבת אופניים החליקה בשדרה הרטובה מהשקיה    (צילום: איתי בלומנטל ומוטי קמחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    תלונה לעיריית תל אביב בפייסבוק
    תלונה לעיריית תל אביב בפייסבוק
    ארבעה רוכבי אופניים ורוכב אופנוע החליקו הבוקר (יום א') בשדרות רוטשילד בתל אביב, בין כיכר הבימה לרחוב כרמייה, ונחבלו. זאת לאחר שבמקטע זה נפצעה באורח קשה הדוגמנית שלומית מלכה, כשהחליקה עם הקורקינט החשמלי שלה בשדרה.

     

    רצף תאונות כלי הרכיבה בשדרה המרכזית בתל אביב מזכיר שוב את הסכנה ברכיבה לא מוסדרת בישראל על כלים חשמליים: היעדר תשתיות בצמתים העירוניים, מחסור בשבילי אופניים מוסדרים ואי הסדרה של ביטוח ורישוי. כל אלה משאירים את בטיחותם של הרוכבים כמעט תלוית גורל.

     

    התקנות מחייבות רוכבי קורקינטים חשמליים בחבישת קסדה. לעומת זאת, התקנות שחלות על רוכבי האופניים כלל לא תוקנו עם כניסתם לשוק של האופניים החשמליים. התקנות מחייבות חבישת קסדה לרוכבי אופניים עד גיל 18 בתוך העיר ומעל גיל 18 מחייבות את החבישה רק בנסיעה מחוץ לעיר, שם מתרחש חלק קטן יותר מהתאונות. עם זאת, תקנות אלה בעניין הקסדה לא נאכפות בדרך כלל.

     

    לפי נתוני הרשות הלאומית בדרכים, מתחילת השנה ועד יוני אירעו שש תאונות דרכים שבהן היו מעורבים רוכבי קורקינט חשמלי. בחמש השנים האחרונות נרשמו 77 תאונות כאלה, שתיים מהן גבו חיי אדם. רובן המוחלט של התאונות (74) אירעו בכבישים עירוניים. בקרב רוכבי האופניים החשמליים הנפוצים יותר בישראל נרשמו גם תאונות רבות יותר. בחמש השנים האחרונות התרחשו 840 תאונות במעורבותם. 14 מתוך התאונות היו קטלניות וגבו חיי אדם. מתחילת השנה הנוכחית ועד סוף חודש יוני התרחשו 124 תאונות, אחת קטלנית ו-27 קשות, היתר קלות. גם במקרה הזה התרחשו כמעט מחצית מהתאונות בחמש השנים האחרונות בצמתים העירוניים (398). עוד עולה מהנתונים כי מתחילת השנה נהרגו שמונה בני אדם בתאונות של אופניים חשמליים ואופניים רגילים.

     (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    רוכבת החליקה עם אופניה בשדרה הבוקר (צילום: מוטי קמחי)
    רוכבת החליקה עם אופניה בשדרה הבוקר(צילום: מוטי קמחי)

    מנתוני מכון גרטנר עולה ש-2,049 רוכבי אופניים אושפזו בין השנים 2015-2010 בעקבות תאונות דרכים, מהם 13 מתו בבית החולים - כולם לא חבשו קסדה. רק אחד מהם מת שלא עקב פגיעת ראש. מבין כלל המאושפזים רק 368 חבשו קסדות. מבין כלל חובשי הקסדות, ל-21 אחוז הייתה פגיעת ראש. מבין אלה שלא חבשו קסדה - ל-40 אחוז הייתה פגיעת ראש. חשיבותן של הקסדות היא קריטית. בשנת 2014, עם אישור התקנים לאופניים חשמליים, הבטיחו במשרד התחבורה לתמוך ולקדם חקיקה שתחייב רוכבי אופניים לחבוש קסדה, אבל למרות הנתונים, הפצרותיהם של מומחים וההבטחות - חקיקה כזו לא קודמה עד היום.

     

    משרד התחבורה: האחריות על אכיפת התקנות היא של המשטרה

    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מסר: "המשרד הסדיר את כל נושא התקינה, הרכיבה והבטיחות של אופניים וקורקינטים חשמליים, בתקנות מפורטות שאושרו בוועדת הכלכלה של הכנסת ופורסמו בכל אמצעי התקשורת. האחריות על אכיפת תקנות הקשורות לאופניים ולקורקינטים חשמליים, כמו בכל שאר כלי הרכב, מוטלת על משטרת ישראל. במטרה לסייע למשטרת ישראל באכיפת התקנות, יזם משרד התחבורה, את הרחבת סמכויות האכיפה גם לפקחי הרשויות המקומיות.

     

    הקורקינט של מלכה, היום בבוקר (צילום: קלאודיה לוין)
    הקורקינט של מלכה, היום בבוקר(צילום: קלאודיה לוין)

    "הקורקינט החשמלי מחויב לשאת מדבקה שתציין בין השאר את הגבלת גיל הרכיבה לגיל 16 (כמו האופניים), מספר סידורי, משקל הכלי, מהירותו המרבית וכדומה. עוד נקבע כי המשקל העצמי של הקורקינט החשמלי יהיה עד 30 קילוגרם, וכן חלות עליו ההגבלות של האופניים החשמליים בכל הנוגע לאופן הרכיבה בכביש, הובלת מטען, הצמדות לרכב וכדומה.

     

    "יצוין כי בשנתיים האחרונות נערכו מבצעים רבים כנגד בתי עסק שמכרו אופניים וקורקינטים חשמליים בלתי חוקיים. במסגרת המבצע הוחרמו מאות כלים חשמליים, האסורים בשימוש. בקרוב צפויים להתבצע מבצעים נוספים נגד בתי העסק המשווקים אופניים וקורקינטים חשמליים שאינם עומדים בתקן הישראלי".

     

    ממשטרת התנועה נמסר מנגד: "כל נושא תשתיות הדרך, על כל היבטיו, מצוי באחריות הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה בלבד. לא רק שהמשטרה איננה מתנגדת לנושא, אלא אף מצפה בכליון עיניים לתחילתו של ניסוי תעבורתי משמעותי בהובלת משרד התחבורה שתכליתו בחינת אמצעי הגנה תשתיתיים שונים על רוכבי האופניים והקורקינטים. כל ניסיון לטעון אחרת חוטא לאמת".

    בוועדת הכלכלה של הכנסת דנו בשנה האחרונה כמה פעמים באפשרות לחייב את רוכבי האופניים בביטוח וברישוי ועלו אף הצעות להתייחס לכלי הרכב החשמליים, אופניים וקורקינטים, כאל כלי רכב לכל דבר ולחייב מבחני נהיגה וציות לתמרורים. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר כי "במושב הכנסת הקרוב נביא לדיון שלושה נושאים בהקשר לביטוח האופניים החשמליים: ביטוח, רישוי ותיאוריה בסיסית".

     

    "רוכבים רבים לא מבוטחים בגין נזקי גוף וכמו כן לא מבוטחים בנזקי צד ג' במקרה של פגיעת גוף או נזק לרכוש. נושא הביטוח עשוי לחבור לנושא הרישוי והרישום שעלה מספר פעמים בעבר אך טרם הוסדר", אמרו בעמותת אור ירוק. "אנו דורשים שהמחדל שהיה בנושא הסדרת החקיקה של האופניים החשמליים במשך שנים לא יחזור על עצמו ושמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שאמור להוביל את הנושא יפעל באופן מהיר ונחרץ כדי לצמצם את מספר הנפגעים הרב".

    מומחים מדגישים כי בצמתים יש פוטנציאל תמידי לתאונות דרכים רבות יותר, וזאת בשל ריבוי הקונפליקטים בין הנוסעים והמשתמשים השונים. אבל בישראל הסדרת התשתיות לרוכבי אופניים מסתיימת בצומת, שם אמור רוכב האופניים לרדת מהאופניים ולהוליך אותם במעבר החציה. "כל מדינה עושה את זה קצת אחרת אבל העיקרון של כולם הוא להגיד שרוכבי אופניים יהיו לפני מכוניות. בלונדון, למשל, לא רק שקיים שביל אופניים בצומת, אלא שהוא מתרחב על חשבון כל הנתיבים כדי שרוכבי האופניים יהיו הראשונים לעבור", הסביר אדריכל יונתן לבנדיגר מחברת Planet לתכנון עירוני.

     

    הוא הוסיף כי "באמסטרדם, בקופנהגן ובערים אחרות שבהן יש תנועת אופניים רבה העיקרון זהה גם אם דרך היישום שונה. אולם בישראל שולטת אסכולה שלישית שלפיה אין תנועת אופניים בצומת. משרד התחבורה פרסם כבר לפני שמונה שנים הנחיות לתכנון שבילי אופניים, כולל נושא שילוב בצמתים. ההנחיות כוללות הנחיות מפורטות לכל סוג צומת, אבל ככל הידוע לי משטרת ישראל לא הסכימה לאמץ אותן. זו הסיבה שסימון שבילי האופניים על המדרכות נפסק 20 מטרים לפני צומת. כנראה שלפי אסכולת האופניים של משטרת ישראל, אנחנו אמורים לעצור לפני הצומת, לעלות למדרכה וללכת לצד האופנים במעבר החציה ורק אז לחזור מהמדרכה אל כביש".

     

    כמה מהישראלים עושים את זה? מסתבר שלא ממש. לפי תצפית שערכו בעמותת אור ירוק על 4,000 רוכבי אופניים ב-127 רשויות מקומיות שונות, 81% מהרוכבים המשיכו בנסיעה באופניים בצומת ולא ביצעו את הנדרש לפי התקינה בישראל.

     

     



    לתאונות ההחלקה בתל אביב קדמו בשבועות האחרונים אזהרות מצד התושבים בדף הפייסבוק הרשמי של העירייה, על כך שמערכות ההשקיה באזור מציפות את השדרה ומסכנות את הרוכבים על שבילי האופניים.

     

    אחת הפצועות, נטעלי, סיפרה: "אני נוסעת לאט כי מסוכן לנסוע כאן. אין לי טענות לעירייה אבל צריך להיות זהירים יותר. אני נוסעת למרחקים קצרים ולכן לא חבשתי קסדה. הכול בסדר, נפלתי ויש לי שפשופים בברכיים. מאוד רטוב כאן וכל הזמן נפצעים כאן רוכבים".

     

    מתן שבר לפני חודש וחצי את ידו עקב נפילה מקורקינט. לדבריו, "העירייה מפעילה ממטרות על השביל וקשה לנסוע בלי להחליק. לא הפתיע אותי שמלכה נפצעה היום. לא מתקבל על הדעת שהעירייה מצד אחד מכריחה אותנו לנסוע רק על השבילים ומצד שני היא לא מוודאת שהם בטוחים לנסיעה".

     

    בדף הפייסבוק הרשמי של העירייה התופעה מדוברת. בסוף השבוע התריעה תושבת העיר רבקה מזרחי: "זה יקר ומסוכן, השקיה בקיץ בשיא החום? כמה כסף נשפך פה? כמו שאתם רואים על השביל ולכביש. לידיעתכם, רוכבי אופניים החליקו על מלכודת המים הזאת".

     

    ב-1 באוגוסט כתבה רוני פיווליביץ: "הממטרות שלכם משפריצות 360 מעלות. המדרכה לא צריכה השקיה, בשעה שאתם משקים אנשים הולכים לעבודה. אתם משקים את שביל האופניים, עליו נוסעים גם אופניים חשמליים. עוד שנייה מישהו מחליק שם ועושה תאונה. זה סופר מסוכן".

     

    ג'ורג' כהן, שמתגורר בשדרה שבע שנים, כתב: "מדי שנה אני נחשף למחזה שמותיר אותי מבולבל - העירייה שותלת דשא בשדה ומשקה אותו באופן שמסכן את הולכי הרגל, רוכבי האופניים והנהגים בכביש". 

     (צילום: איתי בלומנטל)
    (צילום: איתי בלומנטל)

     (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

     (צילום: מוטי קמחי)
    (צילום: מוטי קמחי)

    שדרות רוטשילד הבוקר  (צילום: מוטי קמחי)
    שדרות רוטשילד הבוקר (צילום: מוטי קמחי)
     

    גורם בעירייה התייחס לדרישה להשקות רק בשעות הלילה ואמר כי מאחר שבשדרה יש פעילות גם בשעות אלה, ההצעה לא רלוונטית. "ביקשו שנעביר את ההשקיה לשעות הלילה אבל גם בלילה יש תנועה רבה ברוטשילד ובלילה המצב אפילו עוד יותר מסוכן", אמר. "לאורך השדרה מוצבים שלטים שיש להיזהר

    שהשבילים רטובים ולכן הרוכבים חייבים לנסוע בזהירות ועם קסדה".

     

    מעיריית תל אביב נמסר: "העירייה מביעה צער על המקרה ותבדוק את נסיבותיו. העירייה משקה מדי יום במועדים קבועים את הדשא בכל חלקי העיר, בשדרות ובפארקים ובאופן טבעי נגרמת רטיבות גם על השביל. שדרות רוטשילד, בהיותן בלב העיר, משמשות את הרוכבים לאורך כל שעות היממה ושלטים המזהירים מפני החלקה מוצבים בהן".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בלי רישוי וביטוח: סכנת הכלים החשמליים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים