שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רוקדים עכשווי: אירועי פסטיבל צוללן 2017
    בין המופעים הצפויים השנה בפסטיבל צוללן למחול עכשווי אפשר למצוא ריקוד תימני מסורתי שמשולב עם מחול מערבי, יצירה של יסמין גודר המתמקדת בגוף האישה, ומחול אוסטרי עממי שעושה כבוד לעירום הגברי

    פסטיבל צוללן, שמתקיים זו השנה השישית ברחבי תל אביב ויפו, מתמקד במחול עכשווי על המגוון הרחב שבו - כולל מחול קונספטואלי ומופעי מחול בחללים מפתיעים. מופעי המחול הלוקחים בו חלק, בביצוע יוצרים ישראלים ומן העולם - סופגים מן העדכונים האחרונים בתחום המחול העכשווי. מלבד המופעים, הפסטיבל מציע גם פעילויות כמו אירועי שיח והרצאות, דיונים פתוחים וסדנאות.

     

    טריילר פסטיבל צוללן 2017

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מה צפוי השנה בפסטיבל?

    אחת ממטרות הפסטיבל היא לתת במה ליוצרים שזה עתה פרצו בסצנת המחול העולמית. לכן יגיעו השנה לישראל הרבה יוצרי מחול צעירים, אך כאלה שכבר מעוררים עניין בעולם.

     

    במופע הפתיחה, Sons of Sissy של סימון מאייר, יוצר אוסטרי שמופיע ברחבי העולם, רביעיית רקדנים מסורתית מהאלפים האוסטרים מפרקת, תוך כדי הריקוד, את הקונבנציות של ריקוד ההרים העממי, ובתוך כדי כך גם את המושגים המסורתיים של תרבות וגבריות. המופע כולל עירום גברי.

     

    "קינת נשות תימן" הוא ערב המתמקד בעבודתה של יוצרת להקת המחול ענבל, אילנה כהן, ובאופן שבו היא שילבה את מסורת הריקוד של יהודי תימן עם מסורת המחול האומנותי המערבי. כהן תציג בפסטיבל עבודה חדשה וכן את עבודתה הקלאסית מלפני 35 שנה - "קינה" (למוזיקה של שלמה בר) הסובבת סביב דמות התימנייה המקוננת. רקדנית ענבל הוותיקה מלכה חג׳בי היא שתבצע, והאנתרופולוגית פרופ' טובה גמליאל, שחוקרת את קינת נשות תימן, תציג את נקודת המבט שלה.

     (צילום:  Rania Moslam)
    (צילום: Rania Moslam)
    מחול אחר, שזוכה אף הוא לגרסה חדשה, הוא "שתיים שעשוע ורוד" של יסמין גודר. היצירה הזו, בת חמש עשרה שנה, מתמקדת בגוף האישה ובנפש הנשית. שתי נשים נותנות מענה למצב הקבע הנשי של הימצאות תחת עיין בוחנת, ושל הצורך לעמוד בציפיות הצופים בהן. בגרסה החדשה תופיע דור פרנק מלהקתה של גודר והיוצרת האיטלקייה פרנצ'סקה פוסקריני.

     

    "שתיים שעשוע ורוד" בביצוע המקורי מ-2003 

     

    אחת המטרות המרכזיות של הפסטיבל היא "החזרת מוחות", או לכל הפחות הצגת עבודותיהם של יוצרים ישראלים שפועלים בחו"ל, ואת שיתופי הפעולה שלהם עם יוצרי מחול באירופה. OutOf aiR הוא פרויקט של אשר לב מישראל ובת זוגו אירינה לברינוביץ' מליטא, שפועלים יחדיו בבלגיה. במופע מתרחש בדיוק מה שמשתמע משמו: הפרפורמרית הטובלת באמבט מאבדת את נשימתה והקהל הניצב סביבה ממשיך לנשום עבורה.

     

    הפסטיבל מציג מדי שנה מושג מחול תיאורטי מקורי שמומחש באמצעות מקצת מופעיו. השנה מושג המפתח הוא מטריאליטי (Matereality) - השינוי שמחולל הריקוד בגוף האדם, המביא ליצירת ישות חדשה. הטעות לכאורה בכתיב האנגלי אינה טעות שכן זהו הלחם של המושגים materiality (חומריות) ו-reality (ממשות).

     

    במופע שיתקיים בסופ"ש הראשון של הפסטיבל יידון המושג הזה וגם יואר באמצעות שתי עבודות מחול של שתי יוצרות צעירות: "ציירו לי כבשה" של ליאור זלצר, שבוחן כיצד מתהווה דמות מתוך קווי מתאר תנועתיים; ו"בר" של שחר גולדנברג, שאף היא בוחנת את האופן שבו חומר מותמר לממשויות חדשות. בדיון ישתתפו ליאורה בינג-היידקר - אושיית בלט ותיקה ומרכזית, עלמה יצחקי - ציירת, ועדו פדר - המנהל האמנותי של הפסטיבל.

     

    יצירה נוספת ברוח ה-matereality שפיתח הפסטיבל היא Highway של ג'וליאן וובר הגרמני, שיציג במבואת הכניסה של מוזיאון תל אביב. וובר ינוע במרכז הרחבה עם אובייקטים שונים, ויטיח את גופו במרחב. הצופים סביבו יהפכו עמו לחומר.

     

     (צילום: ג'וליה נברסקטי)
    (צילום: ג'וליה נברסקטי)

    השבוע השני לפסטיבל ייפתח ב"זורחות" ו-"אביתר/סעיד" – שתי עבודות של היוצרת שירה אביתר. אביתר מתמקדת בתרבויות התנועה התימנית והמרוקנית ובאופן שבו הן משתזרות במחול העכשווי. בריקוד שלה היא מזקקת מתוך הריקוד המסורתי את תנועותיו הבסיסיות ושוזרת מהן מחול חדש, עכשווי.

     

    מופע נוסף מביאה הכוריאוגרפית והפרפורמרית אולה מאצ׳יג׳ווסקה. בעבודתה Loie Fuller: Research, הקהל ישב סביבה על הבמה, ויוזמן לפעול איתה במיצג משחקי שמשנה תדיר את צורתו, ומתמקד ביחסים שבין פֶּסֶל ופַּסָּל.

     

    מתוך עבודתה של אולה מאצ׳יג׳ווסקה

     

    "טאלוס" היא יצירתו החדשה של הרקדן והכוריאוגרף המרכזי ארקדי זיידס. מופעי המחול של זיידס עוסקים בתכנים פוליטיים-חברתיים, וביכולת של הגוף הרוקד להוות מדיום לביטוי תכנים כאלה. בעבודה החדשה שלו, מעין הרצאה מלווה באנימציה, הוא מתייחס לתנועות ההגירה של פליטים לעבר אירופה וחסימתם לאורך גבולות היבשת המסתגרת, כמעין כוריאוגרפיה המונית. השם "טאלוס" הוא שמה של מערכת רובוטית שפיתח האיחוד האירופי לאיתור "מסתננים"; וזיידס בוחן באמצעות המחול שלו ובלוויית קטעי וידיאו וראיונות, את הסוגיה האתית של המרדף אחר חוצי הגבולות ובלימתם.

     

    השבוע השלישי לפסטיבל ייפתח בשיתוף פעולה עם המרכז לאומנות עכשווית שליד שוק הכרמל, CCA, עם המופע בן שלוש השעות "חובת הלבבות" (חלקו בעירום). זוהי יצירתה של לילך ליבנה, שבעבודות שלה, הרחוקות ככל האפשר ממחול מסורתי, עוסקת בקשר שבין תנועה לסוגיות כמו מגדר ודת והאופן שבו הגוף מציגן, למשל על ידי הבורקה. במהלך המופע הקהל מוזמן לחווייה ארוכה ואינטימית בחלל הגלריה הקטן, לקחת חלק בתפילה משותפת, ולצפות בטקסים המערבים חושניות ורגש עם רעיונות מופשטים.

     

     (צילום: tal hering)
    (צילום: tal hering)

    "החומר של ההיעדר" הוא דיון שעניינו אור באומנות: מעצב תאורה (עומר שיזף), אומנית חוקרת צבע ואור (נעמה בר-אור) ואומן וידיאו ואור (מתן גולן) אצרו ערב דיון אודות התפקיד המרכזי שיש לאור ולתאורה בעיצוב האומנותי, ויציגו את המקום של האור במדיומים אומנותיים שונים ובהקשריו התרבותיים השונים.

     

    the VOICES הוא מופע של רקדניות וזמרות – מעין מקהלה אלטרנטיבית שבוחנת את הקרבה או המרחק; את הזיקה או הפער שבין החומר הנקרא "קול" לזה הקרוי "תנועה". והתוצאה היא אנסמבל שאינו רק שר, אלא פועל גם תנועתית במרחב חדש שהוא סינרגיה של קול, גוף, רטט ותנודה. היוצרות הן אומנית הקול מיכל אופנהיים והכוריאוגרפית מאי זרחי.

     

    פסטיבל צוללן יתקיים במהלך שלושה סופי שבוע, בין 31 באוגוסט ל-16 בספטמבר. ניהול אומנותי: עדו פדר ומשה שכטר אבשלום.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רוקדים עכשווי: אירועי פסטיבל צוללן 2017"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים