שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    המשרות שיסדרו לכם שכר גבוה בלי תואר אקדמי
    מתחילים קריירה ומתלבטים מה ללמוד? לא בטוח שתואר אקדמי הוא הבחירה הנכונה. הביקוש לעובדים במקצועות טכנולוגיים הביא לכך שמשרות רבות בתעשייה המיועדות להנדסאים או טכנאים יכולות להניב שכר נאה בצידן. לפניכם כמה מקצועות טכנולוגיים שיניבו שכר ממוצע של חמש ספרות

    כבר מספר שנים שקיים בישראל מחסור של אלפי עובדים במקצועות טכנולוגיים וטכניים בענפי החשמל והאנרגיה. למרות שהשכר במשרות אלה גבוה מהממוצע במשק, צעירים רבים בוחרים ללמוד תארים אקדמיים בנושאי כלליים, אשר הסיכוי למצוא בהם משרה נמוך ובהתאם לכך גם השכר. האם משרדי הממשלה מתחילים להבין שחייבת להתחולל רפורמה אמיתית בהשכלה הטכנולוגית? 

     

    עוד בערוץ הקריירה

     

    לפני כחודש התקיים דיון בנושא בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת לבקשתו של ח"כ עופר שלח (יש עתיד) שאמר כי התעשייה הישראלית נמצאת במצוקה קשה. "התעשייה המסורתית היא הבסיס של כלכלת ישראל, והיום היא כמו תאונות הדרכים: כולם מדברים על זה והממשלה לא עושה מה שצריך. המחסור בעובדים הופך בהדרגה לסכנה קיומית לתעשייה כולה. חובה לייצר מערכת שלמה שתכשיר תלמידי בית ספר ומבוגרים ותדאג לתעסוקה שלהם בהמשך. מה שלא נשקיע בו מיליונים היום נצטרך לתקן במיליארדים בעתיד, והזמן הולך ואוזל".

    סטודנטים. לפעמים תואר אקדמי לא יקדם את הקריירה כמו הכשרה טכנולוגית (צילום: shutterstock)
    סטודנטים. לפעמים תואר אקדמי לא יקדם את הקריירה כמו הכשרה טכנולוגית(צילום: shutterstock)
     

    נכון להיום, התקצוב לסטודנט במכללה טכנולוגית הוא כ-8,000 שקל בשנה. סכום זה נמוך מהתקציב הממוצע שהמדינה מעבירה לילד בגיל הגן (11 אלף שקל), לתלמיד בתיכון (22 אלף שקל) וכמובן מהתקצוב הממוצע לסטודנט באוניברסיטה או מכללה אקדמית (33 אלף שקל).

     

     

    ה"בלוף" בתארים האקדמיים    (התאחדות הסטודנטים)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בסקר שערך לאחרונה האגף למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים, עולה כי 80%-85% מכלל המעסיקים מצביעים על קושי ממשי בגיוס עובדים מקצועיים. כדי להדגיש את אפשרויות ההשתכרות של אותם צעירים המחליטים בכל זאת לפנות לכיוון טכנולוגי, אלה הן המשרות הטכנולוגיות המבוקשות שבהן ניתן להרוויח (אחרי כמה שנות ניסיון) עשרת אלפים שקל בחודש ומעלה ללא השכלה אקדמית - על פי נתוני משרד הכלכלה, המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע (מה"ט) והתאחדות התעשיינים.

     

    הנדסאי חשמל: במשק ובתעשייה חסרים כ-2,900 חשמלאים. ניתן למצוא עבודה כחשמלאים מוסמכים כשכירים במפעלים רבים, מלונות, בתי חולים, חברות תשתיות ואחזקה. קורס חשמלאי מוסמך מכשיר את בוגריו לבחינות ההסמכה לקבלת רישיון ולעבודה כחשמלאי מוסמך, כך שיהיו מוכנים לעבודה במגוון עיסוקים בתחום ההתקנה והפיקוח על מתקני חשמל. 

     

    הכשרה: תוך 10 חודשים ניתן לקבל רישיון לחשמלאי עוזר. לאחר מכן ניתן להמשיך את ההסמכה המקצועית לקורס חשמלאי מוסמך.

    המשכורת הממוצעת בתחום: כ-11 אלף שקל בחודש. הנדסאי חשמל יכול להתקדם לתפקיד מנהל פרוייקטים בחברת הנדסה המבצעת בקרת מבנים  בו השכר מגיע ל- 16 אלף שקל.

    אפשרויות לימוד: רופין, הנדסים באריאל, מכללת ספיר, מכללת אורט סינגלובסקי, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכללת כנרת, מכללת עתיד, ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     

    מפעיל מכונת CNC: במשק ובתעשייה חסרים כ-1,000 מפעילי CNC. מפעילי מכונות CNC לומדים כיצד להפעילן באמצעות מחשב. היום כמעט בכל תחומי העיבוד והייצור קיים שימוש בבקרה ממוחשבת ומקצוע ה-CNC מבוקש מאוד בשוק התעסוקה, במיוחד בתחומי עיבוד מתכת ועץ. בעשור האחרון מכונות ה-CNC למיניהן נעשו נפוצות ומספר רב של מפעלים ובתי מלאכה מפעילים אותם באופן קבוע.

     

    הכשרה: קורס CNC אורך כ-7 חודשים.

    משכורת ממוצעת: כ-10,000 שקלים בחודש.

    אפשרויות לימוד: המכללה האזורית אשקלון, המכללה לעסקים, מכללת עתיד, ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     

     

    ניהול מחסן ממוחשב: במשק ובתעשייה חסרים 500-600 מנהלי מחסן ממוחשב. בחברות תעשייתיות גדולות מדובר במחסנים ענקיים בעלי מבנה מורכב והם צריכים אנשי מקצוע איכותיים שינהלו את המחסן שלהם. בקורס לניהול מחסן ממוחשב לומדים ניהול מלאי, תנועת חומרים וחפצים, זרימת נתונים וניהול לוגיסטי.

     

    תקופת הכשרה: בין שנה לשנתיים, תלוי בהיקף הקורס.

    משכורת ממוצעת: כ-10,000 שקל בחודש.

    אפשרויות לימוד: המכללה האזורית אשקלון, המכללה לעסקים, מכללת עתיד, המכללה למנהל, מכללת תל חי, מכללת MBC, מכללת מישלב, ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     

    רתכים ומסגרים: במשק ובתעשייה חסרים כ-1,900 רתכים ומסגרים. יש קורסי רתכים שונים, אשר בהם נלמדים תורת החומרים, תורת הכלים, כלי מדידה, קריאת תוכניות והבנת שרטוטים טכניים ובטיחות בריתוך.

     

    משך תקופת הכשרה: כ- 6 חודשים.

    משכורת ממוצעת: 8-13 אלף שקל בחודש. 

     

    הנדסאי מכונות בהתמחות רכב: בוגר המסלול משתלב בחברות יבוא רכב ובמוסכים בתפקידים הכוללים: מכונאות וחשמל רכב, דיאגנוסטיקה מתקדמת ותמיכה טכנית.

     

    המשכורת החודשית הממוצעת בתחום: כ-10,000 שקל.

    אפשרויות למקומות לימוד: מכללת תל חי, מכללת ספיר, הנדסאים באריאל, מכללת רופין, מכללת עתיד, ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

     

    הנדסאי מכונות בהתמחות מכטרוניקה: הבוגרים משתלבים בתפקידים המחייבים ידע רב תחומי במכונות, חשמל ובקרה, אוטומציה ורובוטיקה.

     

    המשכורת הממוצעת: כ- 10,000 שקל.

    אפשרויות למקומות לימוד: רופין, הנדסאים באריאל, מכללת ספיר, מכללת תל חי, המכללה הטכנולוגית בבאר שבע, אורט בראודה, מכללת עתיד, הטכניון, מכללת אורט סינגלובסקי, המכללה למנהל ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     

    הנדסאי מכונות בהתמחות גז טבעי: משתלבים בתעשייה במפקידים המחייבים הכשרה ורשיון לעבודה בסביבת גז טבעי. תפקיד לדוגמה: מנהל חדר בקרה בתחנת כוח המופעלת בגז טבעי - יכול להרוויח בטווח 15-17 אלף שקל.

     

    המשכורת הממוצעת: כ-10,000 שקל. 

    אפשרויות לימוד: מכללת רופין, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכללת תל חי ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

      

    הנדסאי בניין: משתלבים בחברות הנדסה וקבלנים בעבודות ניהול ופיקוח על אתרי בנייה של מבנים ותשתיות. תפקיד לדוגמה: מנהל אתר בנייה בחברת תשתיות יכול להרוויח כ-15 אלף שקל.

     

    משכורת ממוצעת: כ-12 אלף שקל. 

    אפשרויות לימוד: רופין, שנקר, המכללה הטכנולוגית באר שבע, מכללת כנרת, הנדסאים באריאל, מכללת עמל, המכללה למנהל, מכללת תל חי ומכללת נצרת עילית יזרעאל.

     

    הרפורמה בהשכלה הטכנולוגית: צורך קריטי של מדינת ישראל

    נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש התייחס למחסור ואמר כי "התעשייה הישראלית משוועת לעובדים מקצועיים, ובהתאמה המשכורות הגבוהות. המפעלים סובלים ממחסור חמור של אלפי עובדים בכל הרמות - החל מעובדי רצפת יצור, דרך טכנאים והנדסאים וכלה במהנדסים. המחסור מוביל לפגיעה ממשית בכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית, פוגע בפריון של המשק, וכבר היום מביא לסגירת או העתקת מפעלים ופסי יצור לחו"ל, על אף שמפעלי התעשייה הישראלית הם ממקומות העבודה המתקדמים והמודרניים ביותר בארץ, והם מציעים תנאים מצוינים לעובדים המתאימים".

     

    המחסור בעובדים במקצועות הטכנולוגיים לא פוסח על אף חברה בתחום, והוא מורגש כיום אף אצל אחת המעסיקות הגדולות ביותר במשק - חברת החשמל. דרור לוי, מהנדס במקצועו ועובד חברת החשמל 26 שנה, מסביר: "כיום ישנו מחסור של אלפי עובדים בתחום החשמל והאחזקה המכנית בכל תעשיית החשמל וגם בתוך הצבא. וזאת למעשה תולדה של תהליך סגירת בתי הספר המקצועיים. פריחתם המחודשת בשנים האחרונות נובעת שוב מחוסר זה, אך עדיין ישראל ממוקמת מאוד נמוך ביחס לשאר העולם מבחינת כמות בתי ספר המקצועיים הפעילים בה".

    נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש (צילום: ניצן דרור)
    נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש(צילום: ניצן דרור)
     

    לוי יהפוך השנה למנהל אנרג'י טק - בית ספר מקצועי צמוד מפעל באזור חדרה שיפתח השנה לראשונה בשיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה לבין חברת החשמל. בית הספר נפתח יחד עם רשת החינוך, עמל ויקום כבית ספר "צומח"."בשנת הלימודים הקרובה ייפתחו שתי כיתות י' במגמות חשמל ומכונות עם כ-50 תלמידים.

     

    מנהל התיכון הטכנולוגי עמל רמת דוד, יואב ברבי, מספר על השינויים בתפישת חשיבות וההכרח בבתי ספר המקצועיים בישראל: "משרד החינוך בעבר 'ייבש' את כל בתי הספר המקצועיים ובתי ספר רבים נסגרו בעקבות כך, אבל כיום יש 'רנסנס' של בתי ספר המקצועיים ורואים עוד ועוד יוזמות של משרד החינוך שיפתחו בתי ספר מקצועיים חדשים בתחום הטכנולוגי.

     

    "הרנסנס נובע מזה שיש צורך אדיר בתעשייה לטכנאים והנדסאים, כי המון שנים משרד החינוך והאקדמיה בכלל שמה דגש על מקצועות רוח, כמו משפטים, ראיית חשבון ועוד, ושכחו את ההיבט הטכנולוגי, ונוצר ריק בנושא".

     

    מנכ"ל מכללת כנרת, עידו חגאי, אשר מלווה את מאבק המכללות הטכנולוגיות בשנים האחרונות הביע תקווה כי משרדי הממשלה הבינו שהגיע הזמן לרפורמה אמיתית אשר תגרום לצעירים לבחור במקצועות הטכנולוגיים: "עד היום ההשכלה הטכנולוגית תוקצבה פחות מילד בגן ילדים בישראל.

     

    "כעת, המדינה כבר מבינה שיש בעיה בפריון ובצמיחה ולכן צריך לפתח הון אנושי טכנולוגי. בעשור הקרוב יש מטרה להכשיר 60 אלף הנדסאים, ולשנות את מעמד הגוף הטכנולוגי - מה"ט לרמה של מל"ג. זו פעם ראשונה שיש למדינה תכנית אסטרטגית וברור שהיא תהיה חייבת לתקצב את זה".

     

    חגאי אף השווה את הרפורמה בהשכלה הטכנולוגית לרפורמת הדיור: "החשיבות של הרפורמה בהשכלה הטכנולוגית לא פחותה מרפורמת הדיור. היא עוסקת באפשרות של הצעירים לפרנסה ולקריירה. זה צורך קריטי של מדינת ישראל".

     

    יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, רם שפע, קרא לסטודנטים להכניס את הבחירה בקריירה טכנולוגית לתוך מערכת השיקולים: "השקעה נכונה בתחום ההשכלה הטכנולוגית יכולה לייצר אימפקט מדהים על המשק בישראל, בדומה למתרחש באירופה ובארה"ב. אמנם התחום דורש רפורמה, דבר לו אנו קוראים מזה זמן רב, ועדיין, צעיר הנמצא בצומת דרכים בבחירת תחום הלימוד, ראוי שישים את ההשכלה הטכנולוגית במערכת השיקולים כאופציה כדאית ומתגמלת".

     


    פרסום ראשון: 19.08.17, 19:27
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המשרות שיסדרו לכם שכר גבוה בלי תואר אקדמי"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים