הסופרמן הזה הולך לרדוף אתכם בחלומות

בוא בוא, רק רוצים לדבר איתך

אורי דרור הירושלמי הוא בעצם נושא דגל התרבות האיסלנדית בישראל, אם יש דבר כזה. המוזיקאי שמקדם בארץ כל דבר שקשור במדינת האי הקרה, מוציא כעת את שירו החדש "בוא אלינו", שמלווה בקליפ שבמהלכו שופכים לפיו נוזל כחול מפוקפק. בין תוכניות רדיו שבועיות, תקלוטים, הרצאות בנושא התיירות האיסלנדית ואפילו ייעוץ למטיילים, הוא מספיק לעשות גם מוזיקה.

בעבר ניגן דרור (בסיסט עסוק למדי) עם שמות כמו אסף אמדורסקי, ירמי קפלן, ארז לב ארי וקרח תשע. ב-2011 הוא הוציא את אלבום הבכורה שלו "נול", וכעת, רגע לפני אלבום שני, הוא מגלה את הסיפור מאחורי "בוא אלינו". טוב, בערך. "בלי להיכנס לניתוחי טקסט מופרזים, אוכל לספר שהשיר מדבר על הצורך להתבגר מול היאחזות בילדות", הוא אומר. "על חלומות חסרי גבולות ושאיפה לשבירת מוסכמות מול הפחד ללכת רחוק מדי; ועל חברות קרובה שהיא מרתקת באותה מידה שהיא מסוכנת".

יודע מה עשית בקיץ האחרון

אלעד זבינסקי בן ה-30 מתל אביב נראה די שונה בנוף המקומי. ווקאלית ופיזית, כלומר. "That Summer", השיר החדש שלו מתוך אלבום שני שהפיקו לו בנצי גפני ואור בהיר, מלווה בקליפ שקצת מזכיר לנו את "Yellow" של קולדפליי. הוא נכתב אודות סיום מערכת היחסים של זבינסקי ובן זוגו, ולצד הדרמה והכאב הוא מכיל בתוכו גם את הקבלה שבסופה של אהבה ובהמתנה לקשר אחר.  

זיכרונות מבית אבא

את השם דורון רפאלי ייתכן שאתם לא מכירים, אבל לפועלו המוזיקלי ייתכן שאתם מודעים. רפאלי פועל כבר 30 שנה כמפיק מוזיקלי, מנהל אומנותי וכמתופף של להקת אטרף שהתקמבקה לאחרונה. כעת, אחרי לא מעט שנים, עובר רפאלי אל קדמת הבמה ומוציא את "בית אבא", אלבום ראשון אותו הלחין וכתב ואשר חוזר - ניחשתם נכון - אל בית אביו.

ירושלים הסבנטיזית, פיוטים מבית כנסת וקריאות רוכלים בשוק מחנה יהודה - זוויות מגוונות משתלבות יחד ביצירה החדשה, האישית והמאוד שמחה שלו (אם לשפוט לפי הסינגל "רינדיק'ה" העליז והמקפיץ), שבה השפעות מבית הוריו של רפאלי יושבות בכפיפה אחת עם ג'אז ורוק. הכל ביחד מתערבב לשעטנז תרבויות צבעוני ומרים במיוחד. את השיר "רינדיק'ה" היו שרים באירועים משפחתיים בביתו של הזמר, כשמשמעות המילה עצמה היא קריאת התלהבות מבחורה יפה.

זה מטוס? זה ציפור? לא! זה נתן סלור!

ואגב בית אבא וזיכרונות ילדות. כזה הוא גם הסיפור מאחורי "סופרמן", הסינגל החדש של נתן סלור, אדם בעל ייחוס משפחתי מוכר למדי. השיר מבוסס על חלום שחלם סלור, בנה של תרצה אתר ונכדו של נתן אלתרמן, בו הוא לא פחות מאשר סופרמן. 

סלור מספר כי כשקם הבין מיד כי סופרמן היה לו אהבה ראשונה, והחלום הוא למעשה חזרה אל הילד שהיה, הילד שביקש שסופרמן יבוא, יחבק אותו ויפזר עליו כוח על. השיר הוא חלק מאי.פי קצר שהפיק עבורו מוזיקלית אלון לוטרינגר, והוא מלווה בקליפ אנימציה בבימויו של ליאור שדה.

על קו באר שבע - רישיקש

יוחנן קרסל הוא שם מוכר בסצנת המוזיקה הבאר-שבעית. מאחוריו חברות בהרכבים כמו בלובנד והייקו בלוז ושני אלבומי סולו בדמות "אושר" מ-2008 ו"מילים לרוח" מ-2013. לפני שנה הוא הוציא את אלבומו השלישי "מה לי ולהיסטוריה", ממנו יוצא כעת הסינגל "כולם היו בהודו" (כפי שגם יעידו חצי מכותבי מדור זה). 

היא רוצה איתו למקסיקו

אגב טיולים בעולם: "כתבתי את השיר כשהייתי בטיול במקסיקו", מספר תומר רז, 36, על השיר "קרוב ללב". "אחרי תקופה שבה ראיתי וחוויתי תרבויות שונות במדינה, ישבתי לבד על איזשהו חוף והרגשתי שהיה משהו באנרגיה ובאוויר שגרם לי לחוש שמחה אמיתית, כזאת שבאה מהלב, ומתוכה נוצרו המילים והמנגינה". בקיצור, עישנת משהו טוב, אתה יכול להודות.

רז הפך שם מוכר ברשת בזכות מאש-אפים מקוריים עליהם הוא עומל ואשר מביאים לו שלל צפיות ואהדה, אבל עכשיו הוא פונה ליצירה מקורית ואפילו עובד על אי.פי ראשון.

נוף לים

יכול להיות שבקליפ שמלווה את "נוף חדש", שירו של יונתן ביטון, ניתן לראות ברקע זוג צופה במדוזות בשמיים? אולי. אנחנו יודעים מה ראינו. כך או כך, מדובר בקליפ מקסים לשיר חמוד מאוד על אהבה צעירה, בריחה משגרה ואולי - אם קראנו נכון במילים - רצון להחיות קשר באמצעות, ובכן, נוף חדש. ביטון, רק בן 21 וכבר עם רפרטואר מוזיקלי די מרשים, החל את דרכו המוסיקלית כנגן פסנתר קלאסי. אחרי ששירת בלהקת חיל חינוך פנה להכנס לתעשיית המוזיקה הישראלית, שם עבד עד כה עם שמות כמו סגיב כהן והראל סקעת.

"נוף חדש" הוא סנונית ראשונה ויריית פתיחה למה שנראה כמו קריירת סולו שיכולה להצליח, עם ההכוונה הנכונה. זה שקט ונעים כפי שאוהב הרדיו הישראלי, ועם קצת מזל (הכשרון כבר שם), ביטון יכול להיות שם מוכר במוזיקה הישראלית בשנים הקרובות.  

נהג, עצור בצד

על "עצרתי בצד", השיר הראשון מתוך אלבומו הראשון של בר קרתי, מספר הזמר כי "הוא נכתב אחרי הופעת טבע בפסטיבל נודד בגליל (Spring Journey) מתוך תחושה שאפשר להוריד הילוך, לעצור בצד וליהנות מהדרך.