שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קשב וריכוז: המרוץ של ההורים אחר הציונים
    "בעולם של היום נראה כאילו השגת ההתאמה היא שתקל על הילד, תאפשר לו להשיג ציונים טובים ולהצליח בבית הספר. ומי מאיתנו לא רוצה שהילד שלו יצליח? הצד השני של המטבע הוא שככל שיותר תלמידים משיגים התאמות, כך מצבו של מי שבאמת זקוק להן הופך לבעייתי". נירית צוק על הכנה מסוג אחר לשנת הלימודים

     

    למה נראה כי כולם סובלים מבעיות וקשב וריכוז?

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בימים האחרונים, רגע לפני תחילת שנת הלימודים, עלה שוב נושא הריטלין ובעיות הקשב לאוויר ועורר סערה. אחת מהבעיות הקשות כיום היא ללא ספק הנושא של אבחון והתאמות הילדים למערכת החינוכית והתחושה בשטח היא כי מדובר בתחום פרוץ. כיום, חלק מההכנות לשנת הלימודים, במקומות מסויימים, כוללות גם עריכת אבחונים לילד, כאלו שישיגו עבורו התאמות שונות.

     

    זה לא סוד שכמות ההתאמות שניתנת לילדים בכלל, ולאלו שנבחנים לבגרויות בפרט, רק הולכת וגדלה מדי שנה, כאשר לרוב מדובר בהתאמות כמו הקראה, הארכת זמן, בחינה בעל פה או מבחן מותאם.

     

    חצי כיתה עם התאמות

    אם נשים את הקלפים על השולחן הרי שכיום אנחנו נמצאים במצב שבו כל מי שידו משגת הולך לאבחון זה או אחר ומשיג התאמות ו/או ריטלין, ובשנים האחרונות אין סוף לסיפורים על תלמידים שלוקחים תרופה או אמצעי הרגעה אחרים, לפני מבחנים, ומשיגים אותם, בדרך זו או אחרת, כאשר לא תמיד מדובר בדרכים כשרות. כיום ברור לכל הורה כי מי שרוצה שהילד שלו ישיג ציון טוב יותר כדאי שתהיה לו התאמה כלשהי, כי אין ספק שזו תקל עליו ותעזור לו. הלחץ הזה, הן של ההורים והן של התלמידים, הולך וגובר ככל שהילד גדל ומתקרב למבחני הבגרות.

     

    עכשיו תוסיפו לכל זה את הפרסומים האחרונים בהם נחשף כי בישראל ניתנים מדי שנה כמיליון מרשמים לריטלין, ובפועל זה אומר כי יש מעל מליון נשים, גברים וילדים המאובחנים כסובלים מבעיות קשב, כאשר חלקם כלל אינם מקבלים טיפול תרופתי, ומדי שנה המספרים רק הולכים וצוברים תאוצה. תוסיפו לכך גם את פרסומי האתר החדש של משרד החינוך, לפיהם מתברר כי באזורים בהם יש הורים במצב סוציואקונומי גבוה - יותר תלמידים מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, והם אלו כמובן שמקבלים התאמות שונות, כאשר לא תמיד הם באמת זקוקים לכך.

     

    בוא נוסיף לכך גם את השקיפות של האתר החדש של משרד החינוך בכל הנוגע למבחני המיצ"ב, אחוזי המצטיינים בבגרות ובמתמטיקה, ותבינו את הלחץ המטורף שמופעל על הילדים עצמם. כאשר מתוך כיתה שלמה, לפחות חצי מהילדים מביאים אישורים להתאמות שונות ומשונות הרי שמי שאין לו כאלו, גם אם הוא לומד בכל כוחו, נמצא כיום בבעיה.

     

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    כולם סובלים מבעיות קשב?

    מה קורה לנו? האם הפכנו למדינה בהפרעה? האם באמת כל כך הרבה מבוגרים וילדים סובלים מבעיות קשב? ואולי בישראל 2017 אנחנו לא מעריכים את המדדים בצורה נכונה? אולי החיים השתנו, ואנחנו כיום הן בשל השפעת המסכים, והן בשל השפעות אחרות, חיים בקצב שונה, מהיר יותר מאשר בעבר. אולי כולנו, במובן מסוים, סובלים היום מהפרעת קשב בדרגה זו או אחרת? ואם כך, האם לא הגיע הזמן לעשות שינוי כלשהו בתחום הזה?

     

    הצד השני והעצוב של המטבע הוא שמי שבאמת סובל מבעיות קשב וריכוז, נמצא כיום בבעיה חמורה הרבה יותר. ככל שיותר תלמידים משיגים התאמות מיותרות, כך מצבו של מי שבאמת זקוק להן הופך לבעייתי. כיום, ישנם תלמידים ש"נופלים" בשל כך בין הכיסאות, תלמידים שבאמת סובלים מבעיית קשב, והמערכת מתקשה לתת להם פיתרון.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק וטורים של ynet

     

    לא חסרים סיפורים על ילדים ש"המקרה" שלהם כבר מתגלגל הלאה: בעיית הקשב אינה מקבלת מענה, והילד כבר מוגדר במערכת כילד "בעייתי". בשלב שלאחר מכן גם אותו ילד, ולא משנה כלל הגיל שלו, קולט שהוא מתויג כך ומפסיק בכלל לנסות להשתלב. זהו השלב שבו שום אבחון, אישור או התאמה כבר לא יעזרו כי הילד עצמו נעשה מתוסכל, בעיקר מעצמו, ובעצם מתייאש ו"מרים ידיים".

     

    במערכת החינוכית מודעים לבעיית האבחונים, ואף מנסים להתמודד עימה. בשנה שעברה נקט משרד החינוך במספר פעולות להתמודדות עם המצב, ולפי דיווחי המשרד הרי ששיעור התלמידים בעלי ההתאמות ירד. בשנת הלימודים הקרובה אמורה להתחיל רפורמה בנושא שבמסגרתה יאותר התלמיד המתקשה כבר בכניסה לכיתה ז' ויקבל מעטפת לימודית ורגשית לשם צמצום הפערים הלימודיים שלו. אם בסוף כיתה ט' יימצא כי התלמיד לא צמצם את הפערים, בית הספר יפנה אותו לאבחון במרכזים מיוחדים של משרד החינוך. על פי פרסומים, הרפורמה תחל בשנה הבאה כפיילוט ב-77 חטיבות ביניים ב-15 רשויות מקומיות.

     

    כל הדרכים כשרות

    עד שהנושא יוסדר אנחנו, הורים ותלמידים, נמצאים בבעיה. אם בעבר הציפייה מההורה הייתה לומר לילדו שילמד מתוך מאמץ, שישיג דברים בעצמו, ב"עשר אצבעות", ושיפסיק להיות מפונק, הרי היום ברור לכולנו כי העולם השתנה.

     

    בעולם של היום, נראה כאילו התאמה היא מדד שווה להצלחה. נראה לנו כאילו השגת ההתאמה היא שתקל על הילד שלנו, תאפשר לו להשיג ציונים טובים ולהצליח בבית הספר ובחיים בכלל. ומי מאיתנו לא רוצה שהילד שלנו יצליח, ובגדול?

     

    וכך נוצר כדור שלג שהולך ומתגלגל לו. כדור שלג שבו הורים מוציאים את מיטב כספם וקונים אבחונים, מאבחנים פרטיים מספקים בשמחה את הסחורה, התלמידים שמשיגים התאמות מרגישים שיש להם סיכוי להצלחה, והסיפור רק נמשך ונמשך. האם יש דרך בכלל לעצור את כדור השלג הזה?

     

    אין ספק כי בכל מקרה, ועד שהרפורמה החדשה של משרד החינוך תיתן מענה, כדאי שאנחנו ההורים נעצור ונחשוב האם כל זה נכון עבורינו. האם באמת אנחנו רוצים להשיג לילד שלנו התאמות גם אם הוא לא זקוק להן? האם המסר שאנחנו רוצים להעביר לו הוא כל הדרכים כשרות להשגת המטרה/הציון? ואולי הגיע הזמן להפסיק לתלות את כל ציפיותנו בהתאמות, ולהסביר לילדים כי עם התאמה או בלעדיה הכל בידיים שלהם, ומי שיתאמץ - יצליח.


    הכותבת היא מנכלית פורטל "עשר פלוס " ומומחית למחקר תרבות הנוער

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קשב וריכוז: המרוץ של ההורים אחר הציונים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים