שתף קטע נבחר

הכי באזזזז
    זירת הקניות
    עזבה כי בעלה אימפוטנט וזכתה בכתובה של 300 שקל
    בית הדין הרבני הכריע בשורת מחלוקות רכוש בין בני זוג שהתגרשו. את סכום הכתובה שנקבע במטבעות עבריים קדומים הוא המיר לסכום זעום בלבד
    בית הדין הרבני בירושלים קבע לאחרונה כי אישה שהתגרשה מבעלה משום שהוא סובל ממחלה שהפכה אותו עקר ואימפוטנט זכאית לקבל את הכתובה שעליה חתם ביום הנישואים. אלא שסכום הכתובה ננקב בזמנו במטבעות עבריים קדומים, ולכן קבעו הדיינים שהסכום שהאישה תקבל יהיה 300 שקל בלבד.

     

    הבעל הסכים לבקשת האישה להיפרד ובשנה שעברה הם חתמו על הסכם גירושים. בית הדין עסק בכמה מחלוקות רכושיות, בהן זכאות האישה לכתובה ולפיצויי גירושים, זכותה לקבל כספים ממכירת הדירה המשותפת, והשאלה אם היא שותפה בדירה שרכש הבעל בתקופת הנישואים ורשומה על שמו בלבד.

     

    לעצם הגירושים ציינו הדיינים - הרב אוריאל לביא (אב"ד), הרב שלמה תם והרב דוד מלכא - שלא ניתן לדרוש מהאישה להישאר עם בעל עקר שהיא אפילו לא יכולה לקיים עמו יחסים אלא אם הוא משתמש בתרופות. מדובר לדבריהם ב"שגרת חיים בלתי רגילה" ו"האישה זכאית להפסיק לחיות כך".

     

    לאחר שנקבעה עצם הזכאות לכתובה עברו הדיינים לחישוב הסכום שלה, שננקב במטבעות עבריים קדומים – 200 זוזים ו-200 זקוקים. הדיינים מצאו כי הדרך הנכונה לאמוד את שווים היא בהשוואה למשקל כסף צרוף, ולאחר שערכו חישובים בהתאם להוראות חכמי ההלכה, קבעו כי הכתובה שוות ערך ל-4.8 ק"ג כסף. אף שמדובר בסכום מזערי (כ-300 שקל), הדיינים לא סברו שמגיעים לאישה בנוסף גם "פיצויי גירושים" כיוון שאין מקור הלכתי, חוקי או אחר לפיצוי כזה, ובפרט כשכיום נשים מקבלות את זכויותיהן הכלכליות בחסות החוק.

     

    הסוגיה הבאה עסקה בשתי הדירות. הדיינים קבעו כי הבעל חייב להחזיר לאשתו 140 אלף דולר – מחצית התמורה שהתקבלה עבור הדירה המשותפת שנמכרה. כספי המכירה הופקדו לחשבונו האישי של הבעל בהסכמת האישה, אולם הדיינים לא סברו כי המשמעות היא שבהסכמתה ויתרה האישה על הכסף או הסכימה כי ישמש לצרכים שוטפים ומותרות – כפי שהבעל ניסה לטעון.

     

    הדיינים ציינו כי האישה מימנה בזמנו חצי מהדירה בעזרת הוריה וסביר להניח שהם לא היו מסכימים להשקיע בדירה לו היו סבורים שהתמורה בעדה פשוט תתבזבז.

     

    עמדה שונה וחריגה הובעה על ידי הדיינים לגבי הדירה השנייה, שלטעמם שייכת אך ורק לבעל אף שנרכשה במהלך תקופת הנישואים. נזכיר שהדיינים פסקו לפי ההלכה ולא לפי החוק, שאז ייתכן שהתוצאה הייתה שונה, אולם במקרה הזה נקבע שלפי פוסקי ההלכה יש להוכיח כוונת שיתוף בדירה שנרשמה על שם אחד מבני הזוג ומומנה על ידו – וזו לא הוכחה.

     

    הדיינים הבהירו כי העובדה שבני הזוג התגוררו בדירה הזו אינה מעידה על כוונת שיתוף, ולעומת זאת העובדה שרק הבעל חתום על הסכם הרכישה ורשום כבעלים מעידה על "גילוי דעת מפורש" מצדו שאינו מעוניין לחלוק בה.

     

    בסיכומם של דברים האישה זכתה בכתובה בסכום זעום ובעוד 140 אלף דולר – מחצית התמורה על מכירת הדירה המשותפת, בעוד שהבעל נותר עם דירה שלמה בידיו.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ האישה: עו"ד אורית מדר, עו"ד יחזקאל גרוסברג
    • ב"כ הבעל: עו"ד דב פרימר
    • עו"ד רעות שדה עוסקת בדיני משפחה
    • הכותבת לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "עזבה כי בעלה אימפוטנט וזכתה בכתובה של 300 שקל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים