כמה צפוף בכיתות ביישוב שלכם
צפוף, אבל פחות: רפורמת הכיתות הקטנות שהונהגה בעקבות "מחאת הסרדינים" מתחילה להראות תוצאות. בבתי־הספר היסודיים מספר התלמידים ירד ל־27 בממוצע. בחטיבות הביניים ובתיכונים, לעומת זאת, עדיין צפוף ובמקומות רבים מספר התלמידים נושק ל־40. "ידיעות אחרונות" מפרסם את הרשימות המלאות לפי יישובים
מספר התלמידים הממוצע בכיתות היסודיות ברחבי הארץ
מספר התלמידים הממוצע בכיתות בחטיבות הביניים ברחבי הארץ
מספר התלמידים הממוצע בכיתות התיכון ברחבי הארץ
בעיית הצפיפות בכיתות הפכה לאחת הסוגיות הבוערות במערכת החינוך בשנים האחרונות. בעקבות שביתת המורים הממושכת שהוביל ארגון המורים לפני עשור נענתה הממשלה לתביעת הארגון לצמצם את מספר התלמידים בכיתה בחטיבות הביניים ובתיכונים ל־32 בהדרגה, אך המהלך הופסק לאחר שנה אחת בלבד לטובת הטבות אחרות למורים.
לפני כשנתיים החל מאבק נחוש בעניין שזכה לכינוי "מחאת הסרדינים". הורים בכל רחבי הארץ הפגינו, שבתו ומחו על הצפיפות בכיתות, והצליחו להביא שינוי - לפחות בבתי־הספר היסודיים. שר החינוך, נפתלי בנט, הוציא לדרך את הרפורמה לצמצום מספר התלמידים בכיתה. לקראת השנה החדשה תוחל הרפורמה על תלמידי כיתות א'-ג', כך שמספר התלמידים בכיתה לא יעלה על 34 בעשירון גבוה ולא יעלה על 32 בעשירונים נמוכים. "הודות לרפורמה, ממוצע התלמידים בכיתות א'־ב' בחינוך הממלכתי ירד מכ־30 תלמידים בכיתה לכ־27 תלמידים", מציינים במשרד החינוך. "הכיתות מרווחות יותר, מאפשרות יחס אישי ומענה יותר פרטני לתלמידים". עוד ציינו גורמים במשרד כי השנה הרפורמה תוחל על כיתות ג' וכך היא תוחל בהדרגה על כל היסודי עד לכיתות ו'.
"חינוך אישי הוא חינוך טוב", אמר שר החינוך נפתלי בנט. "לראשונה אי פעם הקטנו את הכיתות בבתי־הספר היסודיים ל־27 תלמידים בממוצע. נגמרו ימי הסרדינים בכיתה. הבטחנו וקיימנו. צמצום מספר התלמידים בכיתה מאפשר מצד אחד למידה טובה יותר וממוקדת יותר לתלמידים, ומצד שני מאפשר למורים להשקיע יותר בכל תלמיד ותלמיד. אמשיך לפעול למען שיפור תנאי הלימוד של המורים והתלמידים. זה אינטרס עליון של כולנו".
תלמידי חטיבות הביניים באורנית, בלב השרון, בתל־מונד, בקריית־אונו, ברמת־השרון ובהוד־השרון ילמדו בכיתות הצפופות ביותר בארץ מקרב חטיבות הביניים. המשמעות: יותר צפיפות פיזית, פחות יכולת למורים לספק קשב מלא ותשומת לב לכל תלמיד ותלמיד. על פי הנתונים, שיאנית הצפיפות על פי רשויות ביסודי היא אלקנה (32.7 תלמידים בממוצע בכיתה) ואחריה פרדסיה (32.4) ועומר (32.3). החטיבות הכי צפוף באורנית (39.5), בלב השרון (38.7) ובתל־מונד (38.1). שיאנית הצפיפות בתיכונים היא מודיעין־עילית (38.2) ואחריה עילבון (36.5) וקדימה־צורן (34.7).
אופיר בניטה וקורל רודריגס לופס, תלמידות כיתה ט' מלב השרון, הרגישו על בשרן את הצפיפות: "קשה להיות כריש בים מלא סרדינים", הן אומרות, "המערכת יכולה לפספס את אלו שבאמת צריכים עזרה".
"מחאת הסרדינים הצליחה להזיז את משרד החינוך. זה טוב, אבל גם בלתי מספיק", אמר ד"ר דוד נצר, ראש התוכנית להכשרה להוראה בבתי־הספר העל־יסודיים במכללה האקדמית לחינוך אורנים. "יש לתבוע המשך פעולה במעלה השנתונים. סיבות פדגוגיות ופסיכולוגיות מחייבות להציב אכלוס מרבי של 25 תלמידים בכיתה כיעד מרכזי של משרד החינוך בשנים הקרובות". לדבריו, הצפיפות בכיתה מהווה מכשול ליעדים חשובים כמו אינטראקציה בין־אישית, מרחב פיזי ללמידה אישית שקטה, אפשרויות פיזיות ללמידה קבוצתית ועוד. "היכנסו לנעליה של המורה שמנסה לנוע בין שש קבוצות היושבות סביב שולחן בכיתה, שעולה על גדותיה גם כשהתלמידים ישובים בשורות".
לדברי ד"ר צפי טימור, ראש תוכנית מוסמך בהוראה בעל־יסודי במכללת סמינר הקיבוצים, "אין ספק שגודלן של הכיתות מהווה אבן נגף להצלחת ההוראה. תוכנית בנט להפחתת מספר התלמידים בכיתות מיועדת לבתי־הספר היסודיים בלבד. יש לזכור שבחטיבות הביניים התלמידים נמצאים בגיל ההתבגרות שהוא גיל רגיש, שם נדרשת תשומת לב של מבוגר. השארת המצב כפי שהוא בעיקר בחטיבות הביניים מנציחה מצב שבו מצופה ממורים למלא תפקיד של קוסמים נטולי שרביט קסמים".
לפנייה לכתב/ת 
