שתף קטע נבחר

רצה להתחתן עם בתו החורגת ואם ילדיו - וסורב

לאב לחמישה ילדים נולד ילד מבתו החורגת, כשהייתה בת 18. עשרה ימים לפני כן נולדה לו ילדה מאשתו החוקית. לאחר מכן הוא התגרש ממנה וכעת הוא רוצה להתחתן עם בתה. משרד הפנים ובג"ץ דחו את בקשתו

 

 

בית המשפט העליון. "האיסור המוסרי והפלילי הולכים יד ביד" (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
בית המשפט העליון. "האיסור המוסרי והפלילי הולכים יד ביד"(צילום: shutterstock)
 

אדם שביקש להתחתן עם בתו החורגת פנה למשרד הפנים אך נתקל בסירוב. הוא עתר לבג"ץ שדחה את העתירה למרות שלבני הזוג - האב ובתו החורגת - יש כבר ילדים. הבת החורגת ואמה ילדו לאותו איש ילדים בפער של 10 ימים זו מזו, כשהבת הייתה רק בת 18. זה לא תסריט שלקוח מתוך איזה סרט הוליוודי, זה קורה ממש כאן אצלנו בישראל.

 

האיש היה נשוי לאמה של הצעירה ונולדו להם חמישה ילדים משותפים. הבת החורגת, בתה של האם מלפני הנישואין, התגוררה איתם. הקשר האינטימי בין האיש לבתו החורגת החל לפני כחמש שנים, כשהיא הייתה בת 16 והוא בן 40.

 

בגיל 18 ילדה הצעירה בן ואביה החורג נרשם כאביו. למרבה הזעזוע, 10 ימים לפני כן אמה של הצעירה ילדה בת, ואותו אדם נרשם גם כאביה. כלומר, נולדו לו שני ילדים בפער של 10 ימים זה מזה, האחד מאשתו - והשני מהבת שלה.

 

בשנת 2015 נפתחה נגדם חקירה פלילית בחשד לעבירות מין במשפחה, אך באפריל 2016 נסגר התיק מחוסר ראיות. האיש טען בין היתר כי היה מושפע מתרופות ולא הבדיל בין הצעירה ובין אימה. באותה תקופה התגרש האיש מהאימא והתחתן בנישואין אזרחיים בפראג עם הבת החורגת.

 

משרד הפנים סרב לרשום את בני הזוג כנשואים והם הגישו עתירה לבג"ץ. במהלך הזמן הזה הרתה הצעירה שוב וילדה. המדינה טענה כי אין מקום לרשום את בני הזוג כנשואים מתוך "חשש לממזרות" לילדי הצעירה, מכיוון שזה נחשב כגילוי עריות.

 

"הגם שאין קשר דם בין העותרים, הרי שקיום יחסי מין בנסיבות אלה, לאחר שהשניים התגוררו תחת קורת גג אחת בעודנו נשוי לאמה ובעודנה קטינה, נתפס בחברה כגילוי עריות, תופעה שהחברה האנושית לדורותיה, ובתוך כך גם המחוקק הישראלי, רואה כתופעה חמורה הפוגעת בכללי מוסר בסיסיים ביותר", כך נכתב בפסק הדין של בג"ץ, שמאשר את עמדת משרד הפנים ומורה לדחות את העתירה.

 

"בענייננו מדובר למעשה בניסיון לקבל גושפנקא משפטית לקשר זוגי שכרוך בעבירה פלילית חמורה", כתב בג"ץ. "סיכומו של דבר, במקרה דנן האיסור המוסרי והאיסור הפלילי הולכים יד ביד, וכבית המשפט הגבוה לצדק איננו צריכים, בנסיבות אלו, להעניק סעד לעותרים ולהורות למשיב לרשום אותם כנשואים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג
דיון בבג"ץ. ארכיון
צילום: אוהד צויגנברג
מומלצים