שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock
    צוללים אחורה בזמן: שחיתות בחיל ימי לא הומצאה בישראל
    ציים צבאיים של מדינות מופקדים על הגנה על אינטרסיים לאומיים, אך גם על אינטרסיים כלכליים-פרטיים, וההיסטוריה מלמדת שעסקאות ימיות צבאיות מייצרות פרצה ענקית לשחיתות זה מאות שנים. איך אפשר למנוע זאת?

     

    אדמירל אמריקני שקיבל שוחד נידון למאסר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הרחבת תחומי האחריות של חיל הים והגדלתו בשנים האחרונות הביאו לערבוב בין אינטרסים לאומיים ביטחונים לבין אינטרסים כלכליים פרטיים. החלטת הממשלה מ-2013 להטיל על צה"ל את האחריות להגנה על האינטרסים החיוניים בתחום האנרגיה במים הכלכליים של ישראל, מתורגמת בפועל להפעלת אמצעי לחימה ולוחמים של צה"ל, בייחוד מחיל הים, בשירות האינטרסים הכלכליים הפרטיים של בעלי ההון ששולטים במשאבי הגז, ושל חברה אמריקנית שרוב בעלי המניות שלה ככל הנראה כלל אינם ישראלים.

     

    עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

     

    הרכישה המסיבית של כלי שייט חדשים מעשירה, כפי שמתברר בימים אלה, קבוצה קטנה של מקורבים לעסקה. מרוויחות נוספות מן העסקאות הן חברות גרמניות שגורמים לבנוניעם ואיראניים נמנו, לפחות בעבר, על בעלי המניות שלהם.

     

    בראיה היסטורית, בהגדלת הצי הישראלי למען הגנה גם על אינטרסים כלכליים פרטיים, ישראל מיישרת קו עם האופן שבו התפתחו ציים במדינות רבות. הצוללת אח"י רהב (צילום: AP)
    בראיה היסטורית, בהגדלת הצי הישראלי למען הגנה גם על אינטרסים כלכליים פרטיים, ישראל מיישרת קו עם האופן שבו התפתחו ציים במדינות רבות. הצוללת אח"י רהב(צילום: AP)
    הקצאת משאבים ביטחוניים להגנה על רכוש פרטי במרחב הימי קשה לעין הישראלית. מערכת הביטחון לא נבנתה בכדי להגן על אינטרסים כלכליים פרטיים, אלא כדי להגן על חייהם של אזרחי ישראל ועל שטחה של המדינה. גם כשהוטלו בעבר על הצבא משימות לא ביטחוניות, כמו הקמת ישובים או הוראת עברית לעולים, היו אלה משימות ששירתו יעדים לאומיים ולא יעדים פרטיים.

     

    הצי הבריטי והאמריקני גדלו בעקבות לחץ של סוחרים

    אך בראיה היסטורית, בהגדלת הצי הישראלי למען הגנה גם על אינטרסים כלכליים פרטיים, ישראל מיישרת קו עם האופן שבו התפתחו ציים במדינות רבות. מקדמת דנא היה הים מקור למשאבים כלכליים ומאז תחילת התגבשותן של מדינות הן חתרו להגן על הפקת משאבים אלה, גם אם הרווח מכך הלך בחלקו לידיים פרטיות. כבר במאה ה-15 הורה מלך אנגליה אדוארד הרביעי לאנשיו להגן על דייגים אנגלים שפעלו ליד חופי איסלנד. הכוח שקם כתוצאה מיוזמה זו - השייטת להגנה על דיג - הוא היחידה העתיקה ביותר בצי הבריטי.

     

    כשהים הפך למשאב חשוב לסחר בינלאומי, חברות ענק כמו "חברת הודו המזרחית ההולנדית", שפעלה במאות ה 17 וה-18, הקימו ציים לוחמים משלהן ואחר כך דחפו את ארצותיהן לפתח ציים צבאיים גדולים להגנה על האינטרסים הכלכליים שלהן. גם הצי הבריטי וגם הצי האמריקני גדלו מאוד תחת לחץ של מעמדות של סוחרים שרצו להגן על המסחר הבינלאומי.

     

     (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)
    עם התפתחות הטכנולוגיה הפך הים מקור למשאב נוסף, אנרגיה, שמופקת בעיקר על ידי חברות פרטיות. גם חברות אלה - כמו דייגים וסוחרים פרטיים לפניהן - מוגנות במקרים רבים על ידי כחות צבאיים לאומיים. במקרים רבים, כמו בישראל, הפקת המשאב הכלכלי נתפשת כאינטרס חיוני לאומי, גם אם הרווח המופק מכך הולך בחלקו לידיים פרטיות. בישראל, למשל, כחמישים אחוז מן החשמל מופק בהתבסס על משאבי הגז בים וההגנה עליו הופכת, אם כן, לאינטרס משולב של המדינה ושל הגורם הפרטי שמרוויח ממכירת הגז שגם כך משלם מיסים על הכנסותיו.

     

    מי שהרוויח מהגנה על נכסיו נדרש לשאת בחלק מהעלות

    אבל במדינות שבהן יש ערבוב בהגנה על האינטרס הלאומי הכללי והאינטרס הכלכלי האישי היו עוד שני מרכיבים שעל ישראל לאמץ. ראשית, מי שהרוויח מן ההגנה על נכסיו נדרש לשאת בחלק מן העלות. כך למשל, במאה ה-16 (וייתכן שאף קודם לכן) שילמו דייגים אנגלים חלק מן התקציב של שייטת ההגנה על הדייג. הצי הבריטי נקרא אולי "הצי המלכותי", אך מי שממן את תחילת ביסוסו כצי עולמי מוביל לא היה בית המלוכה אלא שורה של אנשי עסקים שהלווו 1.2 מיליון פאונד (כ-290 מיליון דולר בערכים של היום) בסוף המאה ה-17 לממשלת אנגליה לבניית צי, ואגב כך הביאו להקמת הבנק המרכזי האנגלי.

     

    שנית, במדינות שבהן סוחרים ואנשי עסקים דחפו לפיתוח הצי, הייתה מעורבות רבה של בתי המחוקקים בבניית הכוח הצבאי הימי. זאת מכיוון שבתי המחוקקים, בייחוד באנגליה ובארצות הברית, הם אלו שייצגו את האינטרסים של המעמדות הסוחרים. בשיאה של הדחיפה הכלכלית לפיתוח הצי בארה"ב - בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - היו בקונגרס לא פחות משמונה ועדות שפיקחו על היבטים שונים של הצי. יתר על כן, כיווני הפיתוח של הצי והרכש נקבעו על ידי המחוקקים. בישראל, הפיקוח הפרלמנטרי על מערכת הביטחון הוא חלש ביחס לארה"ב, אך היקפי ההוצאה הציבורית, וחשדות לשחיתות סביב זרוע הים מחייבים חיזוק של מערך הפיקוח לרבות הכנסת. זאת, בייחוד מכיוון שהיא מייצגת לא רק את בעלי ההון.

     

    המנהלן המפורסם של הצי הבריטי לדורותיו, שמילא תפקיד מרכזי בביצורו של הצי במאה ה-17 וקיבל טובות הנאה כלכליות ומיניות בתמורה להענקת חוזים לספקים שונים. סמואל פייפס
    המנהלן המפורסם של הצי הבריטי לדורותיו, שמילא תפקיד מרכזי בביצורו של הצי במאה ה-17 וקיבל טובות הנאה כלכליות ומיניות בתמורה להענקת חוזים לספקים שונים. סמואל פייפס
    גם הממד של שחיתות אישית בציים הוא עתיק יומין, בין היתר בגלל הסכומים הגדולים המעורבים בבניית כלי השיט והפעלתם. המנהלן המפורסם ביותר של הצי הבריטי לדורותיו, סמואל פייפס, שמילא תפקיד מרכזי בביצורו של הצי במאה ה-17, צבר תוך שנים ספורות הון של 7,000 פאונד (כמיליון וחצי דולר בערכים של היום) אף שמשכורתו השנתית הייתה חמישה אחוזים מסכום זה. פייפס נחשד ונחקר, אך מעולם לא הועמד לדין. יומניו המפורטים חושפים את היקף טובות ההנאה הכלכליות והאחרות (כולל טובות מיניות) שדרש וקיבל בתמורה להענקת חוזים לספקים שונים.

     

    פרצה לשחיתות בת מאות שנים

    העלות הכבדה (והעולה תמיד) של רכישת והפעלת פלטפורמות ימיות ומערכות התמיכה בהן והחשיבות הלאומית של פרויקטים אלו יצרו פרצה רחבה שפייפס ודומיו נכנסים בה זה מאות שנים. ב-1985 חשפה חקירה של הצי האמריקני כי אדמירל היימן ריקובר, אבי תוכנית הצוללות הגרעיניות האמריקניות, שפרש ארבע שנים קודם לכן לאחר 63 שנים בצי, קיבל לאורך השנים מתנות מחברת "ג'נרל דיינמיקס" בשווי של כמעט 70 אלף דולר (כ-150 אלף דולר בערכים של היום). חלקן, כך קבע הצי, לבקשתו המפורשת של ריקובר. החברה בנתה את רוב הצוללות בתקופה שריקובר היה אחראי על הנושא.

     

    אבי הצי הגרעיני האמריקני קיבל מתנות בשווי עשרות אלפי דולרים. אדמירל היימן ג'ורג' ריקובר
    אבי הצי הגרעיני האמריקני קיבל מתנות בשווי עשרות אלפי דולרים. אדמירל היימן ג'ורג' ריקובר

    נידון לשנה וחצי מאסר בגין קבלת שוחד מאיש עסקים מלזי ומעורבותו בפרשת שחיתות. אדמירל רוברט גילבו
    נידון לשנה וחצי מאסר בגין קבלת שוחד מאיש עסקים מלזי ומעורבותו בפרשת שחיתות. אדמירל רוברט גילבו

    רק במאי 2017 נידון האדמירל האמריקני רוברט גילבו לשנה וחצי מאסר כחלק מפרשת השחיתות "לאונרד השמן" - על שמו של איש העסקים המלזי כבד המשקל ששיחד, לכאורה, עשרות קצינים בצי האמריקני כדי לזכות בחוזי אספקה ופינוי אשפה. עוד עשרים קציני ים אמריקנים אחרים ממתינים לגזר דינם בפרשה זו.

     

    בחשבון אחרון, אם כן, צריך להכיר בעבודה שבפיתוח ציים יש לעולם מרכיב מסוים שמסייע לאינטרסים כלכליים פרטיים יהיו אלה דייג, סחר, או הפקת אנרגיה. אלה בדרך כלל נתפשים גם כאינטרסים של קבוצה קטנה וגם כאינטרס לאומי. בנסיבות אלה, ראוי לדרוש ממי שיש לו רווח לשאת בחלק מעלות ההגנה שהמדינה מספקת לו. שנית, עסקאות ימיות צבאיות מייצרות פרצה ענקית לשחיתות זה מאות שנים. לפיכך, יש צורך ביצירת מגנוני פיקוח חודרניים וענישה מרתיעה במיוחד בתחום זה.

     

    ד"ר עו"ד אהוד ערן הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה

     

    המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם", שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "צוללים אחורה בזמן: שחיתות בחיל ימי לא הומצאה בישראל"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צוללת גרעינית בריטית (ארכיון)
    הקצאת משאבים ביטחוניים להגנה על רכוש פרטי במרחב הימי קשה לעין הישראלית. ד"ר אהוד ערן
    מומלצים