20 שנה בחלל: המסע המופלא של "קאסיני"

איך מסכמים 20 שנות מחקר ונפרדים מהחללית שהצליחה להגיע הכי קרוב שאפשר לשבתאי? בבום: בעוד שבוע בדיוק מתוכננת "קאסיני", החללית שהפכה את כוכב הלכת שבתאי, את טבעותיו ואת ירחיו לבית שני, להתרסק אל תוך הכוכב שאותו חקרה במשך שני עשורים, ובכך להתאחד איתו באופן סופי. הסיום הסימבולי הזה הוא גם הזדמנות להיזכר בתרומתה החשובה של קאסיני ושל הגשושית הויגנס ששוגרה יחד איתה, להבנה ההולכת וגוברת שלנו את כוכב הלכת שבתאי ואת סביבתו.

הסוף של קאסיני תוכנן כך משתי סיבות עיקריות: הראשונה, מפני שלחללית הוותיקה נגמר הדלק והמשימות המרכזיות שלה - שכבר הוארכו בעבר, לא יוכלו להתבצע על שיירי האדים. הסיבה השנייה קשורה בצורך להגן על ירחים דוגמת טיטאן ואנקלדוס, בין הירחים הגדולים יותר של שבתאי, עליהם נמצאו מים ותנאים מאפשרי חיים. ברגע ההתנגשות קאסיני צפויה להתאדות אל תוך האטמוספירה של שבתאי ולהיעלם לגמרי, מה שימנע מהחללית להמשיך ולשייט בחלל ואולי להתנגש בטעות באחד הירחים - ולזהם אותם.

על ציר הזמן: כך נראה המסע של קאסיני

אוקטובר, 1997: שיגור החללית קאסיני ועליה הגשושית הויגנס, מנמל החלל קייפ קנוורל שבפלורידה, ארצות הברית. משימת קאסיני-הויגנס היא פרי מאמץ משותף של סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א), סוכנות החלל האירופית (ESA), סוכנות החלל האיטלקית וחוקרים נוספים. השיגור המוצלח היה צעד ראשון בתחילתו של מסע בן שבע שנים בחלל, שבסופו קאסיני הצליחה להגיע לכוכב הלכת שבתאי. אבל הדרך חשובה לא פחות מהמטרה, ובמהלך שבע שנות מסע קאסיני הספיקה לחלוף על פני מאדים, צדק וחגורת האסטרואידים, לתעד אותם ואפילו לגלות שני ירחים חדשים סביב טבעת שבתאי.

עובדים על קאסיני, לפני השיגור(צילום: נאס"א)

יוני, 2004: קאסיני נכנסת סוף-סוף למסלול סביב שבתאי, כשהיא עדיין נושאת את הגשושית הויגנס. בכך קאסיני עושה היסטוריה כחללית הראשונה אי-פעם במסלול כוכב הלכת שהיה עד כה מסתורי. שלושה חודשים מאוחר יותר, קאסיני מצליחה להתקרב ולשלוח תמונות ראשונות מאחד הירחים של שבתאי - טיטאן, שלו אטמוספרה ערפילית במיוחד, המקשה על תיעוד. לקראת סוף השנה משוגרת הגשושית הויגנס, ויוצאת למסע הפרטי שלה - אל טיטאן.

ינואר, 2005: הגשושית הויגנס מנמיכה ובסופו של דבר נוחתת בהצלחה על הירח הגדול ביותר של שבתאי - הלא הוא טיטאן. ההנמכה נמשכה כמעט שעתיים וחצי, והגשושית המופעלת באמצעות סוללה - הצליחה לשרוד 72 דקות על פני הירח. בכך הויגנס שברה את השיא ומיצבה את עצמה כרכב החלל שביצע נחיתה במקום הכי רחוק מכדור-הארץ במערכת השמש. התמונות המרהיבות שהצליחה הויגנס לשדר בחזרה, הראו כי טיטאן הוא עולם הדומה מאוד לכדור-הארץ בתנאים המטארולוגים והגיאולוגים שלו.

מבט מרהיב על שבתאי(צילום: נאס"א)

ספטמבר, 2007:  קאסיני חולפת קרוב לירח יאפטוס, השלישי בגודלו במערכת הירחים של שבתאי. החללית חושפת פרטים חדשים על אודותיו, בין היתר מגיעות תמונות חדשות, המציגות פני שטח דמויי יין ויאנג, מאחר וליאפטוס יש המיספרה אחת לבנה וצחה כשלג, ואילו השנייה - שחורה משחור.

יולי, 2009: מדעני המשימה מאשרים כי נמצאו מים על הירח טיטאן. התגלית הזאת מצטרפת לשורה של תגליות נוזליות חשובות אחרות: הימצאות של סודיום ומליחים בטבעת החיצונית של שבתאי, ונוכחות של אמוניה על אנקלדוס - הירח השישי בגודלו במערכת הירחים של שבתאי. רמזים אלה הם שמובילים למסקנה כי קיימים מאגרים של מים נוזלים במערכת. חודשים ספורים לאחר מכן, בפברואר 2010, נופלת ההחלטה להאריך את משימת קאסיני עד לשנת 2017.

אוקטובר, 2015: קאסיני מבצעת יעף אחרון על פני הירח אנקלדוס. בזאת, חתמה החללית 22 פעמים בהם חלפה על פני הירח הקפוא, במפגש קרוב ביותר עם אנקלדוס - והגיעה למרחק של קצת פחות מ-5,000 קילומטרים ממנו.

בין הטבעות(צילום: נאס"א)

אפריל, 2017: תחילתו של הסוף. קאסיני מתחילה את מסע הפרידה שלה, כמעט חמישה חודשים לפני שהיא תצלול סופית אל מותה. מדעני המשימה מחליטים לנצל את הזמן המעט שנותר ולבצע איסוף מידע רב ככל הניתן, במסגרת משימות מאתגרות ומורכבות במיוחד. קאסיני נשלחת לחקור איזור חדש לגמרי סביב שבתאי, ומגיעה הכי קרוב אי פעם אל כוכב הלכת.

ספטמבר, 2017: להתראות קאסיני, שלום שבתאי. 19 שנים ו-11 חודשים בדיוק מאז שוגרה החללית, קאסיני תסיים את המסע המופלא שלה במערכת שבתאי בצלילה אל תוך כוכב הלכת שאותו חקרה.

נפרדים יחד: עדכונים בזמן אמת - בחשבון הטוויטר של משימת קאסיני לשבתאי