שתף קטע נבחר

תביעה: בדקתי חשבון בנק - וקיבלתי התקף לב

בעל עסק לעיבוד שבבים גילה ששני צ'קים שמסר לא כובדו, וכשעתיים לאחר מכן לקה בלבו. בית המשפט חייב את ביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגיש בעל עסק לעיבוד שבבים, שלקה בלבו אחרי שגילה ששני צ'קים שלו לא כובדו, וחייב את הביטוח הלאומי להכיר בו כנפגע עבודה. השופט אסף הראל קבע שהעובדה שהאיש סבל עוד קודם ממחלת לב שקטה לא שוללת את הקשר הסיבתי בין הלחץ הנפשי שחווה לבין האירוע הלבבי.

 

ב-2013 גילה התובע, בעלי "ספיר מכשירים", ששני צ'קים של העסק סורבו על ידי הבנק אף שהוא ידע שבאותו היום נכנסה לחשבון המחאה שהייתה אמורה לכסות את עלותם. הוא התקשר לבנקאית שהסבירה לו כי הנהלים השתנו וכעת הפקדה לוקחת שלושה ימים בממוצע, כך שהצ'ק עוד לא הכניס כסף נזיל לחשבון לכיסוי עלות ההמחאות שמסר.

 

כשעתיים לאחר השיחה הוא חש ברע והובהל באמבולנס לבית החולים גליל מערבי בנהריה, שם נמצא כי הוא חווה התקף לב. לימים הוא פנה למוסד לביטוח הלאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה, אך פנייתו נדחתה, וב-2015 הוא תבע את המוסד בבית הדין לעבודה.

 

לטענתו, הגילוי על חילול הצ'קים גרם לו למתח נפשי ולתחושה שהעסק עומד לקרוס. לדבריו חלפו בסך הכול שעתיים עד שלקה בלבו עקב האירוע, שהתרחש כחלק מהניהול הרגיל של העסק, ולכן מדובר בפגיעה בעובדה.

 

מנגד, הביטוח הלאומי טען כי בשל עברו הרפואי של התובע – שסובל ממחלת לב – המקרה לא נחשב לאירוע חריג בעבודה. לשיטתו, לא ניתן לשלול שהתובע היה לוקה בלבו באותו הבוקר בכל מקרה, ולכן לטעמו יש לדחות את התביעה.

 

בית הדין מינה מומחה על מנת שיבחן אם התקף הלב אירע כתוצאה מהאירוע החריג בעבודה. לפי המומחה, התובע אמנם סבל ממחלת לב "שקטה", אולם היא לא הפריעה לתפקודו התקין. לשיטתו, אלמלא האירוע החריג הגיוני שהתקף הלב היה מתרחש במועד מאוחר יותר שאינו ידוע, ואף ישנה אפשרות של יותר מ-50% שכלל לא היה מתרחש.

 

בנוסף קבע המומחה שהגיוני שהתקף הלב התרחש כתוצאה מהלחץ הנפשי שבו היה שרוי התובע בעקבות אירועי אותו הבוקר, וזאת לאור סמיכות הזמנים בין הידיעה על חילול הצ'קים והשיחה עם הבנק לבין התקף הלב.

 

השופט אסף הראל אימץ את עמדת המומחה וקבע כי מחלתו של התובע והאפשרות שהיה לוקה בלבו ממילא, לא מנתקות את הקשר ההדוק בין האירוע הלבבי לבין הלחץ הנפשי שחווה בעקבות הגילוי לגבי מצב חשבון הבנק של העסק.

 

בסופו של דבר נקבע כי התובע יוכר כנפגע עבודה והביטוח הלאומי חויב לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.

 

  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובע: עו"ד י' זטרמן
  • ב"כ הנתבע: עו"ד ג' בחוס
  • עו"ד איל מגן עוסק בנפגעי תאונות עבודה
  • הכותב לא ייצג בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים